דוקטרינת פרי העץ המורעל, המוכרת לכל צופי הסדרה האמריקאית "חוק וסדר", הינה דוקטרינה משפטית, אשר לפיה ראיה אשר הושגה באופן בלתי חוקי, והראיות שנתגלו כתוצאה וכנגזרת מאותה ראיה שהושגה באופן בלתי חוקי, ייפסלו אף הן מלשמש ראיות במשפט פלילי. ההיגיון שמאחורי הדוקטרינה הוא שכאשר מקור הראיה או ה"עץ" הושג באופן לא חוקי, כל תוצר שלו ייחשב ללא חוקי ולפסול גם כן.

לצורך ההדגמה, ניתן לתאר מקרה שבו שוטר מבצע חיפוש בלתי חוקי בבית מגורים ומוצא כלי נשק ששימש לפי החשד לביצוע עבירת שוד מזוין. לאחר מכן, החשוד שבביתו נמצא הנשק עוכב לחקירה במשטרה, ובמסגרת חקירתו, הוא הודה בהחזקת הנשק ובביצוע השוד המזוין. במקרה כזה, לפי הדוקטרינה של "פרי העץ המורעל" השופט שיישב בדין במערכת המשפט בארצות הברית יפסול לא רק את כלי הנשק מלשמש ראיה נגד הנאשם, אלא גם את הודייתו של הנאשם, וזאת משום שהושגה באופן נגזר מהחיפוש שבוצע שלא כדין. לעומת זאת, בהתאם למצב המשפטי הנוכחי בישראל, גם אם יוכח, כי הנשק עצמו נתגלה מתוצאה מחיפוש בלתי חוקי, הרי שהודייתו של החשוד לא תיפסל וניתן יהיה להשתמש בה כנגדו.

הצעת החוק של החדשה של משרד המשפטים, באה אם כן, על מנת לקרב בין דיני פסלות ראיות הקיימים בארצות הברית לבין הדינים הללו בישראל. בכוונה השתמשתי במונח "לקרב" ולא בביטוי "להתאים באופן מלא" לדינים הקיימים בארצות הברית, משום שגם בהתאם להצעת החוק, בית המשפט בישראל לא יהיה מחוייב לפסול את הראיות שהושגו כתוצאה וכנגזרת מהראיה המקורית שהושגה באופן פסול, אלא אך יינתן לבתי המשפט שיקול דעת, האם אכן יהיה באי החוקיות של השגת "ראיית המקור" ("העץ המורעל") על מנת להוביל לפסילת הראיות הנגזרות ("פירות העץ המורעל").

לפניה ישירה אל עורך דין אלון ארז, לחץ/י כאן

הרחבת כלל הפסילה המקובל כיום בעניין קבילות ראיות שהושגו באופן לא חוקי

לפי דברי ההסבר, הצעת החוק מרחיבה את כלל הפסילה המקובל כיום, בהתאם להלכה המשפטית, "הלכת יששכרוב", ועל כן מאפשרת לבתי המשפט שיקול דעת רחב יותר בבואם להכריע בענייני קבילות ראיות שהושגו באופן פסול. מטרה נוספת של התיקון, היא לתת ביטוי לתכלית הרתעתית-חינוכית שלפיה פסילת ראיות תרתיע את רשויות החקירה מפני ביצוע פעולות חקירה פסולות.

עיון בנוסח התיקון מלמד כי חוץ מהערך ההצהרתי של עיגון הסמכות לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין בחוק, לא נראה שיש בהצעה החדשה בשורה אמיתית.

זאת שכן, משום שלפי הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות, סעיף 12א(א) יתווסף לפקודה ולפיו - "בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה".

הפרשנות מעשית לתיקון המוצע הינה, כי גם תהיה הרחבה של דיני פסלות הראיות, היא תחול בעיקר בתיקים "קלים", בהם האינטרס הציבורי יכול לסגת ולשמש אינטרס משנה לעומת האינטרס של הוגנות ההליך הפלילי.

האם הצעת החוק החדשה מעניקה ערך מוסף מעבר לפסיקה המקובלת כיום?

בחינת סעיף החוק החדש מלמדת כי העקרון הכללי שהיה מקובל עד כה נשמר גם במסגרת הצעת החוק. יובהר שנית, כי לא מדובר בפסילה אוטומטית של כל ראיה אשר הושגה שלא כדין, אלא בקבלת הכרעה שנתונה לשיקול דעת של בית המשפט בכל מקרה לפי נסיבותיו. כמו בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית כאמור ("הלכת יששכרוב"), גם כאן המבחן ביחס לשיקול הדעת הוא כללי ומתייחס לפגיעה בזכות להליך הוגן תוך שימת לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה.

אחת התכליות של הצעת החוק היא להרחיב את האפשרות של בתי המשפט לפסול ראיות ולתת משקל משמעותי יותר להליך הוגן. עם זאת, בפועל נראה שנוסח הצעת החוק שגובש בסופו של דבר לא נותן ערך מוסף מעבר לפסיקה המקובלת כיום. לדעתי, כל עוד מוענק לבתי המשפט שיקול דעת, האם לפסול ראיות שהושגו מ"עץ מורעל", הסבירות כי ראיות כאלו תיפסלנה בתיקים מורכבים, היא נמוכה יחסית.

ניתן לסכם ולומר כי החוק המוצע למעשה מעגן בחוק את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות אשר הושגו שלא כדין ובכך לתת משקל משמעותי יותר לזכות הנאשם להליך הוגן. עם זאת, נראה כי למעשה, כי החוק לא משנה את נוסחת האיזון המקובלת כיום במערכת בתי המשפט ואינו קובע כללים שיסייעו בהבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר לקבילות ראיות שהושגו שלא כדין.

עורך הדין אלון ארז (צילום: תומר שלום)
עורך הדין אלון ארז | צילום: תומר שלום

עורך דין פלילי אלון ארז,מומחה בייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, עבירות מין, עבירות אלימות, עבירות סמים, צבא ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.