תודות לחקיקות מרחיקות לכת שנעשו בשנתיים האחרונות באוסטריה, יוכלו למעלה מ-200 אלף ישראלים להגיש בקשה לקבלת דרכון אוסטרי. אולם, טרם ניגשים להגיש את הבקשה, היינו מעוניינים להרחיב מעט אודות ההיסטוריה המרשימה של העיר וינה ועלייתה לגדולה.

ב-300 השנים האחרונות חוותה וינה שינויים תרבותיים בולטים שהפכו אותה לאחת הערים המפורסמות בעולם. תודות לרמת חיים ניכרת, אדריכלות עירונית עוצרת נשימה ותרבות גבוהה, הפכה לעיר נודעת וסמל של עושר עולמי. התרבות הגבוהה מאופיינת במסעדות פאר, אולמות אופרה מרהיבים, מוזיאונים, ארמונות עתיקים ומוסדות בינלאומיים מוכרים רבים. 

אחד המאפיינים יוצאי הדופן של וינה בשונה מערים אירופיות אחרות, הוא שהבירה האוסטרית הפכה לעיר משגשגת אף טרם הגיעה אליה המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-19. למה הכוונה?

אחד הכינויים של הבירה הוא "עיר המוזיקה". זאת מכיוון שגדולי המוזיקאים של המאה ה-18 וה-19 הגיעו לחיות ולפתח את הקריירה המקצועית שלהם בה. כך היה לאחר שהגיעו מקצוות אירופה. הנה כמה שמות של גאוני עולם בתחום: אנטוניו ויוואלדי, לודוויג ואן בטהובן, וולפגנג אמדאוס מוצרט, יוזף היידן, פרנץ שוברט, יוהנס ברהמס ועוד.

לקראת סופה של המאה ה-19 התפתח בעיר תחום ידע חדש שזכה להכרה בינלאומית רחבה. המדובר הוא על תורת הנפש הפרוידיאנית, שהתפתחה להיות דיסציפלינת הפסיכולוגיה הנלמדת באופן מקיף בעולם, ומתפתחת כבר שנים ארוכות במוסדות אקדמיים נבחרים. תחום ידע זה נלמד ונחקר תחילה על-ידי חוג מצומצם של אנשים בווינה, אשר רובם היו יהודים שהוזמנו על ידי פרויד לקחת חלק באגודה הפסיכואנליטית שהקים.

עד תחילת המאה ה-20 הכילה העיר את מספר דוברי הגרמנית הגבוה בעולם. כיום עדיין עומדת במקום מכובד והשני אחרי ברלין. על פי כמות יצירות האומנות האֶקְלֶקְטִיוֹת הפוקדות את רחובות וינה, אפשר לומר שהעיר היא מעין מונומנט היסטורי מרשים, המשלב זרמים אומנותיים מתקופות שונות. הדבר ניכר בארכיטקטורה, פסלים, ציורים ואנדרטאות מעוררות התפעלות.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן

וינה (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
וינה היא מעין מונומנט היסטורי מרשים, המשלב זרמים אומנותיים מתקופות שונות | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

כתב הסובלנות - ראשיתה של מהפכה חובקת עולם

כתב הסובלנות הוא מסמך היסטורי, אשר נחתם בידי הקיסר ההבסבורגי-וינאי יוזף השני בשנת 1782. המסמך מכיל אוסף של תקנות היסטוריות, המכירות בזכותם של יהודים להיות אזרחים שווי זכויות ברחבי הממלכה. לאמיתו של דבר, כתב זה היווה אבן דרך למצע האמנציפציה שעתיד להתפשט ברחבי אירופה והעולם המערבי כולו. הצו חל לראשונה בעיר וינה ומשם התפשט הלאה ליתר ערי הממלכה האוסטרית.

מתקופת פרסום הצו, לא נדרשו היהודים עוד להצטנע חברתית על מנת לעבוד את אלוהיהם. יחד עם זאת, הוסרו הגבלות תנועה וחסמים אחרים שהוקצו להם בִמשורה קודם לכן כמו מקומות דיור. כמו כן, הותר להם להשתתף בחיי הכלכלה ולהקים עסקים עצמאיים או מפעלי ייצור בכל תחום בו חפצו (כחלק מתוכנית עידוד והגדלת המשק המקומי). הרחבת חירויות הפרט גדלה והמדינה הבטיחה הגנה מלאה לכל תושביה, בדומה לאזרחים הקתולים המיוחסים (שמאותו הזמן הותר היה אף להעסיקם כמשרתים).

אחד מהצווים יוצאי הדופן חייב את היהודים להשתלם בלימודי ליבה על מנת שידעו כיצד לנווט עצמם בעולם העסקים. יהודים נדרשו ללמוד לשון, דקדוק ומתמטיקה בכדי לשלוט בהלכי המשא ומתן ולהגיע מוכנים לעולם העסקים לכשיגדלו. לימודי מלאכה הוצעו לילדים כחלק מתוכנית כללית לקידום הממלכה באופן קולקטיבי.

