כלומר, במקרים רבים מידע שיגיע אליכם ממכרים, קולגות לעבודה, בני משפחה עלול לגרום לבני הזוג שעומדים בפני גירושין לבצע שלל טעויות משפטיות ולהוביל לנזק בלתי הפיך.

הליך גירושין הוא לרוב הליך רווי רגשות ויצרים אשר מתנהל בפני שתי ערכאות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לפי אגדה אורבנית מוכרת, לגבר תמיד יהיה עדיף לפתוח את הליכי הגירושין בבית הדין הרבני ואילו לאישה תמיד יהיה עדיף לפתוח את ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה ניגע באותן אגדות ונראה אם יש רגליים לדבר.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד גישור ונוטריון חיה לזר נוטקין, לחץ/י כאן

מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני

בהתאם להוראות חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונה באופן ייחודי ובלעדי לבתי הדין הרבניים. לעומת זאת, הסמכות לדון בחלוקת הרכוש, מזונות אישה וילדים, זמני שהות של ההורים עם ילדיהם וסוגיות נוספות הנובעות מאקט הפרידה היא סמכות מקבילה שנתונה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני.

המונח "מרוץ סמכויות" מתייחס לכך שהדיון המשפטי יתנהל בערכאה אשר אליה הוגשה קודם התביעה (ואם נדייק, מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך הוא היחיד שיוכל לכבול את הצד השני להתדיין היכן שטוב עבורו). על כן, לפני הגשת בקשה לישוב סכסוך, תביעה במסגרת הליכי הפרידה, חשוב מאוד ששני הצדדים יבינו את המשמעויות ואת היתרונות והחסרונות הנלווים לניהול הליכים משפטיים בפני כל אחת מהערכאות - בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

האם לגברים תמיד כדאי לפתוח בהליכים בבית הדין הרבני?

האם לגברים תמיד עדיף לפתוח את תיק הגירושין בבית הדין הרבני ולנשים תמיד כדאי לפתוח את ההליכים בבית משפט לענייני משפחה? התשובה לשאלה זו היא שלילית. בחירת הערכאה המתאימה לניהול הליכי הגירושין משמשת לרוב ככלי טקטי ולכן תתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת של הנסיבות והמאפיינים של הצדדים.

הדין החל בבית המשפט לענייני משפחה שונה מהדין החל בבית הדין הרבני, ועל כן במקרים רבים ניתן למצוא שוני משמעותי גם בפסיקות של הערכאות הללו ובתוצאה המשפטית.

דוגמא קלאסית היא כאשר האישה מרוויחה יותר מהבעל ולצדדים אחריות הורית משותפת על הילדים. כלל אצבע בבית משפט לענייני משפחה יוביל לכך כי ברוב המקרים האישה לא תקבל מזונות או אפילו תידרש לשלם מזונות לאב שהכנסתו נמוכה משלה. מנגד, בבית הדין הרבני, כלל האצבע הוא בדיוק ההפך – האישה תהיה זכאית למזונות עבור הילדים גם במקרה זה, ובלבד שהאב אינו עני, ויכול לשאת בהוצאות הילדים מדין צדקה כאשר הם נמצאים בבית האם.

אגדה אורבנית נוספת, שאינה נכונה, היא שבמקרה של אחריות הורית משותפת האב יהיה פטור מתשלום מזונות ילדים. לפי הפסיקה העדכנית בנושא בקביעת אחריות הורית תלויה עדיין בפערי השכר שבין הצדדים וגם בשאלה באיזה ערכאה הצדדים מתדיינים, ברבני או בבימ"ש לענייני משפחה.

כמובן שמדובר בדוגמאות בלבד, וכל מקרה נבדק לגופו, ולכן רצוי לגשת ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום דיני המשפחה על מנת לבחור את הערכאה המשפטית המתאימה. בחירת הערכאה היא בעלת משמעות קריטית בנוגע לתוצאות ההליך. לפיכך, חשוב מאוד לתכנן אסטרטגיית פעולה משפטית מיטבית לפני פתיחה בהליכים ולבחור בערכאה המתאימה לניהול ההליכים, עוד לפני שהצד השני הספיק לפתוח בהליכי גירושין.

