בשנת 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק החדש נועד לקצר ולייעל את ההליכים שהוסדרו לפני כן בפקודת פשיטת הרגל, לתחום אותם בזמן ולאזן בין האינטרסים של החייבים לבין האינטרסים של הנושים. אדם שבחר לפתוח בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי לרוב מודע לכך שאין לו אפשרות פרקטית לפרוע את מלוא התחייבויותיו כלפי הנושים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מבטא את השינוי בגישת המחוקק לחייבים שנקלעו לקושי פיננסי ולפיכך מתקשים לפרוע את חובותיהם לנושים. בעוד שבעבר אדם שפתח בהליכי פשיטת רגל נתפש כחסר אחריות וחסר תום לב ביצירת החוב, החוק החדש דווקא מבטא תפישה שלפיה בעידן המודרני כל אדם עלול להיקלע לחובות כספיים ולקשיים פיננסיים.

כדי ליישם את מטרות החוק, החייב יקבל שלל כלים שיאפשרו לו לשקם את חייו בהיבט הפיננסי וזאת תוך קיצור משמעותי של תקופת התנהלות ההליכים. ההליך החדש מאפשר מצד אחד לנושים לקבל את כספם ומן הצד השני נותן לחייב הכוונה, סיוע וכלים שיעזרו לו לפתוח פרק חדש בחייו ואף להימנע מהסתבכות כלכלית בעתיד.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ומגשרת בתאל מנור, לחץ/י כאן

כיצד ניתן לפתוח בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

חייב שמבקש לפתוח בהליך של חדלות פירעון יצטרך להגיש בקשה לפתיחת הליכים ולצרף תצהיר הסתבכות כלכלית שבו הוא יפרט את השתלשלות העניינים שגרמה להסתבכותו הכלכלית. נוסף על כך, החייב יצטרך לצרף לבקשה בין היתר תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק, אישור על בעלות בנכסים, פירוט הכנסות ממניות ומנכסי מקרקעין ודו"ח מרואה חשבון. מעבר לכך, החייב יחויב לפרט את כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, להגיש תדפיסי כרטיסי אשראי, ולצרף לבקשה אישורי תשלום משכנתא, שכר דירה וחשבונות לרשויות לצורך בחינת הוצאותיו. כמו כן, החייב יצטרך לשלם אגרה בסך של 1,600 שקלים ולחתום על כתב ויתור סודיות.

חייב אשר סכום החובות שלו נע בין 50 אלף שקלים ל-150 אלף שקלים יצטרך להגיש את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל באופן ידני או מקוון. חשוב לציין כי הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל במקום לבית המשפט תורמת לחיסכון משמעותי של כסף וזמן עבור החייב ומעניקה לו אפשרות להקפיא הליכים משפטיים בשלב מוקדם יחסית תוך הפסקת צבירת הריביות על סכום החוב.

חייב שסך חובותיו מסתכמים ביותר מ-150 אלף שקלים יגיש את בקשתו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון שידון בה ויחליט האם לקבלה.

מהי המשמעות המעשית של קבלת צו לפתיחת הליכים?

אם החייב קיבל צו פתיחת הליכים, ימונה נאמן לנכסיו ובמהלך תקופת הביניים שלאחר מתן הצו, אסור יהיה לחייב לפרוע את חובותיו שלא במסגרת המתווה הקבוע בחוק החדש. במהלך תקופה זו החייב יידרש לשתף פעולה עם הנאמן, להעביר לממונה על ההליכים דיווח תקופתי בנוגע להכנסותיו והוצאותיו ולשלם סכום קבוע מידי חודש.

כדי למנוע את הגדלת סכום החוב על ידי החייב במהלך תקופת הביניים, יוטלו עליו הגבלות שונות שכוללות בין היתר עיכוב יציאה מהארץ, איסור על השתתפות בתאגיד או הקמת תאגיד, תוגבל אפשרותו להשתמש בכרטיסי אשראי ואף ייקבע לו סטטוס של לקוח מיוחד בבנק. לפני תום תקופת הביניים הנאמן יגיש לממונה על ההליכים דוח שכולל את הממצאים שבדיקתו העלתה. הדוח יכלול בין היתר את הגורמים להסתבכות הכלכלית של החייב, פירוט כל הכספים והנכסים שמצויים בקופת הנשייה ומידע על מצבו הפיננסי של החייב.

