בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגיש משרד עו"ד אריק שלו בשם מאבטחת על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאחר שהמדינה ביקשה להפסיק את עבודתה בלשכת רישום האוכלוסין מבלי שהסיבה לכך נמסרה לה. לאחר שבחן את מכלול הנתונים הרלבנטיים בית הדין הארצי קבע שהמדינה הייתה מחויבת לתת למאבטחת הסבר בנוגע לנסיבות הפסקת עבודתה כדי שהיא תוכל להתמודד עם טענותיה. בית הדין הארצי קבע שמכיוון שהמדינה לא מסרה למאבטחת בזמן אמת נימוקים לבקשתה להפסיק את הצבתה אצלה היא גרמה לה עוגמת נפש ולכן חייב את המדינה לפצותה.

לפי העובדות שפורטו בערעור, בין המדינה לבין חברת אבטחה נחתם הסכם למתן שירותי אבטחה במוסדות שונים של המדינה במסגרת מכרז פומבי. לפי הוראות ההסכם המדינה רשאית לדרוש מחברת האבטחה להרחיק מאבטח שמועסק על ידה ומוצב באחד ממוסדות המדינה ללא נימוק ובאופן מידי.

חברת האבטחה הציבה את המאבטחת בלשכת רישום האוכלוסין

בתאריך 11.8.09 האישה התראיינה לתפקיד מאבטחת על ידי קצין הביטחון של רשות האוכלוסין וההגירה במרחב צפון. כעבור מספר ימים היא זומנה להשתתף בקורס הכשרת מאבטחים מטעם המדינה שהחל בתאריך 18.8.09. עם סיום הקורס, בתאריך 27.8.09 האישה הוצבה על ידי חברת האבטחה כמאבטחת בלשכת רישום האוכלוסין.

בתאריך 26.2.12 התקיים סיור בלשכה בו השתתפו קב"ט חברת האבטחה וסמנכ"ל חברת האבטחה. לפי גרסת המאבטחת, במהלך הסיור הודיע לה הקב"ט כי בעת אירוע אסור לה להתערב אלא לאפשר למאבטח הנוסף שעובד במקום לתת מענה לאירוע. על כן טענה כי הופלתה עקב היותה אישה. מנגד המדינה טענה שבמהלך הסיור הוצג בפני המאבטחת נוהל חירום מסוים שלפיו בעת התרחשות אירוע בקומה השלישית, המאבטח שמוצב בקומה השלישית מחויב להישאר במקומו.

המדינה דרשה מחברת האבטחה להפסיק את עבודתה של המאבטחת

בחודש דצמבר בשנת 2013 המדינה דרשה מחברת האבטחה להפסיק את עבודתה של המאבטחת בלשכת רישום האוכלוסין. חברת האבטחה הציעה למאבטחת עבודה חלופית אך הצעות אלו נדחו על ידה ועבודתה הסתיימה בחודש דצמבר 2013.

בעקבות התנהלותן של חברת האבטחה והמדינה, המאבטחת הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגדן וטענה כי הופלתה בכל שלבי העסקתה בשל היותה אישה. עוד נטען כי לא נערך לה שימוע כדין ולא שולמו לה פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.

מנגד, חברת האבטחה טענה שהמאבטחת לא הופלתה בעקבות מינה והסבירה שהחליטה לשבצה במקום אחר עקב אי שביעות רצונה של המדינה מתפקודה בלשכת רישום האוכלוסין. חברת האבטחה הוסיפה וטענה כי לא הייתה מחויבת לערוך לעובדת שימוע מאחר שהיא התפטרה מהעבודה ועל כן יש לחייבה בהודעה מוקדמת עקב התפטרותה המיידית מהעבודה. עוד טענה המדינה כי ההתקשרות בינה לבין חברת האבטחה מהווה מיקור חוץ אותנטי ולכן אין יחסי עובד – מעסיק בינה לבין המאבטחת.

בית הדין האזורי לעבודה קבע שהמדינה לא הייתה מעסיקתה של המאבטחת

בית הדין האזורי דחה את תביעתה של המאבטחת וקבע שהמדינה לא הייתה מעסיקתה כאשר ההתקשרות בין המדינה לבין חברת האבטחה היוותה מיקור חוץ לגיטימי. עם זאת נקבע שהמדינה נהגה שלא כדין כלפי המאבטחת בכך שלא הציגה לה סימוכין שהצדיקו את הפסקת עבודתה, לא נימקה את דרישתה להפסיק את עבודתה ולא העניקה לה זכות טיעון.

