המפעל עוסק בהכנת אוכל ממולא (ממולאים) בעבודת יד, באזור התעשייה מישור אדומים, לצורך כך המפעל מעסיק בין 10-15 עובדים בשכר שעתי, רובן נשים פלסטיניות תושבות הרשות הפלסטינית, המבקשות לעבוד ולהשתתף בנטל הפרנסה של משפחותיהן.

מנגד, מען ארגון עובדים (ע"ר) הוא ארגון עובדים כללי, הפועל בזירת יחסי העבודה בישראל כארגון עובדים יציג. ארגון זה הוא הארגון היציג במפעל מחודש ספטמבר בשנת 2019.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין מור ושות', לחץ/י כאן

יחסי העבודה במפעל התערערו ולא ביוזמת המעסיק!

הארגון פנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בו טען כי מתחילת ההתארגנות פעל המפעל (דווקא) על מנת לפגוע בהתארגנות העובדים ולמנוע את המו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי, ואף פיטר עובד בשל תפקידו כיושב ראש ועד התארגנות העובדים.

המעסיק טען בפני בית הדין כי מאז הכרזת הארגון על יציגותו, התערערו יחסי העבודה במפעל, ביוזמת ובהובלת הארגון - בפעולות יזומות שהיוו פגיעה קשה בפררוגטיבה הניהולית (בסמכות וביכולת הלגיטימית של המעסיק להל את העסק שלו) של מנהלי המפעל, ומטרתן הייתה להצדיק לכאורה את קיומו "למען" העובדים, על ידי יצירת משברים יזומים אחת לכמה חודשים.

מהן השאלות שעמדו בבסיס המחלוקת?

בבסיס המחלוקת עומדות 2 שאלות:

  1. האם המפעל פעל על מנת לפגוע בהתארגנות?
  2. האם סיום העסקתו של העובד נעשה על ידי המפעל מתוך כוונה לפגוע בהתארגנות הקיבוצית?

בחלקו הראשון של הדיון, ובסיוע של בית הדין, גובשו הסכמות לעניין נוסחו של ההסכם הקיבוצי. בהמשך נחקרו העדים, על מנת להציג בפני בית הדין הנכבד את התמונה העובדתית המלאה.

העובד שהיה יושב ראש ועד התארגנות העובדים, נחקר על ידי באי כוח המעסיק בחקירה יסודית בנוגע לעניינים העובדתיים הקשורים בסיום העסקתו, במסגרתה עלו סתירות רבות הממחישות את חוסר המהימנות של הטענות שעלו בבקשת ארגון העובדים "מען". עדותו של העובד הייתה רצופה סתירות באופן ששמט את הקרקע תחת תצהירו ותחת טענות הארגון.

הארגון טען כי הנהלת המפעל ניסתה "לקנות את העובדים" על מנת שיעזבו את הארגון, נקטה באלימות פיזית כלפי העובדים, ניסתה להעביר את מקום העבודה למקום אחר ולא שילמה לעובדיה את זכויותיהם.

טענות ארגון העובדים נסתרו ונדחו אחת לאחת

טענות אלו של הארגון נסתרו ונדחו אחת לאחת, בית הדין האזורי קבע כי כל מטרת המפעל הייתה התמודדות עם נזקי הקורונה וניסיונותיו להתייעל ולהביא לאיזון המצב הכלכלי של המפעל על ידי ניסיון להעברת הפעילות למטבח קטן, כאשר באותה עת העובדים האחרים שהו בבית וקיבלו שכר מלא במסגרת ניצול ימי החופשה.

כמו כן, קבע בית הדין כי המפעל הרים את נטל ההוכחה המוגבר גם בעניין פיטוריו של העובד, שעה שההחלטה לסיים את העסקתו של העובד נבעה משיקול מקצועי, בשל שינוי לרעה בתפקודו וחוסר רצון מצד המפעל להתפשר על איכות המזון עליו הוא אחראי.

בית הדין אף דחה את עמדת ארגון העובדים "מען", לפיה המפעל פעל באופן לא שוויוני לעניין הפסקת עבודתו של העובד מול הפסקת עבודתם של עובדים אחרים רק בשל היותו יו"ר הוועד, בכך נדחה ניסיון הארגון להשיג לעובד את אותה "החסינות", אשר הפסיקה קובעת כי לא קמה לעובד רק בשל היותו חבר ועד.

החקירה הנגדית של העובד סתרה את האמור בתצהירו ואיששה את גרסת המפעל

חקירתו הנגדית של העובד סתרה את האמור בתצהירו ואיששה את גרסת המפעל לפיה מרגע קבלת ההודעה על התארגנות העובדים, שיתף המפעל פעולה עם ההתארגנות ולא ניסה לשבש התארגנות זו. בהתאם לכך קבע בית הדין כי "טענות המבקש לפגיעה בהתארגנות לא הוכחו, וכי לא רק שהמשיבה לא הפריעה להתארגנות הראשונית אלא שאף התקדמה בו בתחילה ולו לא הייתה מגפת הקורונה היה העניין מוסדר מזמן".

אף על פי שהפסיקה קובעת כי נטל השכנוע על כתפי המעסיק מוגבר לנוכח מעמדה הרם של זכות ההתארגנות הראשונית, נטל זה הצליח משרד מור ושות' להוכיח בניצוחו של עו"ד ארז ספיר, כאשר הוכח באופן חד משמעי כי לא הייתה פגיעה בהתארגנות מראשית דרכה ועד סופה, וכי פיטוריו של העובד הינם פיטורים עניינים בשל תפקודו המקצועי הלקוי.

בית הדין הארצי לא קיבל את הערעור שהגיש ארגון העובדים

ארגון העובדים פנה לבית הדין הארצי לעבודה וערער על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין הארצי לא קיבל את ערעור הארגון והעובד לא הוחזר לעבודתו, כמו כן לא נפסקו כל פיצויים לטובת הארגון בגין פגיעה בהתארגנות העובדים.

 

עורך הדין ארז ספיר (צילום: אביגיל פפרנו)
עורך הדין ארז ספיר | צילום: אביגיל פפרנו

מספר הליך: ס"ק 37698-09-21

הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.