לפי הוראות סעיף 4 לחוק האזרחות, ילד של אזרח ישראלי זכאי לקבל אזרחות ישראלית מיום לידתו. חובתו של כל אזרח ישראלי להודיע על לידה ולעדכן את הרישום במרשם האוכלוסין גם אם הלידה נעשתה מחוץ לישראל. ישנם מקרים, בעיקר כאשר מבוקש לבצע רישום תקופה ארוכה לאחר הלידה, וכאשר אין בידי בני הזוג להציג כמות מספיקה של ראיות משמעותיות ביחס לקשר המשותף שלהם לפני שנולד הקטין שמשרד הפנים דורש הוכחה לאבהות באמצעות פסק דין הצהרתי. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, הדרך הבטוחה ביותר להוכחת האבהות היא באמצעות ביצוע בדיקת סיווג רקמות.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן
בדיקת סיווג רקמות היא הדרך האמינה ביותר להוכחת קשרי משפחה
הדרך האמינה והבטוחה ביותר להוכחת קשרי משפחה בין בני אדם היא באמצעות הסתמכות על בדיקת סיווג רקמות אשר מתבצעת באחת המעבדות המורשות הנמצאות במספר בתי החולים בישראל. חשוב לציין כי בהתאם להוראות חוק מידע גנטי, אסור לצדדים לבצע בדיקה גנטית מבלי שקיבלו אישור לכך מבית משפט וזאת גם במצב שבו שני הצדדים מסכימים לביצוע הבדיקה.
על כן, הדרך לקבל צו לביצוע הבדיקה היא באמצעות הגשת בקשה מתאימה לביצוע בדיקת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר לרוב נעשית בהסכמת שני ההורים. במסגרת הבקשה בית המשפט יתבקש לקבוע האם מתקיימים קשרי משפחה ולתת צו לביצוע בדיקת סיווג רקמות. לפי תוצאות הבדיקה בית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי שקובע את אבהותו של האזרח הישראלי על הקטין.
כיצד מבצעים בדיקת אבהות הלכה למעשה?
בדיקת אבהות נעשית באמצעות לקיחת דגימות דם או רוק מהאב, האם והקטין, המשמשות את צוות המעבדה לבדיקת הימצאות סמנים גנטיים. לפי חוות הדעת של מנהל המעבדה לסיווג רקמות בית המשפט לענייני משפחה ייתן פסק דין שקובע האם אכן קיים קשר משפחתי בין האב הישראלי לבין הקטין.
זוגות מעורבים של אב ישראלי ואם אזרחית זרה אשר נולד להם ילד לפני אישור ההליך המדורג ולעיתים גם במהלכו, זוגות שנפרדו זמנית זה מזו או זוגות אשר ביחס אליהם התעורר חשד בנוגע לכנות הקשר או שלא הצליחו להוכיח כי היו בקשר לפני הוריית הקטין, יידרשו להמציא פסק דין שקובע קשר משפחה בין ההורה הישראלי לבין הילד, מכיוון שילד של אזרח ישראלי זכאי לקבל אזרחות ישראלית ומעמד שכזה לא ניתן בנקל.
הגשת בקשה לצו שמורה על ביצוע בדיקת סיווג רקמות
ברוב המקרים, שני ההורים יגישו בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל, שבה הם מביעים את הסכמתם לביצוע בדיקת סיווג רקמות. במסגרת הבקשה בני הזוג יבקשו מבית המשפט לתת צו שמורה לבצע בדיקת סיווג רקמות. העתק מהבקשה יועבר ליועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת תגובתו. היועץ המשפטי לממשלה רשאי לדרוש מסמכים שונים מהמבקשים כגון דרכונים, אישור רפואי בדבר הלידה, תעודות מאומתות והוכחות נוספות בדבר ההיריון.
לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לבקשה, בית המשפט לענייני משפחה יחליט האם להיענות לבקשתם של בני הזוג ולתת צו לביצוע בדיקת סיווג רקמות. לאחר שניתן הצו, הבדיקה תיערך באחד מבתי החולים בישראל, בד"כ היא תבוצע לשני ההורים ולקטין, כאשר חוות דעתו של מנהל המעבדה המתבססת על תוצאות הבדיקה תועבר באופן ישיר לבית המשפט.
מתן פסק דין הצהרתי שקובע קשר משפחה בין האב ישראלי לבין הקטין
לאחר שתינתן לצדדים הזדמנות להתייחס לחוות הדעת המקצועית ביחס לבדיקה, בית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי, שקובע קשרי משפחה בין הקטין לבין אביו. הצדדים יגישו את פסק הדין לרשות האוכלוסין או לקונסוליה אם הם חיים מחוץ לישראל, ועל בסיסו ניתן יהיה לבקש לרשום את הילד במרשם האוכלוסין כאזרח ישראלי ולאחר מכן ניתן להגיש עבורו בקשה לדרכון ישראלי.
אם האב הישראלי שוהה בישראל והקטין שנולד מחוץ לישראל שוהה יחד עם אימו, האזרחית הזרה מחוץ לישראל, או כאשר שני ההורים שוהים בחו"ל, עורך דין יגיש את התביעה בישראל בשמם של ההורים בבית המשפט לענייני משפחה לפי מקום המגורים הרשום של ההורה הישראלי בישראל. בשלב הבא הבקשה תועבר לתגובת המדינה ולאחר קבלת התגובה בית המשפט ייתן צו לביצוע הבדיקה.
אם ההורה הישראלי מצוי בישראל הוא ייתן את דגימת הדם או הרוק בישראל ואילו הנבדק/ים שנמצא/ים בחו"ל יזומנו לאחר תיאום מול משרד החוץ לתת דגימת דם או רוק בשגרירות ישראל בחו"ל. דגימת הרוק שתילקח בחו"ל תועבר בדואר דיפלומטי ישיר לבית חולים בישראל, שם תבוצע הבדיקה במעבדה לסיווג רקמות. תוצאות הבדיקה הן חסויות ויועברו באופן ישיר מבית החולים לבית המשפט.
לפני ההגעה לבדיקה חשוב להצטייד בתעודה מזהה כגון דרכון או תעודת זהות, בתעודת הלידה של הקטין ובצו שהתקבל מבית המשפט המורה על ביצוע הבדיקה.
איך מוציאים דרכון לקטין?
לאחר הכרה באבהותו של אב ישראלי ורישום הקטין כילד של אזרח ישראלי, הוריו של הקטין יוכלו להגיש בקשה לקבלת דרכון ישראלי עבורו, כאשר את הבקשה לדרכון ניתן להגיש בישראל או בשגרירות ישראל בחו"ל בנוכחות ההורים והקטין. חשוב לציין כי הסדרת המעמד של הקטין אינה משפיעה באופן אוטומטי על מעמדה בישראל של אם אזרחית זרה. על כן, אם בן הזוג הישראלי מעוניין להזמין את אם הקטין לישראל הוא יצטרך לפעול לפי הנהלים המתאימים של רשות האוכלוסין וההגירה.
משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, עוסק באזרחות ובהסדרת מעמד בישראל, אשרות כניסה ועבודה, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, מעמד להורה קשיש, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, התאזרחות תושבי קבע, עניינים הומניטריים, המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837