על כן נקבע שהמדינה מחויבת לשלם למאבטחת פיצוי בסך 5,000 שקלים. עם זאת, טענת האפליה של המאבטחת נדחתה מכיוון שנקבע שהיא לא הביאה ולו ראשית ראיה לגבי הפליה בכל אחד משלבי ההעסקה. בית הדין האזורי לעבודה קבע שהמאבטחת התפטרה מהעבודה ולא פוטרה ודחתה גם את תביעתה לפיצויים בגין עוגמת נפש.

בערעור שהגיש משרד עו"ד אריק שלו בשם המאבטחת נטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שלא התייחס לריבוי גרסאות העדים ולסתירות בעדויותיהם.

המאבטחת טענה שיש מקום לחייב את המדינה לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה

המאבטחת טענה באמצעות משרד עו"ד אריק שלו כי הסכום שנפסק לה בבית הדין האזורי בשל אי עריכת שימוע כדין אינו עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה וכי גם חברת האבטחה מחויבת לפצותה בגין אי עריכת שימוע לפני פיטורין. המאבטחת הוסיפה וטענה כי לנוכח התנהלות המדינה וקביעותיו של בית הדין האזורי יש מקום לחייב את המדינה לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה עם סיום העסקתה. נוסף על כך, המאבטחת טענה כי בית הדין האזורי שגה כאשר חייב אותה בהודעה מוקדמת וביקשה לבטל קביעה זו.

מנגד חברת האבטחה טענה כי אין לה כל קשר להפסקת עבודתה של המאבטחת בלשכת רישום האוכלוסין, ציינה שיש לה זכות לנייד עובדים והוסיפה כי המאבטחת אף חתמה על הסכמה לניוד עם תחילת עבודתה בחברה.

המדינה טענה כי הערעור מתמקד בקביעות עובדתיות שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהן. נוסף על כך, המדינה טענה בין היתר כי המאבטחת לא הצביעה על כל טעות בפסק הדין של בית הדין האזורי ונראה שהיא מעוניינת לנהל את התיק מחדש, וכי היא לא הצליחה להוכיח את טענת האפליה. עוד נטען כי את הטענות על עוגמת נפש יש להפנות לחברת האבטחה מכיוון שהמדינה לא הייתה מעסיקתה של המאבטחת.

די בכך שלא נמסרה למאבטחת סיבת פיטוריה כדי לגבש זכאות לפיצוי מהמדינה

לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון במכלול הראיות והעדויות בתיק, בית הדין הארצי לעבודה אימץ את קביעת בית הדין האזורי לעבודה וקבע כי העובדה שהמאבטחת פוטרה מבלי שסיבת פיטוריה הודעה לה מזכה אותה בפיצויים. נוסף על כך נקבע שדי בכך שלא נמסרה למאבטחת סיבת פיטוריה כדי לגבש זכאות לקבלת פיצוי מהמדינה.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענותיו של משרד עו"ד אריק שלו וקבע כי בהינתן תקופת העסקתה של המאבטחת, המדינה הייתה מחויבת להסביר לה מדוע היא מבקשת להפסיק את הצבתה אצלה, כדי שתוכל להתמודד עם הטענות נגדה. על כן נקבע שהמדינה תפצה את המאבטחת בסך של 20 אלף שקלים עבור אופן סיום העבודה ועוגמת הנפש שנגרמה למאבטחת בעקבותיו.

עוד נקבע כי מכיוון שבמועד סיום העבודה חברת האבטחה ויתרה על ניכוי חלף הודעה מוקדמת, אין מקום לקבל את הטענה שנוכח הגשת התביעה יש לקזז את חלף ההודעה מוקדמת. על כן הוחלט לבטל את קביעת בית הדין האזורי לעבודה שלפיה חברת האבטחה רשאית לקזז מהחיובים שהושתו עליה בפסק הדין סך של 5,004 שקלים.

בסופו של דבר, בית הדין הארצי לעבודה קבע שהמדינה תפצה את המאבטחת בסך של 20 אלף שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 שקלים. נוסף על כך, אם חברת האבטחה קיזזה את ההודעה המוקדמת היא תחויב לשלם למאבטחת סך של 5,004 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

ע"ע 71801-09-16

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עו"ד אריק שלו - 053-7429015