ב-5 ביולי 2016 הוזנקו מטוסי קרב, גרמני ושווייצרי, סמוך לגבול עם אוסטריה לעבר מטוס ישראלי לאחר שהתקבלו איומים אל הרשויות בצרפת על פצצה במטוס. במהלך 2017, נעצר האקר מאשקלון שהסתיר את זהותו בדרך מתוחכמת דרך המחשב, בהיותו בן 18 בלבד, בין קטין לבגיר, מצוי בספקטרום האוטיסטי. מתקשה בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית בינאישית.
למרות הנסיבות המקילות הורשע הצעיר בחומרה יתרה ל-10 שנות מאסר. בערעור שהוגש בשנת 2020 הופחת עונשו ל-7 שנות מאסר. להאקר יוחסו איומי שווא בדבר הטמנת פצצות במטוסי נוסעים שנאלצו לבצע נחיתות חירום, לפינוי מטוסים ולסריקות על גוף הנוסעים וחפציהם. במספר מקרים התקשר ההאקר מאשקלון לתחנות משטרה בעולם ואיים שהוא מחזיק ילדים קטנים ובני משפחה כבני ערובה. כמוכן קשר קשר לסחוט סנאטור אמריקני. בהמשך יוחסו לצעיר מגוון עבירות הקשורות לעבירות מחשב בין היתר סחיטה באיומים ופרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה. הצעיר ביצע את שיחות הטלפון תוך שימוש בכלים טכנולוגיים כדי להקשות על זיהויו, שילם באמצעות ביטקוין תמורת שיחות, המיר מילים מוקלדות לדיבור בשיחות, הציע שירותים תמורת תשלום בנושא "התמחותו" ופרסם אותם בדארקנט.
לפניה ישירה אל עו"ד משה בן יקר, לחץ/י כאן
מהי ההגדרה שבחוק לעבירות מחשב?
החוק מגדיר עבירות מחשב וקובע בין היתר ששיבוש, הפרעה למחשב או לחומר מחשב, לרבות שינוי, מחיקה, שיבוש או הפרעה לשימוש וכל חדירה לחומר מחשב או הצגת מידע כוזב או פלט כוזבים, הנעשים שלא כדין, הן עבירות פליליות. החוק מאפשר לבעל תפקיד המיומן בכך לחדור לחומר מחשב ואף להפיק פלטים לאחר שקיבל צו בית משפט והדגש על צו כאמור.
עיכוב או מעצר של חשוד בעבירות סייבר מצריך צו חיפוש לחדירה לחומר מחשב. המחשב או המכשיר הסלולרי מוצף בדאטה וכן בקבצים המכילים ברוב המקרים מידע פרטי כגון: אנשי קשר תמונות, הודעות וכו'. חיפוש זה עשוי לפגוע בצד ג', לפיכך המגמה כיום בפסיקה, כפי שנפסק בפרשת ,פישר - רות דוד – מלכה, היא להטיל על גורמי החקירה מיון ומיפוי של החומר שאותר באמצעות מילות חיפוש ו"חיתוכים" בהתאם לשמות המעורבים בפרשה ולמספרי הטלפון שלהם (מ"י נ' פישר בש"פ 6071/17).
קובץ שפוגע בפרטיות לא יועבר לצד ג'
במקרה האמור לעיל דובר ככל הנראה בחבירה משולשת של פרקליטה בכירה לשעבר, איש משטרה וסניגור שחברו יחדיו לביצוע עבירות - "העביר מלכה לפישר מידע מודיעיני משטרתי רגיש מחקירות שהתנהלו כנגד מספר יעדים. פישר עשה שימוש באותו מידע, וכן יצר מצגי שווא בפני נחקרים פוטנציאליים אחרים בדבר חקירות המתנהלות בעניינם, והכל כדי לקבל סכומי כסף גדולים בתמורה לכך שיסייע לאותם נחקרים פוטנציאליים." בית משפט העליון בפרשה זו קבע מנגנון: המדינה תעיין בכל קובץ וקובץ ותעשה חיפוש על דרך השלילה - קובץ הפוגע בפרטיות לא יועבר לצד ג'.
