בשורות טובות לאבות הגאים, בהתאם לפסק דין של בג"ץ 781/15 - איתי ארד פנקס ואח' נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996 ואח' יחולו שינויים בחוק ההסכמים לאישור נשיאת עוברים ופרשנותו השינויים ינכנסו לתוקף החל 11.1.2022. שש שנים התנהלה העתירה הנ"ל ומשנקבע כי ההסדר אינו חוקתי על פי קביעת בג"צ שונה החוק.
בינואר 2022 עודכן החוק הישראלי המסדיר פונדקאות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 כך שהוא מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות.
עד לתיקון החוק, זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, נאלצו לעבור הליכי פונדקאות מחוץ לישראל.
לפניה ישירה אל עורכת דין שני לוי רוזנבלום, לחץ/י כאן
הורות בקהילת הלהט"ב - לא מה שחשבתם
מתוך הויקיפדיה - בארצות הברית נערכו לראשונה מחקרים על השפעת הורות הומוסקסואלית ולסבית על ילדים בשנות השבעים, והורחבו בשנות השמונים בהקשר למספר הולך וגדל של הורים הומוסקסואליים ולסבים המבקשים משמורת חוקית על ילדיהם הביולוגיים. מאז סוף שנות השמונים, כתוצאה מכך, הוכח היטב כי ילדים ומתבגרים יכולים להיות מותאמים היטב במסגרות לא מסורתיות כמו במסגרות המסורתיות. יתר על כן, בעוד שגורמים כמו מספר ומצב המגורים המשותפים של ההורים יכולים להשפיע על איכות היחסים באופן כללי, הדבר לא הוכח לגבי נטייתם המינית. מחקר משנת 1996 לא מצא "שום הבדל במדידות בין ההורים ההטרוסקסואליים וההומוסקסואלים לגבי סגנונות הורות, הסתגלות רגשית ונטייה מינית של הילד/ה" ומחקר נוסף בשנת 2008 הגיע למסקנות דומות.
בשנת 2010 איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, איגוד הפסיכולוגים בקליפורניה, האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני והאגודה האמריקאית לטיפול בנישואין ומשפחה הצהירו כי:
"נראה שגידולו של אב יחיד אינו פוגע ברווחתם הפסיכולוגית של ילדים יותר מגידול על ידי אם חד הורית. הומוסקסואליות אינה מהווה פתולוגיה או גירעון, ואין שום סיבה תיאורטית לצפות מאבות הומוסקסואליים שיגרמו נזק לילדיהם. לפיכך, אף על פי שיש צורך במחקר נוסף, נתונים זמינים מטילים את נטל ההוכחה האמפירית על הטוענים כי קיומו של אב הומו מזיק".
מאמר של קריסטוף דה-ווייט וסופי קבוס שפורסם בכתב העת האקדמי, "American Sociologies Review"קבע כי ילדים שגדלו על ידי הורים חד מיניים מלידה מתפקדים טוב יותר מאשר ילדים שגדלו על ידי הורים ממינים שונים בחינוך היסודי והתיכון. לדברי המחברים, גורם מרכזי המסביר תוצאות אלו היה המעמד הסוציו-אקונומי של ההורים. זוגות חד מיניים לעיתים קרובות צריכים להשתמש בטיפולי פוריות יקרים ובהליכי אימוץ בכדי להביא לעולם ילד, כלומר הם נוטים להיות עשירים יותר, מבוגרים ומשכילים יותר מזוג טיפוסי הטרוסקסואלי. המחקר הגיע למסקנה כי אפליה הומופובית עלולה לגרום להורים חד מיניים לפצות על ידי השקעת זמן ואנרגיה בילדיהם.
השינויים בחוק
השינוי בחוק הינו כזה אשר מאפשר לכל אדם, אשה או גבר, זוג או בודד, להיכנס לתהליך פונדקאות, באופן שיאפשר גם לזוגות הומוסקסואלים לעבור הליך פונדקאות בישראל. כיום, תהליך הפונדקאות אינו תלוי במצב משפחתי אלא רק באמות המידה הרגילות של גיל ובעיה רפואית המצדיקים פונדקאות.
פונדקאות לגברים הומוסקסואלים היא ייחודית בהיקפה בישראל והשימוש בה החל להתפתח ולהתעצם מאז שנת 2008. בשנים אלו הלך וגדל מספר האבות החד מיניים שהביאו תינוקות לעולם באמצעות תהליכי פונדקאות שלא נערכים בישראל אלא מחוצה לה, בעיקר בארצות הברית ובקנדה. השימוש בשירותי פונדקאות אלו החל להיות נפוץ מאז שנת 2008, אז עלות התהליך ירדה בצורה משמעותית. ירידת העלות נבעה מהפחתת העמלות שגובות הסוכנויות השונות, עלות שעומדת כיום על סדר גודל של מאות אלפי שקלים.
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, (המכונה "חוק הפונדקאות") מסדיר את הליך הפונדקאות בישראל.
על פי החוק:
אם נושאת (פונדקאית), היא אישה הנושאת היריון עבור הורים מיועדים.
הורים מיועדים הם בני זוג אשר יכולים להיות בני אותו מין, איש ואישה או איש ואיש, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.
החוק עוסק בהסכם בין הורים מיועדים לאם נושאת ובמעמד הילד לפי החוק. על פי הסכם לנשיאת עוברים, האם הנושאת מסכימה להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית בזרע האב המיועד, לשאת את ההיריון עבור ההורים המיועדים, ולמסור את הילד לאחר הלידה להורים המיועדים.
החוק מיועד לנשים בגיל הפוריות, שאינן יכולות להתעבר ולשאת היריון, או כי היריון עלול לסכן משמעותית את בריאותן.
הסכם לנשיאת עוברים על פי חוק הפונדקאות
תנאי מוקדם להליך הפונדקאות, הוא עריכת הסכם בכתב בין אם נושאת להורים מיועדים, ואישור הסכם זה בוועדת אישורים.
לצורך יישום החוק, מינה שר הבריאות ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, שיש לפנות אליה כדי לקבל אישור להסכם לנשיאת עוברים.
ההמלצות בעת הפנייה לתהליך:
תהליך אישור הבקשה לאישור הסכם פונדקאות עשוי להיות ארוך, רגיש וכרוך בקשיים רגשיים ופיזיים והוא דורש שותפות, הבנה והסכמה מלאה בין בני הזוג המיועדים. לפיכך, בעת גיבוש ההחלטה על הליך הפונדקאות, מומלץ לקרוא ולהתייעץ עם גורמים רפואיים, משפטיים ופסיכולוגיים לגבי משמעות התהליך ומורכבותו והדילמות הנוגעות לתהליך. כדאי לשתף חברים קרובים או אנשים שעברו זאת לפניכם, להיתמך ע"י בעלי מקצוע ולעשות זאת בצורה טובה ומקצועית, אלוהים הוא בפרטים הקטנים.
עורכת דין שני לוי רוזנבלום עוסקת בעריכת הסכמי הורות משותפת, ליווי בהליכי פונדקאות, דיני משפחה, גישור בגירושין, הסכמי גירושין, ליווי משפטי בהליכי פרידה בהסכמה, איזון משאבים, הסדרי ראייה, משמורת, מזונות, גירושין בשיתוף פעולה (גשת"פ), הסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.