בימים האחרונים נושא פסקת ההתגברות עולה שוב לסדר היום. מדובר בדרישה ישנה שכעת מקבלת משנה תוקף על ידי בצלאל סמוטריץ' ומשה גפני בשל תוצאות הבחירות, מגובה בתמיכה ציבורית של בוחריהם. קריאות לחקיקה של פסקת ההתגברות נשמעות גם על ידי רבנים, אשר חוששים להתערבות של בג"ץ בנוגע לחקיקה של הכנסת הבאה אותה הם מבקשים לקדם לטובת נושאים דתיים, כגון: גיוס תלמידי ישיבות, כשרות, שבת, גיור וכדומה.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד דקר, פקס, אופיר ושות' לחץ/י כאן

מהי פסקת ההתגברות?

הרעיון של פסקת ההתגברות הוא למעשה בקצרה, כי הכנסת תקבל את הסמכות להתגבר על פסיקות של בית המשפט העליון, גם כאשר בג"ץ פוסל חוק עקב היות אותו החוק לא חוקתי. מדובר בשינוי של חוקי היסוד במדינה, וסטייה משמעותית מהנוהג הקיים המקובל בישראל, מאז אמצע שנות ה- 90, לפיו בג"ץ בעל סמכות לפסול חוקים, או החלטות ממשלה, אשר סותרים את חוקי היסוד של המדינה, ומפירים זכויות אדם.

מדובר בפגיעה קשה במעמד בית המשפט בישראל, ולכן החלשה של הדמוקרטיה. המלחמה שמנהלת כל רשות מהמשולש הדמוקרטי על מעמדה – הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, היא חלק מהאיזון הקיים במדינה מתוקנת, ודבר טבעי. חשוב שאיזון זה יישאר ושצלע אחת לא תהיה בעלת כוח לא פרופורציונאלי לעומת צלע אחרת, דוגמת פסקת ההתגברות.

בג"ץ מבטל שלוש פעמים את החוק בנושא כליאה של מסתננים

בעבר, בית המשפט הפעיל ביקורת חוקתית שיפוטית וביטל חוקים בנושאי הגירה. כך למשל אירע בפסיקת בג"ץ בנושא כליאת מבקשי המקלט במתקן המעצר בחולות.

תיקון 3 לחוק למניעת הסתננות אפשר להחזיק במתקן חולות מסתננים, ללא משפט, עד שלוש שנים. תיקון זה נפסל בבג"ץ , בשנת 2013. פסילה נוספת של סעיף החוק נעשתה בספטמבר 2014 לגבי תיקון 4 לחוק למניעת הסתננות. התיקון החדש ניסה להסדיר את פעילות מתקן חולות באופן מרוכך יותר, כך שניתן יהיה להחזיק במסתננים בתקופה של עד שנה. אלא שבג"ץ קבע, בפעם השנייה, כי הדבר פוגע מעבר למותר בזכויות האדם, ובכבוד האדם וחירותו המבוסס על חוק יסוד והמשפט הבינלאומי, ועל כן דינו להיפסל גם כן. מתקן חולות נסגר שלושה חודשים לאחר מכן ו-2,000 המסתננים שהוחזקו בו שוחררו. בעקבות זאת חוקקה הכנסת תיקון נוסף לחוק, אבל גם הוא נפסל חלקית, בשנת 2015, בפעם השלישית, על ידי החלטת רוב שופטי בג"ץ.

פסיקות בג"ץ בכל הנוגע למסתננים גרמה לתרעומת ציבורית, עקב רגישות הנושא בשיח הציבורי באותם הימים. פוליטיקאים מהימין ומהממשלה תקפו את השופטים והדיון בצורך בפסיקת התגברות עלה לסדר היום. בהחלט סביר להניח שאם הייתה קיימת פסיקת ההתגברות אז, הכנסת הייתה עושה בה שימוש, וכך עוקפת את פסיקת בית המשפט העליון ומרוקנת אותה מתוכן.

בנושא אחר הנוגע לתחום מבקשי המקלט, פסק בג"ץ כי חוק המחייב מעסיקים ניכוי של 20% משכר מבקשי המקלט העובדים בישראל לטובת שמירה כפיקדון, אשר יינתן להם רק כאשר יצאו מישראל, אינו חוקי, לכן בוטל.

מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית?

מדינה אינה יכולה להתנהל כדמוקרטיה לאורך זמן, ללא בית משפט עצמאי, אשר שופטיו פוסקים ללא מורא, כולל כנגד הכנסת או הממשלה, כאשר אלה חורגים ממסגרת החוק. ביקורת של בית המשפט על החלטות הממשלה וחוקי הכנסת, אולי מקשים על התנהלותן החופשית, אולם מבטיחים שמירה על זכויות אדם ומיעוטים, אשר עלולים למצוא עצמם תחת עריצות רוב משולח רסן.

ישראל אינה אי בודד והיא נתונה להשפעות מהעולם. אחד הדברים המשמשים לה כטיעון חוזר מול דרישות לחרמות ופעולות ,BDS היא המדיניות הממתנת של בית המשפט העליון על הממשלה והכנסת. רשות שופטת עצמאית מאזנת ובולמת את הרשות המחוקקת ומבצעת, אשר נציגהם לעיתים פועלים על פי אינטרסים קצרי טווח, אשר מניעים פוליטיקאים.

ללא אפשרות לביקורת שיפוטית על חוקי הפרלמנט והחלטות ממשלה, החשש הוא שבית המשפט יהפוך למוסד הצהרתי בעיקר, בדומה למשל למשרד מבקר המדינה, ללא כל סמכות אמיתית, אשר החלטותיו זוכים להתעלמות.

פסקת ההתגברות כנראה תעבור, השאלה באיזה גרסה

יחד עם זאת, על פי הצהרות חברי הקואליציה העתידים להרכיב את הממשלה הבאה, ניכר כי פסקת התגברות בסופו של דבר תחוקק. השאלה הגדולה היא באילו תנאים. האם יצטרכו בה רוב מיוחד של 70 חברי כנסת ואולי יותר, או שמספיק יהיה ברוב של 61 חברי כנסת - דבר אשר יאפשר לכל קואליציה לחוקק חוקים בהתאם למדיניותה ללא פיקוח, וללא ביקורת של בית המשפט. אם התנאי הזה יתקיים, הרי שהדמוקרטיה הישראלית תספוג מכה קשה.

עורך הדין יהושע פקס (צילום: שירי דקר)
עורך הדין יהושע פקס | צילום: שירי דקר

הקואליציה המסתמנת ניצבת אמנם על בסיס תמיכה של 64 חברי כנסת, אולם לא בהכרח מייצגת את רצון הרוב המוחלט של אזרחי המדינה. לפיכך, טוב תעשה הממשלה הבאה אם תידרש לריסון בכל הקשור לשינויים כל כך מרחיקי לכת, אשר עלולים לזעזע את אדני היסוד של תפקוד רשויות המדינה בישראל.

משרד עו"ד דקר, פקס, אופיר ושות' עוסק בתחום ההגירה לישראל, לאירופה ולארה"ב ובתחום המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד דקר, פקס, אופיר ושות' - 053-9377916