ייעוץ משפטי בטרם חקירה הינו מהותי וקריטי על מנת לשמור על זכויות החשוד בעבירות סייבר וכן למנוע חשיפת מידע פרטי אישי שלא לצורך.
חלוקה לשלושה סוגים של עבירות סייבר
קיימים שלושה סוגי עבירות סייבר: עבירות בהן השלב הראשוני בלבד מתבצע במחשב, עבירות פחות מתוחכמות שבסופן מתבצע מפגש פיזי כגון: עבירות סחר בסמים. סוג שני של עבירות מחשב: עבירות קלאסיות באמצעות מחשב ברמת תחכום נמוכה או גבוהה כגון: מרמה, הונאה, גניבת זהות וכיו"ב. הסוג השלישי הן עבירות כנגד מחשבים כלומר רק במרחב המקוון רמת התחכום גבוהה. כגון: ריגול עסקי, חדירה למחשב, נוזקה (לינק שמשבש מכשיר או מזליג פרטים אישיים), הפרעה לפעילות מחשב או האזנת סתר למחשב.
עבירת הסחר בסמים משלבת כאמור שימוש ראשוני במחשב/סלולר ומפגש פיזי. בעבירות הסמים לדוגמא קיימים שלושה רבדים: "סוחר על", "השליח" ו"המשתמש". מאחר שהרשות החוקרת מתקשה לשים ידה על הסוחר (היזם) אזי יחסה אל השליח, המפזר את החומר בין המשתמשים, הוא כאל סוחר לכל דבר ועניין. רמת החשיפה של המשתמש גבוהה ביותר (בקרב המשתמשים בסמים קלים ימצאו גם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי). ההזדהות של המשתמש באתר בפני היזם (סוחר) בעזרת צילום ת.ז., צילום פרופיל אישי בפייסבוק, טלפון, כתובת, תמונה עדכנית ו/או הקלטה קולית הופכת את המשתמש לחשוף ועשויה לפגוע ביכולתו להתגונן מול רשות חוקרת אזרחית או צבאית. כמוכן מול ערכאה משפטית ככל וזה מגיע לשם.
חשד לשימוש בתוכנה על ידי רשויות האכיפה באופן הפוגע בפרטיות
לאחרונה עלתה לכותרות רכישת מערכת פגסוס על ידי הרשות החוקרת בחשד לשימוש בתוכנה על ידי רשויות האכיפה באופן הפוגע בפרטיות. פגסוס היא מערכת איסוף מידע מכל הבא ליד. פגסוס אינה תוקפת, חוסמת או מוחקת מידע של צד ג'. השימוש במידע שנאסף עלול להיות פוגע והרסני ליחיד או תאגיד. מרבית המכירות של פגסוס הן לרשויות אכיפת חוק במדינות שונות בישראל הרשות תחת חקירה באם השימוש בתוכנה היה כחוק או פיראטי.
עבירות הסייבר הן מגוונות: עוקץ הלוואות באינטרנט, מרמה, הונאות, סחיטה על רקע רומנטי, הסתה, סמים מסוכנים, הונאות מנכ"ל, פורומים בדארקנט, סחר במאגרי מידע, מפתחים העוסקים בפיתוח נוזקה, המרת מטבעות וירטואליים, גרימה לקריסת אתרים והסרת דומיינים, מתן שירותי הצפנה ועוד.
בעבירות מחשב הייעוץ המשפטי הוא מהותי וקריטי מאחר שמסירת הטלפון הסלולרי והחדירה לחומר מחשב כמוהם כוויתור על היכולת להתגונן במקרים מסוימים.
עורך הדין משה בן יקר עוסק במשפט פלילי ומשפט צבאי פלילי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.