המודל הבסיסי של עסקים משפחתיים אינו מודל חדש, והוא קיים מימים ימימה. חברות ותאגידים רבים העוסקים בתעשיות המסורתיות, חלקם תאגידים מהגדולים בעולם, הוקמו על ידי בני משפחה – בין אם על ידי אחים, בני זוג, הורים וילדים, ועוד צורות והרכבים שונים.
המכנה המשותף לכל עסק משפחתי, הוא כפול: סיכויי הצלחה גדולים יותר הקשורים בעובדה בצוות שהינו קרוב מאוד ובעל נכונות משותפת לתרומה ממשית לפיתוח והתפתחות, לצד סכנות משמעותיות לסכסוכים קשים ומורכבים שזולגים מהפן העסקי מסחרי, לפן האישי משפחתי.
לפניה ישירה למשרד עורכי הדין-רבי, גילר ושות', לחץ/י כאן
סטרטאפים משפחתיים – משיחת סלון לחברת הזנק
עם התפתחות ההייטק, ועם הפיכתה של ישראל לאומת הסטרטאפים, מגמה זו של שיתוף פעולה בין בני משפחה בתחום העסקים לא פסחה גם על עולם חברות ההזנק. יותר ויותר סטרטאפים מתחילים או גם מתקדמים, הינם סטרטאפים משפחתיים בהם בני משפחה מדרגה ראשונה הקימו יחד סטרטאפ מצליח. בחלק גדול מהמקרים, הרעיון להקמת הסטרטאפ הגיע במשותף על ידי בני משפחה שיכול ובשיחת חולין העלו רעיון מהפכני שקרם עור וגידים לסטרטאפ ממשי, ובחלק אחר מהמקרים בן משפחה שלו רעיון קיים מבקש להוציא אותו אל הפועל עם האנשים הקרובים לו ביותר מסיבות ברורות – הם בני משפחתו הקרובים בהם וביכולותיהם הוא נותן אמון רב. היתרונות הקשורים בעבודה בצוות עם האנשים הקרובים לך ביותר בכלל, ועם בני משפחה מדרגה ראשונה בפרט, הינם ברורים. יתרונות אלו, מהווים את סוד ההצלחה בחברות משפחתיות שגדלו לממדי ענק בזכות היותן כאלו, וביתרונות אלו אין צורך להרחיב.
כשסכסוך מסחרי הופך לסכסוך משפחתי
אלא, שמלבד היתרונות הרבים הקשורים בעבודה עם בני משפחה, הרי שכמו בכל עסק משפחתי ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסטרטאפ מתחיל, העבודה עם בני משפחה וחלוקת יזמות עסקית עימם בתנאי אי וודאות המאפיינים את עולם הסטרטאפים, עשויה להוות פתח לשלל בעיות ומתיחויות. מתיחויות אלו, יכולות להוביל בתורן אף לפגיעה במרקם המשפחתי וביחסים בינאישיים. ניסיוננו מלמד, כי סכסוכים בתאגידים משפחתיים בכלל ובסטרטאפים בהם מעורבים מספר בני משפחה בפרט, הינם סכסוכים קשים ומורכבים ביותר. סכסוכים אלו, אינם סכסוכים מסחריים רגילים, והם יגלשו כמעט תמיד לסכסוך אישי ומשפחתי, שלו השפעה ישירה ורחבה על המארג המשפחתי בכללותו. לא בכדי ישנו משפט מוכר ביידיש שמסכם את העניין בתמציתיות רבה, לפיו: "מיט משפּחה עסט מען קוגעל" (עם משפחה אוכלים קוגל, ועסקים עושים בנפרד).
יתירה מכך: הניסיון מלמד, כי בשונה מסכסוכים רגילים בסטרטאפים ובחברות, דווקא סכסוך בסטרטאפים משפחתיים טומן בחובו פוטנציאל להיות הרסני יותר גם במישור העסקי. שכן, לא אחת קשה יותר לגשר ולהגיע להסכמות בין בני משפחה שהסתכסכו, כאשר המרכיב הרגשי ואיתו אף תחושות של ניצול ואכזבה שהינן אופייניות לסכסוכים מעין אלו, תופסים חלק מרכזי במנגנוני קבלת ההחלטות ובאפשרות להביא את הסכסוך לפתרונו.
מנגנונים לצמצום הסיכון שבהפיכת סכסוך מסחרי לסכסוך משפחתי כולל
הסיכונים שאותם תיארנו, וההבנה כי סטרטאפ משפחתי טומן בחובו לצד יתרונות משמעותיים שאין להקל בהם ראש גם סכנות שונות שעשויות להשפיע על המארג המשפחתי, צריכים להיות בתודעה ובמכלול השיקולים של בני משפחה טרם החלטתם על הקמת סטרטאפ משפחתי ובוודאי שטרם הוצאתו לפועל.
