ביום 08.07.2018 נכנס לתוקפו תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), במסגרתו הוסף סעיף 23(א)(3) לחוק הקובע תנאים ולוחות זמנים בהם יוכלו מעסיקים ועמיתים למשוך את כספי הפיצויים המצויים בקופה על שמו של העובד, התיקון בא לעשות סדר כאשר קבע כי באפשרות העובד למשוך את כספי הפיצויים עבורו אלא אם מעסיק ציין אחרת וכי ברשותו של המעסיק תקופה של 4 חודשים לעדכן את חברת הביטוח לגבי מעמד הפיצויים.
בפסק דין בר״ע (ארצי) 53583-01-17 סופרקום בע״מ נ׳ יבגני מיזנשטיין נקבע כי סעיף 23 (א)(3) לחוק הגמל מאפשר ״למעביד של עמית שכיר״ למשוך כספי פיצויים שהופקדו בקופת גמל אישית או בקופה לקצבה, בכפוף להוראות סעיפים 14 ו- 26 לחוק פיצויי פיטורים. עוד בפסק דין פר״ק (מרכז) 31163-01-16 עו״ד אמיר ברטוב נ׳ הלמן אלדובי קופת גמל נקבע כי סעיף 23 לחוק קופת גמל מונה רשימה סגורה של אירועים ונסיבות בהתקיימן, ניתן למשוך כספים או להשיב כספים שהופקדו בקופת גמל.
לפניה ישירה אל פרופסור זיו רייך, רו"ח, לחץ/י כאן
מתי עובד רשאי למשוך את כספי הפיצויים?
כעת נבחן מתי עובד יכול למשוך את כספי הפיצויים? ועל מנת לעשות הבחנה אני בוחן שתי תקופות; ראשית במידה ולא עברו 4 חודשים ממועד סיום ההעסקה - יכול העובד למשוך את הכספים על פי הסדר תחיקתי קיים כלומר הסדר מתוך החוק. אך על מנת להשלים את הבקשה נדרשו מסמכים לביצוע המשיכה והמסמכים הם: א. טופס 161 מהמעסיק, אישור שהמעסיק מאשר לשחרר כספי הפיצויים; ב. צילום תעודת זהות; ג. טופס בקשה למשיכת כספים מקופת גמל במעמד שכיר; ד. הרשאת חשבון שבה יש את כל פרטי חשבון העו״ש של המבקש; ה. אם לא נמסר טופס 161, אז יש לצרף אישור לעניין חבות מס.
שנית אם עברו 4 חודשים ממועד סיום העסקה – העובד יהיה רשאי למשוך את כספי הפיצויים בתנאי שהמעסיק לא סיפק אסמכתה על נקיטת הליכים משפטיים בנוגע לשחרור הכספים בטרם חלפו 4 חודשים ולצורך כך עליו לצרף מסמכים לביצוע המשיכה והם: א. מכתב המאשר כי יחסי העבודה בין העובד והמעסיק הסתיימו – מכתב סיום העסקה מהמעסיק; ב. טופס בקשה למשיכת כספים מקופת גמל במעמד שכיר; ג. צילום תעודת זהות; ג. הרשאת חשבון בנק עם פרטי חשבון העו״ש; ד. אישור לעניין חבות מס.
מהי המטרה של טופס 161?
נשאלת השאלה מה היא מטרתו של טופס 161 ואם אני כעמית חייב טופס 161 לצורך משיכת הכספים? יודגש כי טופס 161 הוא בעצם מציג לקרן הפנסיה מהו גובה המס שיש לנכות מכספי הפיצויים! במידה ואין לעמית טופס 161 עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת משיכת הכספים בניכוי מס מירבי של 47%. והשנייה כי ברשותו לפנות למס הכנסה עם טופס 161 ישן עם אישור על גובה הצבירה בקופה לרכיב הפיצויים בבקשה כי יינתן לו אישור מס חלופי או פטור מס אם הוא זכאי לפטור.
מתי המעסיק יכול למשוך את כספי הפיצויים מהקופה על שם העובד?
מצד שני התיקון גם קובע תנאים לגבי המעסיק ומתי יכול למשוך את כספי הפיצויים מהקופה שעל שמו של העובד? גם כאן התקופה מחולקת לשתיים, התקופה הראשונה: לא עברו 4 חודשים ממועד סיום ההעסקה של העובד.