האם הסכום שנרשם בכתובה הוא חסר ערך?

לפי מיתוס נוסף, הסכום שהבעל רושם בכתובה הוא חסר ערך מאחר שבכל מקרה הוא לא יחויב לשלם את הסכום. גם הפעם מדובר במיתוס שגוי מכיוון שבית הדין הרבני מוסמך לחייב בעל לשלם לאשתו את הסכום שנרשם בכתובתה אם היא רוצה להתגרש ויש לה עילת גירושין נגדו, ולחילופין, הבעל מעוניין להתגרש מאשתו ואין לו עילת גירושין לחייבה בגט.

חשוב להדגיש, כי חיוב כתובה הוא דבר שכיח בעיקר כאשר הכתובה אינה מופרזת.

האם אישה בוגדת לא תוכל לגדל את ילדיה ולא תהיה זכאית למחצית מהרכוש המשותף?

בגידה של אישה בבעלה היא אינה סיבה להפרדת ילדיה ממנה. הבגידה אינה רלבנטית ליכולת ההורית של האם. בישראל בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני יכריעו בסוגיית אחריות הורית על הילדים לפי עקרון טובת הילד.

חשוב לציין, כי בעבר הלא רחוק יצא פסק דין תחת ידו של בית הדין הרבני שקבע כי בנסיבות המסוימות שהתקיימו באותו מקרה, האישה לא תזכה לפירות של הרכוש המשותף ובכך מנע ממנה בית הדין הרבני לקבל מחצית מהבית המשותף ונתן לה חלק קטן בהרבה. יחד עם זאת, אותו פסק דין זכה לכינוי "בג"צ בוגדת" כי האישה ערערה על פסק הדין, ואז נהפכה ההלכה ונקבע שאין לבגידה קשר לחלוקת הרכוש. עם זאת יובהר כי בגידה עלולה להוביל לשלילת מזונות אישה ושלילת כתובה.

עצות ממכרים שהתגרשו לא יהיו נכונות בהכרח

למרות הרגשות הקשים שהצדדים חווים במהלך הליכי גירושין, לא כדאי לפעול "מהבטן" ולא לפי תחושות. עצות ממכרים שעברו הליכי גירושין בעצמם לא יהיו נכונות בהכרח ועל כן מומלץ להתייחס אליהן בעירבון מוגבל.

הליך גירושין הוא הליך ממושך ומורכב ולעיתים הליכים משפטיים נמשכים שנים.

גם אם הצדדים החליטו לחתום על הסכם גירושין הרי שההסכם הוא תולדה של משא ומתן או גישור.

מכיוון שהגירושין אינם מתבצעים בין לילה, חשוב שהצדדים יידעו מראש מה עומד בפניהם, מה יהיה אם יתפשרו ויגיעו להסכם לעומת אם ינוהלו הליכים עד תום. כלומר העצה הנכונה והעיקרית היא לפעול מתוך זהירות ומחשבה תחילה, ולהיוועץ עם עורך דין.

עורכת הדין חיה לזר נוטקין (צילום: אלעד אקרמן)
עורכת הדין חיה לזר נוטקין | צילום: אלעד אקרמן

עורכת דין, נוטריון ומגשרת חיה לזר נוטקין עוסקת בייצוג צדדים בהליכי גירושין ומגשרת שמאמינה כי מרבית ההליכים היו יכולים להסתיים בהסכם הוגן, אם הצדדים היו מבינים את המטריה המשפטית, ומה הסיכון – סיכון שלהם. היא עוסקת וכפועל יוצא ממומחיות בדיני משפחה במחלוקות משפחיות מורכבות, סכסוכי ירושה, צוואות, הסכמי ממון, וייפוי כוח מתמשך. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.