במדינת ישראל רוב התושבים בערים מתגוררים בבתים משותפים. סגנון מגורים זה מוביל לא פעם לסכסוכים ולחילוקי דעות בנוגע לנושאים שונים. מאחר שהצדדים המעורבים בסכסוכי שכנים מתגוררים בסמיכות זה לזה, הסכסוכים עלולים להתפרץ על בסיס יומי, להחריף ולהגיע לחילופי דברים קשים ואף להתדרדר לאלימות פיזית. חילוקי דעות וסכסוכים בין שכנים בבית משותף יכולים לפרוץ בנוגע לשימוש בלתי מורשה בשטחים משותפים, מטרדי רעש, לכלוך, חנייה, בעיות רטיבות ועוד.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין אליוב-גרין, לחץ/י כאן
מערכת יחסים מתמשכת
מערכת היחסים בין דיירים בבית משותף מתאפיינת בכך שברוב המקרים גם אחרי שהתקבל פתרון מוסכם לסכסוך דיירים, הצדדים לסכסוך צריכים להמשיך להתגורר בשכנות. על כן, בעת בחירה באפשרות ליישוב הסכסוך חשוב לשים לב לכך שהפתרון שיתקבל בסופו של ההליך יאפשר לשכנים המסוכסכים להמשיך להתגורר בשכנות.
סכסוכים בין שכנים עלולים לפרוץ בין היתר בעקבות שימוש בלתי מורשה שמבצע אחד הדיירים ברכוש המשותף או ברכוש פרטי של דייר אחר. סכסוכי שכנים בבתים משותפים עלולים לפגוע באיכות החיים של הדיירים ובמקרים מסוימים אף להפוך את חייהם בביתם לבלתי נסבלים. לפיכך, במקרה של סכסוך דיירים בבית משותף מומלץ לצדדים לסכסוך לנסות ליישבו ביניהם בדרכי נועם וללא מעורבות של מערכת המשפט והמשטרה. בעוד חלק מהשכנים צפויים להתייחס בעין יפה לפניה ישירה בנוגע לסכסוך, שכנים אחרים דווקא עלולים להתעלם מהפניה לחלוטין.
בקשת צו למניעת הטרדה מאיימת
סכסוכים בין שכנים עלולים להחמיר ולהתדרדר במהירות לאלימות מילולית ואף פיזית, לפגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע, הטרדה ועוד. אם התנהגות אחד השכנים בבית המשותף מהווה סיכון לביטחונו של שכן אחר, מומלץ לא להשתהות ולפנות למשטרה בנושא. עם זאת, חשוב לציין כי ברוב המקרים המשטרה תתערב בסכסוך שכנים רק כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית דוגמת תקיפה, איומים, או היזק לרכוש בזדון.
אפשרות נוספת שעומדת לרשותו של דייר בבית משותף אשר נפגע כתוצאה מפגיעה בפרטיות, איומים, פגיעה ברכוש ועוד, היא להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד השכן הסורר. לאחר הגשת הבקשה לצו, בית המשפט ידון בה וייתן למבקש צו זמני במעמד צד אחד אם הוא סבור שהדבר מוצדק. לאחר שבעה ימים לכל היותר ממועד הוצאת הצו הזמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים ויחליט אם לשנות את הצו, לבטלו או להאריך את תוקפו. לרוב, תוקף הצו יוגבל לחצי שנה אך בית המשפט מוסמך להאריכו לשנה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן אף לשנתיים.
התמודדות יעילה עם סכסוכי שכנים
לפני פתיחה בהליכים משפטיים מומלץ לפנות בכתב לצד השני, לפרט את הסיבות לסכסוך ולחילוקי הדעות ולבקש טיפול בבעיה. לחילופין, ניתן לכנס אספת דיירים ולציין במסגרתה את הסיבות לפרוץ הסכסוך.
אם הניסיונות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום כשלו, ניתן לפעול בדרכים חלופיות. אפשרות פעולה אחת היא לפנות לאגודה לתרבות הדיור שאחראית לניהול תקין של ענייני הבית המשותף ועל שמירת יחסי שכנות טובים בקרב דיירי הבית המשותף.
אפשרות נוספת לטפל בסכסוך היא לפנות ישירות לצד השני ולהציע לו להעביר את הסכסוך להליך גישור בהסכמה, אשר במסגרתו הצדדים יוכלו לקיים ביניהם שיח פתוח ומכבד בתיווך של מגשר ניטרלי.