לאחר מכן, הממונה על הליכי חדלות פירעון יגיש את תוכניתו לשיקום הכלכלי של החייב לבית המשפט. התוכנית תתייחס בין היתר למימוש הנכסים והכספים שנצברו בקופת הנשייה, לתשלומים ולהגבלות שיוטלו על החייב, להכשרה להתנהלות כלכלית תקינה ולאפשרות של מתן הפטר מהחובות.

קבלת צו לשיקום כלכלי

בשלב הבא, בית המשפט ידון בהצעת הממונה על הליכי חדלות פירעון לשיקומו כלכלי של החייב וייתן לחייב צו לשיקום כלכלי. צו לשיקום כלכלי הוא תוכנית שתפקידה להסדיר את פירעון החובות של החייב אשר מתייחסת גם לשיקומו הכלכלי. בית המשפט רשאי להעניק לחייב הפטר מהחובות יחד עם מתן הצו לשיקום כלכלי וזאת בכפוף לפירעון החוב או בהתאם להסדר שגיבש הנאמן.

אם החייב לא קיבל הפטר מחובותיו יחד עם הצו לשיקום כלכלי, תתחיל להימנות תקופת שיקום כלכלי שמשכה שלוש שנים אשר במהלכן ימשיכו לחול הגבלות שונות על החייב והוא יחויב להמשיך ולשלם כספים לצורך פירעון החוב, לקחת חלק בהכשרה להתנהלות כלכלית בריאה ולהמשיך לשתף פעולה עם הממונה על הליכי חדלות פירעון ועם הנאמן.

קבלת הפטר מהחובות

חייב שעמד בתנאים שבצו השיקום הכלכלי במהלך כל תקופת השיקום הכלכלי יקבל הפטר מחובותיו. ההפטר מהחובות לא כולל חובות שאינם ברי הפטר (למעט חריגים) דוגמת חוב מזונות מכוח פסק דין, חוב שנוצר במרמה וחוב שנוצר עקב קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו על החייב על ידי רשות שיפוטית או מנהלית בעקבות הפרת חוק. חשוב לציין כי בשונה מהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מוגבל לתקופה מקסימלית של 4 שנים (למעט חריגים) שבמהלכן החייב ישלם חלק מסכום החוב לפי המתווה שקבע רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט ובסיום התקופה יקבל הפטר מחובותיו.

משמעות ההפטר בפועל היא כי החייב יהיה פטור מחלק מהחובות שבגינם נפתחו ההליכים אשר אין לו אפשרות להחזיר. חשוב לציין כי גם לאחר שהחייב קיבל הפטר מהחובות, הסמכות המשפטית - בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל רשאים לבטלו באופן רטרואקטיבי אם היו נתונים או עובדות שאם הם היו מודעים אליהם, הם לא היו נותנים את ההפטר. דוגמא לכך היא מצב שבו החייב הפר את ההגבלות שהוטלו עליו או נהג בחוסר תום לב בהליך.

אם נקלעתם לחובות ואתם סבורים שאין באפשרותכם לפרוע אותם במלואם, מומלץ לפנות לעורך דין מיומן, מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום חדלות הפירעון, אשר ילווה אתכם במשך הליכי חדלות הפירעון, יסייע לכם בהגשת המסמכים הנחוצים וייצג אתכם מול בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל לפי הצורך עד לקבלת ההפטר המיוחל.

עורכת הדין בתאל מנור (צילום: גיל נחושתן)
עורכת הדין בתאל מנור | צילום: גיל נחושתן

עורכת דין ומגשרת בתאל מנור עוסקת בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, הגשת בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ליווי וסיוע בהכנת דוחות חודשיים ועוד כמו כן ייצוג נושים כנגד חייבים. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעורכת דין ומגשרת בתאל מנור - 053-7429016