בשונה מאשר במערכת המשפט האזרחית, שבה קבועה בחוק סדר הדין הפלילי חובה לערוך שימוע לחשוד לפני שיוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש המרבי בגינה עולה על שלוש שנות מאסר), במערכת המשפט הצבאית לא קבועה חובה כזו בחוק.
עם זאת, בהנחיות התביעה הצבאית הראשית אומצה "רוח החוק" ונקבעה בהתאם גם החובה לערוך שימוע כאשר על הפרק עומדת הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי נגד חייל בעבירה מסוג פשע.
במקרים חריגים תוכל ההגנה לבקש לערוך שימוע בפני התביעה הצבאית גם כאשר מדובר בעבירות קלות יותר. כך, כאשר יש נסיבות ייחודיות הנוגעות למעשה או לעושה, השלכות חריגות ורחבות על האינטרס הציבורי או שעצם ההעמדה לדין קשורה בשאלה משפטית שיש בה "קשיות או חידוש". בכל המקרים הללו (ובמקרים נוספים) ניתן לבקש לערוך שימוע שיסייע בבירור מקדים של הסוגיות, כך שיישקלו עצם ההעמדה לדין וסעיפי האישום.
למעשה, רוב העבירות שנחקרות על ידי מצ"ח ושבהן מואשמים חיילים בבתי הדין הצבאיים הן עבירות עוון, עבירות קלות יותר מפשע (כגון עבירות סמים ועבירות רכוש ואלימות פחות חמורות), ומכאן החשיבות והרלוונטיות הרבות לפנות לתביעה בבקשה לערוך שימועים במקרים אלה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד רן כהן רוכברגר, לחץ/י כאן
אז איך בעצם מגיעים לשימוע?
עוד קודם לשימוע עצמו יש חובה על התביעה ליידע את החשוד על אודות הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ועל זכותו להשמיע את טענותיו, אם יבקש לעשות זאת. התביעה עושה זאת במכתב היידוע שנשלח לחשוד, שבו מתוארים החשדות באופן כללי ומובא לידיעתו שביכולתו לקבל לידיו את טיוטת כתב האישום ואף להיחשף לעיקר חומר החקירה שבידי התביעה. בנוסף, מוצגת לחשוד זכותו להעלות את טענותיו בקשר לחשדות ובמקרים המתאימים גם להציג גם ראיות מטעמו שלטעמו מפריכות את החשדות.
מסגרת הזמן הקבועה לבקשת השימוע היא שלושים ימים מיום שליחת מכתב היידוע. חשוב לדעת שאם התביעה מתעלמת מחובתה לערוך שימוע ללא הצדקה, עשוי הדבר להוביל לביטול כתב האישום על ידי בית הדין. אם החייל החשוד בוחר להעלות את טיעוניו על הכתב, עליו גם להיות מודע לכך שכל המידע שהוא מספק עלול לשמש נגדו, כיוון שהוא ייחשב כ"חומר חקירה" לכל דבר. כך, למשל: הכחשה של העבירה המיוחסת לצד הודאה בעבירה אחרת או "גלגול האשמה" על חייל אחר עלולים להצדיק פתיחת חקירה חדשה או לשמש כנגד כותב הדברים.
חשוב לציין שרק כאשר החייל החשוד מיוצג על ידי עורך דין תעמוד לו זכותו לשימוע בעל-פה. במסגרת שימוע כזה יוכל עורך דין צבאי המייצג את החייל לשטוח את טיעוניו בהרחבה באוזני התביעה הצבאית וכן לשמוע את עמדת התביעה בתיק בסוגיות שבמחלוקת. בדרך זו גם מושמעות טענותיו של החשוד באופן ישיר ובלתי אמצעי וגם מתאפשר לעורך הדין לקבל מושג מוקדם על עמדת התביעה בתיק ועל גדר המחלוקת - עוד טרם פתיחת המשפט.
ומה קורה בשימוע עצמו?
כאשר על הפרק עומדת הגשת כתב אישום בעבירות חמורות, החוק מגלה הבנה לפגיעה הצפויה בחשוד מעצם הגשת כתב האישום. לכן נוצר "מנגנון סינון" שמאפשר לחשוד להשמיע את טענותיו הכלליות והעקרוניות בנוגע לכוונה להגיש נגדו כתב אישום ובד בבד לספק לתביעה "נתיב יציאה" מהאפיק הפלילי, ככל שהיא השתכנעה שאין מקום להגשת כתב אישום. עם זאת, הליך השימוע אינו מיועד לשמש תחליף לבירור שייעשה בבית הדין ומטרתו היא לאפשר לחשוד לשמוע את החשדות ולהגיב ב"חזית רחבה", ביחס לראיות שבחומר החקירה ובאשר למשמעותן המשפטית.
הניסיון מלמד שפעמים רבות, כאשר הושמעו טענות כבדות משקל מפי ההגנה, החליטה התביעה הצבאית לחזור בה מכוונתה להגיש כתב אישום או שהחליטה לייחס לנאשם עבירות פחותות בחומרתן. במקרים המתאימים ניתן גם להשיג על העמדה של הפרקליט הצבאי בעקבות השימוע ולהציג את הטיעונים לתובע הצבאי הראשי או לפצ"ר כדי להגיע לתוצאה המשפטית המיטבית מבחינת החייל.
ועוד, מבחינה מעשית. גם אם התביעה לא חזרה בה לגמרי מכוונתה להגיש כתב אישום, הרי שלא פעם שימוע מוצלח עשוי לסלול את הדרך להסדר טיעון מקל עם התביעה - לא פעם עוד במהלך השימוע עצמו - שמביא לידי ביטוי, בין היתר, את הקשיים הראייתיים בתיק שהועלו על ידי ההגנה ואת החיסכון המשמעותי במשאבים השיפוטיים.
מכאן החשיבות לשקול בכובד ראש לערוך שימוע בפני התביעה הצבאית ולקדם פני סיכון להעמדה לדין בכתב אישום בבית הדין הצבאי.
* כל האמור כאן בלשון זכר, מטעמי נוחות, מתייחס כמובן לשני המינים.
עו"ד רן כהן רוכברגר שימש כסנגור הצבאי הראשי. עוסק בתיקי צבא וביטחון ובתיקי צווארון לבן. במסגרת שירותו הצבאי שימש גם כתובע צבאי וכפרקליט צבאי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד רן כהן רוכברגר - 053-7429366