על מנת שהמעסיק יוכל למשוך את הכספים בתקופה זו צריך להתקיים תנאי משני התנאים הללו: 1. בהמצאת פסק דין הצהרתי, המאשר כי העובד הפסיק עבודתו אצל המעסיק בנסיבות שאינן מזכות את העובד בפיצויי פיטורים כולם או חלקם. במידה ואין למעסיק פסק דין הצהרתי עומדת בפניו האפשרות להגיש בקשה להקפאת כספי הפיצויים עד לקבלת פסק דין בנוגע לזכאותו לכספים, במקביל חובה עליו ליידע את החברה בדבר פנייתו להליך משפטי בליווי אסמכתה המעידה על כך. 2. המעסיק המציא לחברה אסמכתה כי הכספים הם שייכים למעסיק מכוח הדין או בהתאם להסכם ההעסקה. בנוסף הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו לאחר סיום יחסי העבודה ביניהם כי כספי הפיצויים ניתנים להחזרה למעסיק.
התקופה השנייה: כאשר עברו 4 חודשים ממועד סיום ההעסקה, אם עברו 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה ביניהם והעמית טרם משך כספיו, כך המעסיק יכול למשוך הכספים רק לאחר הצגת פסק דין הצהרתי המאשר כי יחסי העבודה בינו לבין העמית (העובד), הסתיימו ונסיבות העניין אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים בכולם או בחלקם.
צירוף מסמכים לבקשת המעסיק למשיכת כספי פיצויים
על המעסיק לצרף מסמכים לבקשתו למשיכת כספי הפיצויים אם הבקשה הוגשה בטרם חלפו 4 חודשים ואם לאחר שחלפו, יובהר כי אם המעסיק לא יעביר את המסמכים כנדרש, לא תהיה לו טענה כלשהי בעתיד כנגד הקופה על כך ששחררה את הכספים לעובד. המסמכים הם כלהלן:
- פסק דין הצהרתי - המאשר כי העובד הפסיק עבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים.
- אסמכתה כי המעסיק פנה להליך משפטי לשלילת כספי הפיצויים בהתאם לסעיף 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים או הוא עומד לקבל פסק דין הצהרתי לגבי זכאותו להחזרת הפיצויים.
- אסמכתה כי כספי הפיצויים שהופקדו לקופת העובד ניתנים להחזרה לפי דין או הסכם ההעסקה שנחתם בין המעסיק והעובד לאחר הפסקת העבודה וכי בהם העובד מביע הסכמתו על החזרת הכספים למעסיק.
המעסיקים לא הוכיחו שהעובדים סיימו עבודתם בנסיבות שאינן מזכות אותם בפיצויי פיטורים
כאמור לעיל ולאחר שפורטו תנאי התיקון, לצורך היישום אקח לדוגמא פסק דין פר״ק (מרכז) 31163-01-16 עו״ד אמיר ברטוב נ׳ הלמן אלדובי קופת גמל, הפסק דן בבקשת המעסיקים שהפקידו כספים החל משנת 1970 בקופת התגמולים של עובדי הקואופרציה הצרכנית אגודה שיתופית בע״מ. אחת השאלות שבמחלוקת היא האם ניתן להשיב למעסיקים כספים שהופקדו בגין פיצויי פיטורים וככל שכן באילו תנאים? והאם עצם הימצאותם של המעסיקים בהליך חדלות פירעון יש כדי להשפיע על ההכרעה בבקשה זו?
לאחר שבית המשפט בחן את כל תנאי הסעיף שהוזכרו לעיל (פסק דין הצהרתי או המצאת מסמך כי המעסיק פנה להליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בסדר זכאותו לכספי פיצויי הפיטורים, או פנייתו להליך משפטי לשלילת מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים) נקבע לבסוף כי תנאי סעיף 23(א)(3) אינם מתקיימים, ובין היתר עסקינן בעמיתים שאינם מזוהים, המעסיקים לא יכלו להוכיח ולא להציג פסק דין המאשר כי העובדים סיימו עבודתם בנסיבות שאינן מזכות אותם בפיצויי פיטורים או אסמכתה בדבר נקיטת הליך משפטי לשלילת פיצויים או הסכם העסקה המאפשר השבת כספי הפיצויים בצירוף אישור העובד, כמו כן התקופה למתן ההודעה, שאף היא חלפה בהתאם להוראות המעבר של תיקון 21 לחוק קופת הגמל.
התיקון לחוק מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק
לסיכום: לפי הכתבה ניתן להסיק כי התיקון מעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק, וקובע כי אם המעסיק לא יעמוד בתנאים הקבועים בתיקון עליו במקביל להוכיח כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, וכי חלפו 4 חודשים ממועד סיום ההעסקה. יצוין כי התיקון חל רטרואקטיבית על מי שיחסי העבודה בינו ובין מעסיקו הסתיימו טרם כניסת החוק לתוקפו כלומר הוא גם חל עובדים שסיימו עבודתם לפני שנת 2018, וזאת בתוך ארבעה חודשים ממועד כניסתו של החוק לתוקף, היינו עובדים אלה כבר זכאים לקבל לידם את הכספים רק אם המעסיק לא פעל כנדרש ממנו על פי התיקון החדש.
פרופסור זיו רייך דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.