"הסכם שתיקה" הוא חוזה שנחתם בין שני צדדים - צד אחד משלם כספים לצד השני, שבתמורה מסכים שלא לנקוט בהליכים שונים כנגדו, כגון תביעה, תלונה או פרסום מעשים העלולים לפגוע בתדמיתו או בשמו של הצד המשלם. כך, הצד המשלם קונה את שתיקתו של הצד השני, הלכה למעשה.
מדובר בסוגיה אתית, מוסרית ומשפטית מורכבת, המעלה שאלות רבות, אך לא תמיד מדובר בהסכמים שמבוצעים בניגוד לחוק. רק לאחרונה הוזכר הסכם שתיקה שכזה בכלי התקשורת, לאחר שפורסם כי השר לשעבר מאיר שטרית ויתר על מינויו בוועדה לאיתור יועץ משפטי, וזאת בעקבות טענות שהועלו כנגד מינויו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי הדין אלעד שאול, לחץ/י כאן
ההתנגדות למינוי התבססה על כך שבשנת 2014 שילם השר לשעבר דמי שתיקה לעוזרת הבית שלו, שהעלתה כנגדו טענות שונות, ובין היתר טענה שבמהלך עבודתה בביתו הוא הטריד אותה מינית. כנגד השר לשעבר מעולם לא נפתחה חקירה משטרתית בנושא.
אחת הסוגיות העיקריות שעולות בנושא זה, היא האם הסכם שתיקה מהווה עבירה על החוק, או שמדובר בפשרה לגיטימית בין שני צדדים שמתקיימת מחוץ לכותלי בית המשפט?
מהו ערך המטרד, ובאילו מקרים עדיף לשלם כדי להימנע מהליכים משפטיים או פרסום מזיק מבלי שהדבר ייחשב לעבירה פלילית?
ישנם מקרים שבהם הסכמי שתיקה מהווים מעין הסדר שאליו הגיעו צדדים מסוכסכים במסגרת משא ומתן שהתנהל ביניהם, מבלי שיהיה צורך בפתיחת הליכים משפטיים. מדובר בהסכמים חוקיים לכל דבר ועניין, כאשר הצד המשלם מעדיף להיפטר מתביעה שעלולה להיות מוגשת כנגדו, גם אם אין לתביעה כל יסוד, וזאת כדי להימנע מפגיעה במוניטין או בשמו הטוב, מפרסום מזיק וכדומה.
במקרים כאלה מדובר בתשלום "ערך המטרד" - סכום שהצד המשלם מעביר לצד המתלונן כדי לסלק את התביעה, שעלולה לפגוע בשמו הטוב, גם אם אין כל יסוד אמיתי לתלונה והצד המשלם סבור שלא ביצע כל מעשה אסור.
באילו מקרים הסכמי שתיקה מהווים עבירה פלילית?
חוק העונשין עוסק בפעולות שנעשות במטרה לשבש את הליכי המשפט התקינים והליכי החקירה הקשורים אליהם. סעיף 244 לחוק אוסר על שיבוש הליכי משפט. בהתאם לסעיף זה, כאשר הסכמי שתיקה נחתמים במטרה למנוע או לסכל הליכים משפטיים פליליים או אזרחיים לאור כוונה ברורה של הצד המתלונן לפתוח בהליכי תביעה או תלונה במשטרה - מדובר בעבירה פלילית על פי החוק. גם כאשר הסכמי השתיקה נחתמים לאחר שהליכים משפטיים כבר החלו, מדובר בפעולה לא חוקית.
על פי לשון הסעיף, האיסור על שיבוש הליכי משפט חל הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. מי שמורשע בביצוע מעשים במטרה למנוע או לסכל הליכי משפט, או לגרום לעיוות דין, בין היתר באמצעות התערבות בזימון עדים או העלמת ראיות – מסתכן בעונש מאסר של עד שלוש שנים.
מהם העונשים הצפויים למי ששילם דמי שתיקה בניגוד לחוק?
סעיף 245 לחוק עוסק בעבירת הדחה בחקירה, ונועד לשמור על תקינות הליך החקירה לצורך בירור האמת. על פי סעיף זה, חמש עד תשע שנות מאסר בפועל הן עונשי המקסימום שיוטלו על מי שמשכנע אדם אחר למסור הודעה שקרית בחקירה פלילית, לא למסור הודעה כלל או לחזור בו מהודעתו. זאת באמצעות הפעלת איומים, הטעיה ואף באמצעות תשלום או טובת הנאה.
חוק העונשין ממשיך ומפרט, במסגרת סעיף 246ב, כי מי שניסה למנוע מאדם אחר להעיד בבית המשפט במסגרת הליך משפטי שכבר מתנהל - דינו עד תשע שנות מאסר בפועל.
אם כן, כדי לענות על השאלה האם הסכם שתיקה בגין תלונות על הטרדה מינית מהווה עבירה על החוק, יש לבחון מבחינה מהותית האם התשלום שמועבר לאדם שהעלה את התלונות אכן נועד לרכוש את שתיקתו ובכך למנוע הליכי משפט תקינים ואת חשיפת האמת, או שמא מדובר ברכישת "ערך מטרד" - סכום כסף שהצד המשלם מעדיף להעביר לידיו של המתלונן כדי למנוע את הטרדה הכרוכה בהליך המשפטי, אף על פי שאין אמת בתלונה.
עורך הדין אלעד שאול, שותף מייסד במשרד עו"ד אלעד שאול ושות', מעניק ייעוץ וייצוג משפטי ללקוחות במגוון הליכים משפטיים פליליים, בין היתר, בהליכי משא ומתן טרם נקיטת הליכים בגין עבירות הטרדה מינית ועבירות מין אחרות. במסגרת הטיפול המשפטי, צוות המשרד מגבש אסטרטגיה שתוודא את חוקיות ההסכם, עמידתו בכל הקריטריונים הקבועים בחוק ובפסיקה, תוך שמירה על אינטרס הלקוח בכל המישורים. צריך להבין שמה שמכונה "הסכם שתיקה" עונה, לעיתים קרובות, על האינטרס של שני הצדדים – הפוגע והנפגע. נפגעים רבים לא מעוניינים לנקוט הליכים משפטיים, להיחשף ולעבור הליכים ארוכים ויקרים. החשודים בפגיעה גם הם, מעדיפים שלא להסתכן בפגיעה קשה בשם הטוב, הוצאות משפט ותשלומי פיצוי כבדים. לכן, יש למצוא את האיזון הנכון והחוקי בין מה שמכונה "הסכם שתיקה" שפוגע בזכויות הקורבן, משבש את הליכי המשפט והחקירה, לבין "הסכם פשרה" שממלא את אינטרס הצדדים כולם מבלי להפר את הוראות החוק.
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.