הגשת תלונה במשטרה אינה עניין של מה בכך. נפגעי העבירה נאלצים להתמודד עם הטראומה והנזקים שנגרמו להם ולמשפחתם כתוצאה מהעבירה ולעיתים הם מתמודדים עם קשיים נוספים המגיעים, דווקא, ממי שלכאורה אמור להגן עליהם - מצד מערכת אכיפת החוק. לא פעם שמענו על חקירות משטרה שהתנהלו ברשלנות, בחוסר מקצועיות או תוך הפגנת זלזול בנפגעים. החלטות תמוהות מצד גורמי התביעה לסגור את התיק הפלילי או לסיים את ההליך בעסקת טיעון מקלה ושערורייתית. שופטים שלא רואים את נפגעי העבירה ומתעלמים מטענותיהם. עם תופעות כאלה ואחרות, נאלצים הנפגעים להתמודד, לעיתים לבד וללא ניסיון בתחום, ומבלי שהם מודעים לזכויות הנתונות להם מכוח החוק.

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א -2001, מפרט את זכויות נפגעי העבירה בהתאם לשלבים השונים בהליך הפלילי נשוא התלונה: שלב החקירה במשטרה, במהלך המשפט הפלילי, במהלך ריצוי עונש המאסר של הפוגע ולאחר שחרורו ממאסר.

לפניה ישירה אל עורך דין שי שקד, לחץ/י כאן

מי נחשב "נפגע עבירה" לפי החוק?

נפגע עבירה הוא כל מי שנפגע באופן ישיר מעבירה פלילית או בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו.

אילו זכויות נתונות לנפגעי העבירה?

  • זכות להגנה מפני מבצע העבירה או מי מטעמו – נפגעי העבירה זכאים להגנה מהמדינה בכל שלב לאחר הגשת התלונה במשטרה ובמיוחד במהלך הדיונים המתנהלים בבית המשפט.
  • זכות ליחס ראוי, שמירה על כבוד הנפגעים, הגנה על פרטיותם וניהול ההליכים המשפטיים תוך זמן סביר.
  • הזכות לקבל מידע על השלב בו נמצא ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע - למשל מידע בדבר מועדי הדיונים הצפויים, החלטת התביעה לסגור את התיק, שחרור הפוגע ממעצר ובאילו תנאים, מתי צפוי הפוגע להשתחרר ממאסר ועוד.
  • זכויות במהלך החקירה במשטרה – נפגע העבירה זכאי לכך שאדם קרוב אליו יתלווה אליו לחקירה או לעימות עם החשוד. לנפגעות עבירת מין נתונה הזכות לבחור את מין החוקר שיגבה את התלונה ובעניינן גם קיים איסור לחקור על עברה המיני (בכפוף סייגים מסוימים).
  • הזכות להגיש ערר כנגד ההחלטה לסגור את התיק הפלילי, נשוא התלונה במשטרה - מחובת המשטרה להודיע לנפגעי העבירה על החלטתם שלא להמשיך לחקור את התלונה ולסגור את התיק הפלילי. כנגד החלטה זו נתונה למתלוננים הזכות להגיש ערר וזאת תוך 60 יום ממועד מסירת ההודעה. לצורך הגשת הערר, מומלץ קודם לקבל את חומר החקירה ורק אז להכין ולהגיש את הערר אל הגורם המוסמך לפי החוק.
  • זכות לנוכחות בדיונים בבית המשפט – לנפגעי העבירה נתונה הזכות לנוכחות בדיונים המתנהלים נגד הנאשם בבית המשפט, גם אם מתנהלים בדלתיים סגורות. כמו כן, זכאים הנפגעים לכך שאדם קרוב יתלווה אליהם לדיונים. רצוי שנפגעי העבירה או עורך דין מטעמם יגיעו לדיונים המתנהלים בבית המשפט, כך ניתן לפקח בצורה הדוקה יותר על התנהלות מערכת אכיפת החוק והקפדתם על זכויות הנפגעים.
  • הזכות לקבל העתק מכתב האישום או מהסדר מותנה עם חשוד – לנפגעים נתונה הזכות לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם שפגע בהם או בהסדר מותנה שנכרת עם החשוד.
  • זכות להביע עמדה ולהתנגד להסדר טיעון או סגירת התיק בהסדר מותנה –בעניינם של נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה, מחובת התביעה להודיע להם על שעומד להתגבש הסדר טיעון עם הנאשם או הסדר מותנה עם החשוד ולאפשר להם להביע עמדה בעניין, להתנגד למהלך המתגבש ואף לדרוש מהמדינה למצות עם הנאשם או החשוד את מלוא חומרת הדין ולא לתת לו שום הקלה זו או הטבה אחרת.
  • זכות למסור הצהרת נפגע עבירה לפני שבית המשפט גוזר את דינו של הנאשם - נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב אשר מפרטת את הפגיעה והנזקים שנגרמו לו עקב ביצוע העבירה. להצהרה זו ניתן להוסיף מסמכים תומכים כגון מסמכים רפואיים. התובע מחויב להעביר את ההצהרה לבית המשפט במסגרת הדיון בו נשמעים הטיעונים לעונש ולפני מתן גזר הדין. ברוב המקרים, בית המשפט מתחשב בהצהרה זו והיא מקבלת ביטוי בגזר הדין.
  • זכות להביע עמדה ולהתנגד לבקשת נאשם לעיכוב הליכים - נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי להתנגד לבקשת הנאשם לעיכוב ההליכים המשפטיים בפני היועץ המשפטי לממשלה.
  • זכות להביע עמדה ולהתנגד לקבלת חנינה מהנשיא - נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע עמדה בכתב ולהתנגד למתן הקלה בעונש או חנינה הניתנת ע"י נשיא המדינה.
  • זכות להביע עמדה ולהתנגד לשחרור מוקדם ממאסר - נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע עמדה בכתב בפני ועדת השחרורים המתכנסת בעניינו של הפוגע ולהתנגד לשחרורו המוקדם ממאסר. לעיתים ניתן גם להתייצב בפני ועדת השחרורים ולהשמיע טענות בפני חברי הוועדה.
  • זכות להטיל מגבלות על עבריין מין - לנפגעות עבירת מין החוששות מפני התוקף העומד להשתחרר ממאסר והן עלולות להיפגש עימו באופן שיסב להן נזק נוסף, קיימת הזכות לבקש מבית המשפט להטיל עליו צו המרחיק אותו ממקום המגורים או העבודה של הנפגעת.
  • הזכות לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהעבירה - לנפגעי העבירה הזכות לפנות לבית המשפט המוסמך ולתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשי העבירה. סכום הפיצוי שבית המשפט יפסוק, תלוי בגובה וסוג הנזק כגון: נזקים פיסיים, נפשיים, הוצאות על טיפולים רפואיים שונים, נזקי רכוש כגון תיקונים או אובדן רכוש, נזק לא ממוני כגון עוגמת נפש וכן הפסדי השתכרות והחזרי הוצאות.

