כדבר שבשגרה, בהליכי פשיטת רגל (שכיום נקראים הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי) נכסים של פושט רגל מוקנים לנאמן. כדי להביא לפירעון חלקי של חובות החייב, הנכסים נמכרים על ידי הנאמן ואת הכספים שהתקבלו בעקבות כך הנאמן מחלק לצורך פירעון חובות החייב באמצעות תשלום דיבידנד לנושים.
במקרה בו הנכס רשום על שם פושט הרגל לבדו בית המשפט נוטה לראותו כנכס שניתן לממשו במלואו לטובת הנושים, אולם מה יהיה הדין במקרה בו הנכס רשום על שמו של פושט הרגל בלבד ובת הזוג טוענת שהיא זכאית למחצית מהנכס למרות שאיננה רשומה בו כלל?
בנסיבות אלו, אם יוכח שהייתה כוונת שיתוף ספציפית בין בני הזוג ביחס לנכס הרשום על שם פושט הרגל בלבד, הרי שמחצית ממנו יהיה שייך לבן הזוג השני. המשמעות המעשית של הוכחת כוונת שיתוף בנכס היא שמחצית הנכס שייכת לבן הזוג שאינו פושט רגל וממילא לא יהיה ניתן לפגוע בחלק זה במסגרת מימוש הנכס, ונושיו של פושט הרגל יאלצו להיפרע רק ממחצית הנכס שבבעלותו.
לפניה ישירה אל עורך דין אוריאל זעירא, לחץ/י כאן
בית המשפט המחוזי התבקש לקבוע שהאישה זכאית לחצי מהזכויות בנכס
עורך הדין אוריאל זעירא ייצג לאחרונה בני זוג נשואים, שהבעל היה מצוי בהליך פשיטת רגל, ועל שמו בלבד היו רשומות מלוא הזכויות בוילה בראש העין, שלא הייתה דירת מגוריהם של בני הזוג. במהלך ההליך, וכאשר כבר מונה כונס נכסים מטעם הבנק, הנושה המובטח, למימוש הבית, הגיש עו"ד אוריאל זעירא בקשה בשם האישה לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד שבמסגרתה בית המשפט התבקש לקבוע כי היא זכאית למחצית מהזכויות בנכס. במקביל לבקשה זו הגיש עו"ד אוריאל זעירא גם בקשה לאישור מכר עצמי של הזכויות בנכס וזאת במטרה להשיא את שווי הזכויות של הנכס – הן של הבעל והן של האישה.
בנימוקים לבקשה ציין עו"ד זעירא כי המבקשת נישאה לחייב בשנת 1987 והחל ממועד זה הם מתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף. נוסף על כך, נטען כי הנכס נרכש על ידי שני בני הזוג במשותף אך מסיבות טכניות בלבד הוא נרשם אך ורק על שמו של החייב. זאת, תוך כוונה משותפת של בני הזוג כי למרות רישומו של החייב כבעלים יחיד, הזכויות בנכס יהיו משותפות לשניהם.
הנכס נרכש תוך שימוש בכספים משותפים של בני הזוג
עו"ד זעירא טען כי הנכס נקנה בשנת 2012 תוך שימוש בכספים משותפים של שני בני הזוג, כאשר מימון רכישת הנכס נעשה באמצעות הון עצמי ששולם מחשבון משותף של בני הזוג וממשכנתא שבה שניהם נרשמו כלווים. עוד נטען כי החזרי המשכנתא במהלך השנים בוצעו מחשבון משותף של בני הזוג.
בא כוחם של בני הזוג הוסיף וטען כי החייב ואשתו ראו את הנכס כמשותף מכיוון שהוא נרכש מלכתחילה באמצעות כספים משותפים ושימש בפועל כנכס משותף לכל דבר.
לפי גרסת המבקשת שיוצגה על ידי עו"ד זעירא, היא ובעלה נשואים כ-34 שנים ובמשך כל חיי הנישואים הם ניהלו משק בית משותף והתגוררו יחדיו.
האישה התנהלה מול שוכרי הנכס במשך כל תקופת השכירות
טענה נוספת שהעלתה האישה, באמצעות בא כוחה עו"ד אוריאל זעירא, היא כי הייתה מעורבת בבניית הנכס, בקבלת החלטות ביחס לעיצוב הבית ותכנונו מול הקבלן, ובהמשך אף ביחס להשכרתו. לטענתה, בהסכם השכירות של הנכס היא הוגדרה כ"משכיר" והיא ובעלה הוגדרו כבעלי הזכויות בנכס. נוסף על כך נטען כי בפועל האישה היא זו שהתנהלה מול שוכרי הנכס במשך כל תקופת השכירות וההכנסות מדמי השכירות של הנכס הופקדו לחשבון משותף של בני הזוג.
בסופו של דבר נטען כי העובדות שצוינו לעיל למעשה מלמדות על כך שלבני הזוג הייתה כוונת שיתוף ספציפית בנכס ועל כן בית המשפט התבקש לקבוע כי מחצית הזכויות בנכס שייכות לאישה.
הנאמנת והכונס הרשמי לא התנגדו לבקשה
הנאמנת שמונתה בתיק פשיטת הרגל של הבעל וב"כ הכונס הרשמי סברו כי מכלול הנתונים שהועלו בבקשה מלמדים שהאישה הצליחה להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בנכס, ולכן החליטו שלא להתנגד לבקשה – צעד נדיר לכשעצמו.
לאחר שהשופטת בחנה את הבקשה והאסמכתאות שצורפו לה, את תגובותיהם של הנאמנת בתיק פשיטת הרגל ושל הכונס הרשמי, היא קבעה שהאישה זכאית לחצי מהזכויות בנכס, באופן שחצי מיתרת התמורה תחולק בחלקים שווים בין המבקשת לבין קופת הכינוס.
בנוסף אושרה בקשתו של עו"ד אוריאל זעירא למכר עצמי והנכס נמכר בסך של 3.58 מיליון ₪.
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.