העבודה היא מרכיב מרכזי בחיינו. אנחנו קמים אליה בבוקר, ולא פעם הולכים לישון עם המחשבות עליה בלילה. החיים שלנו מושפעים מהעבודה ומקום עבודה שטוב לנו בו, גורם לבריאות ושקט נפשי.
עובד שמגיע למקום עבודתו, יודע שמצופה ממנו לעשות את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר בשביל מטרותיה של החברה, בין אם זה עסק קטן ובין אם זה תאגיד ענק.
אותו עובד שמגיע, מצפה ממעסיקו דברים רבים אך אחד המהותיים ביותר זה סביבת עבודה בטוחה. כפי שעובד מפעל מצפה שהמכונות שאותן הוא מפעיל יהיו תקינות, בטוחות ומתוחזקות, גם עובד "היי טק", עורך דין או רואה חשבון, מצפה שתהיה לו סביבת עבודה שתותאם לאופי העבודה, שלרוב מתבטא בשעות רבות במצב קבוע מול מסכי המחשב.
הפציעות שמתרחשות במקום העבודה יכולות להיות קטנות עם תקופת החלמה קצרה, כמו למשל להידקר מסיכת מהדק, אך יכולות להיות חמורות מאוד, אפילו עד מוות.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין שקד זרוצקי, לחץ/י כאן
פציעה בעבודה תמיד מזכה בפיצוי?
כאשר בוחנים אפשרות של הגשת תביעה נגד מקום העבודה, יש לבחון כמה דברים לפני. ראשית כל, מהי חומרת הפציעה? במילים אחרות, האם הפציעה גרמה לנכות לצמיתות.
נכות לא חייבת להיות פגיעה חמורה עד כדי הפסקת העבודה, נכות יכולה להתבטא גם בכאב קל באיבר מסוים שנפגע. המומחה הרפואי (רופא שהפגיעה היא בתחום מומחיותו), בהתאם לתלונות של הנפגע, מתאים לו סעיף מספר הנכויות של המוסד לביטוח לאומי. הספר הוא כמו מחירון "לוי יצחק" שחברות הביטוח נעזרות בו לתשלום עבור רכב שנפגע, כך גם הספר של הביטוח הלאומי קובע עבור כל תביעות נזקי הגוף (גם לתביעות שאינן קשורות לביטוח הלאומי), מכמה אחוזי נכות סובל הנפגע.
לאחר מכן, ניגשים לבדוק האם קיימת רשלנות של מקום העבודה.
מטרת תביעות הרשלנות היא לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו וגם להרתיע חברות ולגרום להן להבין שעליהן להתייחס בכובד ראש כלפי בטיחות העובדים. חברות רבות לוקחות את העניין מאוד ברצינות ומקיימות ביקורת קפדנית על בטיחות העובד. חברות שאני מייצג פנו אליי לאחר שהוגש נגדן כתב תביעה ואותן תביעות נדחו כיוון שלמצער העובד נפגע, אך הוכח שלא היה ביכולת החברה למנוע את הפציעה. לדוגמה, עובד החליט להתקין ספריית ספרים במשרד שלו. במהלך התקנת הספרייה הוא נפל מהסולם ונפצע. העובד לא סיפר על כוונותיו למנהלים שלו. במקרים כאלו, למרות שהאדם נפצע בעבודה, מכיוון שמקום העבודה לא ידע על כוונות העובד ולא יכול היה למנוע את התאונה, טענת הרשלנות לא מתקיימת.
הוכחת הרשלנות היא חלק מורכב בתביעה שכן צריך לא רק להוכיח את רשלנות מקום העבודה, צריך גם להוכיח שהמניעה של הגורמים לתאונה, עולה לעסק פחות מאשר הפיצוי של העובד. לדוגמה, בשביל למנוע החלקה במדרגות העבודה, מעקה תומך ומדבקות על הרצפה זולים בהרבה מתשלום מאות אלפי שקלים על פציעה אפשרית של עובד. רכישת קסדת בטיחות ודרישה לעשות בה שימוש באתר בניה, היא זולה יותר מתוצאה של חפץ כבד שנופל מגובה וגורם לתאונת עבודה באתר הבניה.
נפצעתי אבל חזרתי לעבוד, עדיין מגיע לי פיצוי?
עם התקדמות הרפואה ובמיוחד הרפואה השיקומית, רובן המוחלט של הפציעות הן ברות שיקום. אומנם לא תמיד שיקום מלא אבל התפקוד חוזר באופן מסוים ומאפשר לנפגעים לחזור למעגל העבודה. המטרה של המדינה היא שהנפגעים יחזרו למעגל העבודה בדרך כזו או אחרת ובהחלט מגיע פיצוי גם כאשר חוזרים לעבודה. התשלום נקבע בהתאם לחומרת הפציעה ומדדים שונים כמו למשל, בכמה נפגעה המשכורת, הסיכוי של האדם לעבוד בעבודה אחרת, הסיכון שבעתיד הוא יפוטר ולא ימצא עבודה ועוד. לכן, כל פיצוי שונה ממקרה למקרה למרות שהמרכיבים בחלקם יכולים להיות זהים, כל פיצוי הוא מותאם למצבו האישי של הנפגע.
תאונות הן קשות ויכולות לגרום לסבל נוראי ולקטיעת אורח חייו של העובד באופן קשה. מנהל עבודה או עובד בחברה, הקפידו למנוע ליקויים בטיחותיים ובמידה וקיימים כאלה, דווחו לממונים עליכם כדי להימנע מפציעות קשות. נהלו תיעוד מסודר של התלונות שלכם ומה נעשה בעניין. לאחר הפציעה, בהזדמנות הראשונה, רשמו את ציר הזמן ואת ההתרחשות שהובילה לתאונה מנקודת המבט שלכם. אף על פי שלוקח כמעט שנה עד שמתגבש הנזק, כדאי לפנות לעורך דין שזה תחום התמחותו בהקדם האפשרי, בשביל שילווה וינחה אתכם כמה שיותר מוקדם.
עו"ד שקד זרוצקי, מתמחה בתחום תאונות העבודה ועוסק בין היתר בתביעות וכתבי הגנה בתחום הנזיקין והביטוח. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד שקד זרוצקי - 053-6240918