כיצד נפגעי העבירה יכולים לקבל פיצוי כספי ממי שפגע בהם?

  • פיצויים במסגרת ההליך הפלילי כנגד הנאשם – באפשרות הנפגע לדרוש מהתביעה לבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם, בנוסף לכל עונש אחר, גם רכיב של פיצויים שישקף את הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה.
  • לקבל פיצויים באמצעות הגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים - תביעה מסוג זה מוגשת לאותו שופט אשר גזר את דינו של הנאשם, תוך 90 ימים מהיום שפסק הדין הפך לחלוט.
  • הגשת תביעה אזרחית "רגילה" – לנפגע העבירה קיימת האפשרות להגיש תביעה כנגד הפוגע בהליך אזרחי "רגיל" וזאת ללא קשר לשאלה כיצד הסתיים ההליך הפלילי וגם במקרה שבו הוחלט לסגור את התיק מבלי להעמיד לדין את החשוד.

ולסיכום -

לנפגעי העבירה נתונה הזכות הבסיסית לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי פרטי שילווה וייצג אותם לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, יפקח על התנהלות רשויות אכיפת החוק ויוודא כי הם מקפידים לממש את כל הזכויות הנתונות לנפגעים מכוח החוק.

לנפגעי העבירה נתונות זכויות חשובות בהליך הפלילי ובאפשרותם להשפיע על תוצאת ההליך בעניינם אם רק יעשו שימוש נכון בזכויותיהם וישמיעו את קולם בפני גורמי מערכת אכיפת החוק.

עורך הדין שי שקד (צילום: משרד עו"ד שי שקד)
עורך הדין שי שקד | צילום: משרד עו"ד שי שקד

עו"ד פלילי שי שקד, מנהל פורום נפגעי עבירה באתר din.co.il, בעל הניסיון, הידע והמקצועיות הנדרשים בייצוג נפגעי עבירה, מלווה ומייצג נפגעי עבירה בכל בתי המשפט הפזורים בארץ ופועל בנחישות ותוך הקפדה מלאה על מימוש זכויות נפגעי העבירה בכל שלב בהליך הפלילי ועד לקבלת הפיצוי המגיע לנפגעים בסופו של ההליך והכל תוך מתן יחס אישי והבנה מלאה למצבם הרגיש של נפגעי העבירה. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.