אפשרות פעולה נוספת שעומדת לרשות צדדים לסכסוך שכנים היא לפנות למרכז גישור ודיאלוג ברשות המקומית שם הם יוכלו להיעזר בגורמים מקצועיים כדי ליישב את המחלוקת באמצעות הידברות. מרכזי גישור ודיאלוג ברשויות המקומיות מציעים לפונים שירות ליישוב סכסוכי שכנים שניתן באמצעות מגשרים מוסמכים שמעניקים את השירות בהתנדבות.
יישוב הסכסוך באמצעות פתיחת הליך משפטי אצל המפקח או בבית המשפט
אם כל האפשרויות החלופיות עלו בתוהו, לפני פתיחה בהליכים משפטיים, מומלץ לעיין בתקנון הבית המשותף ולבדוק האם הפעולות שביצע השכן נחשבות להפרה של הוראות התקנון - הסכם מחייב שנכרת בין כל הדיירים הבית המשותף. אם הפעולות שביצע השכן אינן מהוות הפרה של הוראות התקנון, ייתכן והגיע הזמן לפתוח בהליך משפטי כדי ליישב את הסכסוך.
תביעה נגד השכן תוגש למפקח על הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין. המפקח הוא גוף שיפוטי בעל סמכות מקבילה לסמכות שופט בבית משפט שלום. לפיכך, למפקח על הבתים המשותפים נתונות סמכויות שיפוט יעילות ונרחבות. על פי רוב, הליך משפטי בפני המפקח הוא גמיש יותר בהשוואה להליך משפטי שמתנהל בבית משפט השלום באשר ללוחות זמנים, דיני ראיות וסדרי דין.
סמכויות המפקח על הבתים המשותפים
המפקח על הבתים המשותפים הוא בעל סמכות שיפוט בלעדית בסכסוכים ביחס להרחבת דירה, זכויות וחובות לפי תקנון הבית המשותף וסכסוכים בנוגע להשתתפות של בעלי דירות בהוצאות שוטפות של הבניין. יתרה מזאת, למפקח מוקנית סמכות שיפוט ייחודית בכל הקשור למתקנים בבניין כגון מעליות ודודי שמש ובנוגע להיתרים ועבירות לפי חוק התכנון והבנייה.
על פסק הדין של המפקח על הבתים המשותפים אפשר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו ממוקם הבית המשותף. אם הסכסוך עוסק בהסגת גבול לדירה או לרכוש המשותף אשר בוצעה על ידי בעלים של דירה בבניין, לבית משפט השלום מוקנית סמכות שיפוט מקבילה לסמכות השיפוט של המפקח על הבתים המשותפים. לעומת זאת, בסכסוכים המתמקדים בהסרת מפגע סביבתי או במטרד מוקנית לבית משפט השלום סמכות שיפוט בלעדית.
בסיום ההליך המשפטי התובע עשוי לקבל צווים מסוגים שונים לפי נסיבות המקרה או פיצויים. אם הסכסוך התדרדר וגרם לפגיעה בשגרת חייו של התובע ולהטרדתו, הוא יוכל לבקש צו הרחקה נגד השכן הסורר.
מומחיות משפטית חיונית לצורך גיבוש פתרון יעיל לסכסוך
מחלוקות וסכסוכים בקרב שכנים עלולים לפרוץ עקב שלל סוגיות הנובעות מיחסי השכנות בבית המשותף. על כן, כדי להביא לפתרון יעיל ומהיר של הסכסוך, נדרשת מומחיות משפטית, ידע והבנה מעמיקה בפסיקה ובחקיקה, כמו גם ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט ואצל המפקח על הבתים המשותפים.
אם נקלעתם לסכסוך שכנים, מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה שעוסק בתחום הנדל"ן, המקרקעין וסכסוכי השכנים כדי שייצג אתכם ויסייע לכם לפתור את הסכסוך ביעילות ובמהירות. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומק, יעריך את סיכויי התביעה ויגבש בשיתוף הלקוח אסטרטגיית פעולה מיטבית לצורך מיצוי זכויותיו.
משרד עורכי דין אליוב - גרין עוסק בנדל"ן ובמקרקעין, בעל ניסיון רב בטיפול בסכסוכי שכנים, ליקויי בניה, עסקאות מכר ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.