מאבקי גירושים כוללים בדרך כלל מטענים רגשיים עזים, הגורמים לעיתים לכך שבני הזוג המתגרשים, או אחד מהם, צובר כעסים כלפי השני, ומתקשה להפריד בין כעסים אלו לבין טובתו של הילד בשמירה על קשר עם ההורה השני. כעסים אלה באים לידי ביטוי בהאשמות על פגיעה בילד ובטענות על חוסר מסוגלות להיות הורה טוב.

לפניה ישירה אל עורכת דין שני לוי רוזנבלום, לחץ/י כאן

מהו ניכור הורי?

ניכור הורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו. אין לה כלל צידוק, כאשר היא מתרחשת על רקע של פרידה או יחסים מתוחים בין בני זוג ו/או כאשר אין לה כל עילה או היא נמשכת בלי גבול. לרוב ההורה המנוכר הוא האב.

זהו מצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (הורה מנוכר), תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני (הורה מנכר). התופעה ידועה ומקבלת הד במאמרים ומחקרים אקדמיים עדכניים, כמו על ידי מערכת המשפט, וגם מוכרת כתסמונת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט.

מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית - ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי ולא משנה באיזה גיל הוא נקלע לזירת הקרב ההורית.

כיצד ניתן לאבחן קיומה של תסמונת ניכור הורי?

בספרות היום קיימים כלים אבחוניים לזיהוי מצב של ניכור הורי, אך נדרשת הכשרה של אנשי מקצוע ושל מערכת המשפט הבוחרת לעיתים להתעלם מהתופעה או לראותה כזמנית בגלל הסכנה הקיימת בתיוג אחד ההורים כהורה מנכר וההשפעה הפסיכולוגית מרחיקת הלכת על הילד שחווה תסמונת של ניכור הורי. ניכור הורי מחייב הסתכלות מעמיקה הן ברמה הפסיכולוגית והן של אנשי מקצוע נוספים אשר יודעים לזהות גורמים ותהליכים אשר מתנהלים מתחת לפני השטח ולא רק האמירות המילוליות הישירות, כלומר כאלו אשר יודעים להיות ערים ולזהות זרמים תת קרקעיים ומסרים שנשתלים במודע ובתת מודע של הילד. נדרשת ערנות מיוחדת של ההורה שחושד בהתגבשות של תסמונת הניכור ההורי בכל הקשור בילד המתרחק. כל ביטוי של התרחקות כדאי לתעד ולזכור לצורך התבוננות ובדיקה עתידית.

ניכור הורי יכול להתרחש בכל משפחה על רקע מטענים ריגשיים לא פתורים, איך תזהו ניכור הורי ותדעו לגדוע אותה מבעוד מועד? איך מתנהג ילד בניכור הורי? (מתוך מחקרים של ד"ר איימי בייקר)

  • מקטין את ההורה המנוכר (המטרה) – בתפיסות, התנהגות, פגיעה, תוקפנות.
  • יציג סיבות לא ברורות לניתוק הקשר (חלשות, אבסורדיות).
  • תפיסות אבסולוטיות - ההורה המועדף ייתפס ויתואר כטוב בלבד וההורה המנוכר כרע בלבד.
  • אין רגשות חרטה על הפגיעה בהורה המנוכר, אין יכולת הזדהות או אכפתיות.
  • הילד מקבל תמיכה ללא עוררין מההורה המנכר.
  • הילד משתמש במילים ושפה שאינם אופייניים לו.
  • הילד אומר שהכל בהחלטתו ועל דעתו (חשיבה עצמאית).
  • הניכור הוא כלפי ההורה המנוכר, משפחתו המורחבת וחבריו.

מחקרים זיהו 17 אסטרטגיות עיקריות המופעלות על ידי ההורה המנכר, הן מתחלקות ל 5 תחומים עיקריים: (מתוך עבודות המחקר של ד"ר איימי בייקר)

  • מסרים מרעילים (הכפשה) לגבי הורה המטרה, המציירים אותו (או אותה) כלא אוהב, מסוכן, לא זמין.
  • הגבלת מפגשים ותקשורת בין הילד לבין הורה המטרה.
  • מחיקה של הורה המטרה בעיני הילד ובזכרונותיו, ולעיתים החלפה.
  • תמרון הילד כך שיפגע באמון של ההורה.
  • חתירה תחת סמכות הורה המטרה.

כל האסטרטגיות האלו יוצרות מצב של קונפליקט בנפש הילד שעשוי להוביל לריחוק בינו ובין ההורה המנוכר עד במקרים קיצוניים לניתוק הקשר מצד הילד. לבתי המשפט ולמערכת הרווחה תפקיד חשוב בהסדרת קשר וחזרה לקשר. מומלצת הגישה הטיפולית המשפחתית, מעורבות בית משפט, אירועי חיים קריטיים או השפעה של אח לא מנוכר נמצאו בין הטריגרים העיקריים לחזרה לקשר בין ההורה המנוכר לבין הילד שחווה את התסמונת.

תסמונת הניכור ההורי בהליכים משפטיים

תסמונת הניכור ההורי, משמשת אבן יסוד בפסקי דין של בתי המשפט העוסקים בענייני משפחה בארץ. שופטים בערכאות שונות אכפו קשר עם אב מנוכר בהתייחסם לתסמונת ולתקפותה.

במערכת המשפט קיימת התפיסה כי יש לעצור הורה מסית ולמנוע ניכור הורי.

גם כב' השופט (בדימוס) פיליפ מרכוס במאמרו "ניכור הורי או סרבנות קשר" מתאר את השלכותיה הקשות של התופעה על הילדים המנוכרים: "הספרות מדווחת בעקביות שילדים מנוכרים נמצאים בסיכון גבוה למצוקה רגשית ולקשיי הסתגלות, והסיכון אצלם גבוה בהרבה מזה של ילדים שאף על פי שהוריהם בהליכים משפטיים בעקבות פירוד, הם אינם מנוכרים ומקיימים קשר עם שני ההורים. ילדים אשר מפסיקים להיות בקשר עם הורה מבטאים לעיתים קרובות, פחד מההורה המנוכר. הפחד הוא חסר בסיס ולא רציונלי (לבד מהמקרים שבהם הילד סבל באמת מהתנהגות פוגענית של ההורה המנוכר), אך הוא משפיע לרעה על התנהגותו והתפתחותו.

בפסיקה נקבע במפורש כי אכיפה של טיפול רגשי וחידוש קשר ראויה לא רק לאכיפה בסנקציה כספית, אלא גם בכל אמצעי אחר הקבוע וללא צורך בשימוש בפקודת ביזיון בית המשפט בבחינת הליך נוסף ומיותר.

מכאן ניתן להסיק כי המערכת המשפטית מתייצבת לצד ההורה שחווה ניכור הורי ומעודדת לטפל בתסמונת הניכור ההורי בכל האמצעים הקיימים לרשותה.

עורכת הדין שני לוי רוזנבלום (צילום: ענבל מרמרי)
עורכת הדין שני לוי רוזנבלום | צילום: ענבל מרמרי

עורכת דין שני לוי רוזנבלום עוסקת בייצוג צדדים בהליכי גירושין, ניכור הורי, עריכת הסכמי הורות משותפת, ליווי בהליכי פונדקאות, דיני משפחה, גישור בגירושין, הסכמי גירושין, ליווי משפטי בהליכי פרידה בהסכמה, איזון משאבים, הסדרי ראייה, משמורת, מזונות, גירושין בשיתוף פעולה (גשת"פ), הסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.