הכרה זו, צריכה לבוא לידי ביטוי גם במכלול פעולות שעל בני המשפחה לנקוט, אשר תפקידן לצמצם מראש ככל הניתן – וגם אם לא באופן מוחלט – את הסיכון לסכסוך שייצא מכלל שליטה ויגרום לסכסוך אישי ומשפחתי.
כך, בראש ובראשונה, המלצתנו היא להסדיר כבר בשלבים הראשוניים את הזכויות, החובות, התפקידים ומנגנוני קבלת ההחלטות בחברה המתגבשת בהסכם מייסדים. הסכם מייסדים לסטרטאפ הינו ככלל הסכם חשוב וחיוני ביותר, אך הוא חשוב וחיוני עוד יותר במקרים שבהם הסכסוך עשוי להפוך ביתר קלות מסכסוך מסחרי לסכסוך משפחתי. כאמור, על הסכם המייסדים לכלול הגדרות תפקיד ברורות, חובות של כל אחד מבני המשפחה או המייסדים, וכן היבטים צופי פני עתיד הקשורים בגיוס הון ודילול. כן, המלצתנו היא להגדיר לצד התפקיד גם את היקף המשרה במדויק (על אף מורכבות הדבר בסטרטאפים בכלל), שכן לא אחת קיימת ציפייה סמויה מצד יתר המייסדים, שהפעם הינם גם בני משפחה, להקרבה וללויאליות גדולה יותר ממייסד שהוא גם קרוב משפחתם. זאת, לרבות, ציפייה סמויה לעבודה בזמנים לא שגרתיים או על חשבון צרכים אישיים.
לצד זאת, המלצתנו בכל הסכם מייסדים לסטרטאפ, ובפרט בהסכם מייסדים לסטרטאפ משפחתי, לכלול מנגנון יישוב סכסוכים מהיר, בין אם בדרך של גישור ובין אם בדרך של בוררות. למנגנון זה מטרה כפולה: ראשית, הוא מאפשר בירור מהיר של מחלוקות בצורה דיסקרטית, במינימום זמן ובקיצור משך הזמן בו בין הצדדים קיימת מחלוקת לא פתורה. שנית, לא אחת אנו עדים לקשיים משפטיים הקשורים בשאלת הסמכות העניינית של בתי המשפט לדון בסכסוכים מעורבים – הכוללים היבטים עסקיים ומשפחתיים גם יחד. הדבר יכול לגרום לכך כי תביעה העוסקת בהיבטים מסחריים כבדי משקל בחברת הזנק, תידון בפני בית משפט למשפחה בשל היות הסכסוך לתפיסת בית המשפט "סכסוך בתוך המשפחה" כהגדרתו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. התוצאה, כי הסכסוך כזה יידון בפני ערכאה משפטית שאין לה תמיד את הכלים והידע הדרוש להכריע בסכסוך מסחרי מורכב, דבר המאפיין חלק גדול מסכסוכים בסטרטאפים – בוודאי בשלבים המתקדמים שלהם.
בנוסף לכך, בניגוד להסכמי מייסדים רגילים, המלצתנו היא לאפשר מנגנוני יציאה גמישים יותר מהמיזם, או העברת זכויות בו לגורמים שלישיים. לא אחת, רק בשלבים מתקדמים יותר, עשוי לחוש מי מבני המשפחה הנוטל חלק במיזם כי העבודה המשותפת יוצרת מתיחויות המשפיעות על המארג המשפחתי והחיים האישיים שלו. במקרה כזה, נכון לאפשר גמישות רבה יותר בהעברת הזכויות במיזם לגורם אחר (מתוך המשפחה או מחוצה לה, לברות מנגנון BMBY), שכן הניסיון מלמד שכאשר אין מנגנון כזה ויציאה מהמיזם עשויה לגרום לנזקים משמעותיים למי שיוצא ממנו, הדבר עשוי להעצים מחלוקות שסופן סכסוך שביכולתו לאיים על המיזם כולו וכן לפגוע במרקם המשפחתי.
בסיכומו של דבר, למרות האתגר הכרוך בכל הקמה וניהול של מיזם עסקי עם חברים או בני משפחה, כשהדברים נעשים בצורה נכונה תוך ביצוע התאמות נדרשות גם במישור האישי וגם במישור המשפטי, לרוב המדובר במיזמים שיש להם פוטנציאל רב יותר להצליח, לרבות ביחס למיזמים המתבססים על קשר עסקי בלבד.
למשרדנו ניסיון רב בתחום ליווי משפטי לחברות סטרטאפ, וכן לחברות סטרטאפ משפחתיות. לקבלת מידע נוסף בתחום, הנכם מוזמנים לפנות אלינו בלחיצה כאן.
למשרד עורכי הדין רבי, גילר ושות' ניסיון רב בליווי סטארטאפים וחברות הייטק, קניין רוחני, סימני מסחר ועוד. הכתבה באדיבות האתרdin.co.il :.
הכתבה נכתבה בשיתוף חיים יעקב (CJ) רוזנר VP R&D Syncurio
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד רבי גילר - 053-7101876