אולם, כמה סייגים לקחו חלק בכתב הסובלנות, והם הגבלת שיעור ריבוי האוכלוסייה הטבעי ולעיתים אף מניעת התיישבות באזורים מסוימים. לראשונה קם מלך שדרש להגביל את כוחו של הממסד הכנסייתי, כמו גם את המדרג הלא שוויוני בפערי המעמדות החברתיים, שבא לידי ביטוי במשטר הפיאודליזם ההיררכי והנוקשה של ימי הביניים.

היסטוריה יהודית בעיר - בקיצור

לאורך השנים לא הירבו יהודים להשתקע בווינה או להעמיד בה קהילה נודעת. זה משום שרשויות העיר לא הסבירו פנים לבעלי דת שונה מהנצרות הקתולית. עם זאת, קומץ היהודים שכן חיו בה נאלצו לעזוב בגירוש שחל בשנת 1421.

בחלוף השנים המשיכו להגר מדי פעם, בדרך-כלל כחלק ממטרות מסחר (העיר הייתה תחנת מסחר חשובה במרכז אירופה, ולכן חיברה בין מדינות שונות כמו צרפת, גרמניה ובריטניה לצד המזרחי של אירופה ולמזרח התיכון). אולם, בשנת 1637 החליטו הרשויות המקומיות על החמרות חברתיות באשר ליהודים - מה שהוביל להידרדרות מצבם ולגירוש נוסף בשנת 1669 (למעשה משנה זו נאסר עליהם לדור בבירה וינה למשך שנים ארוכות).

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש (צילום: מיכאל הידלסון)
משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש | צילום: מיכאל הידלסון

בתחילת המאה ה-18, חתמה המעצמה האוסטרית על הסכם מסחר עם אויבתה לשעבר - האימפריה העות'מאנית. תחת הסכם זה הותר ליהודים אשר היו נתיני האימפריה העות'מאנית להגיע לווינה במטרה לעסוק במסחר. לאחר למעלה מיובל של עסקים פוריים בבירה האוסטרית, החליטו בעלי העסקים להקים קהילה יהודית ספרדית בסוף אותה המאה. הדבר קרה תודות לעזרתו של הסולטן הטורקי, שפנה באופן אישי לארמון המלוכה האוסטרי בבקשה שיתירו לספרדים לקיים אורח חיים יהודי במקום.

קרוב למאה שנים אחרי, הצליחה גם קהילת אשכנז להעמיד קהילה משגשגת משלה. זה כאשר בשנת 1826 נבנה בית הכנסת האשכנזי הראשון בווינה, הנקרא "בית הכנסת הגדול". עד אמצע המאה ה-19 גדלה הקהילה באופן הדרגתי, ומנתה קצת יותר מאלפיים וחמש מאות נפשות. אולם, עקב הגירה מסיבית של יהודים ממזרח אירופה משנות השישים של המאה ה-19, בתוך כשבעים שנים התרחבה הקהילה בצורה אדירה ועמדה על למעלה מ-200 אלף איש. זה אירע בשנות ה-30 של המאה ה-20.

השפעות כלכליות של היהודים על וינה

בשנת 1820 נוסד הבנק הראשון בבירה על ידי סלומון מאיר רוטשילד. באותה תקופה משפחת רוטשילד הייתה מוכרת בציבור האירופי אודות להון הרב שהיה ברשותה ונחשבה למשפחה העשירה ביבשת. לימים, הסניף הקטן שנפתח במרכז העיר הפך לבנק המוביל באוסטריה והוכר בשם Creditanstalt.

תפקיד מכריע שיחק הבנק במימון פרויקטים מורכבים לפיתוח תיעוש ראשוני מסוגו באימפריה האוסטרית. זה כאשר מימן את הרחבת מסילת הרכבת שבצפון האימפריה בשנת 1830. בנוסף, תמך באצולה הצ'כית וההונגרית דרך הלוואות ענק לאורך שנים. נודע גם כהצלחה כלכלית גדולה כאשר הפך למוסד הפיננסי הגדול באימפריה.

דרכון אירופי (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
עקב חוסר צדק היסטורי, כיום יהודים וצאצאיהם רשאים להגיש בקשה לקבלת דרכון אוסטרי | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

קבלת אזרחות אוסטרית בהתאם לתיקון החדש

עקב חוסר צדק היסטורי משווע ממנו סבלו יהודי אוסטריה לאורך המאות ה-19 וה-20, כיום הם וצאצאיהם רשאים להגיש בקשה לקבלת דרכון אוסטרי. מזה שנתיים וחצי פועלת הממשלה האוסטרית לפשט באופן מקיף את תנאי קבלת האזרחות, ובמיוחד עבור כל אותם חסרי ישע שהיו קורבנות לרדיפה הנאצית.

בהתאם לתיקון החדש, כל צאצא ליהודי שהיה אזרח או שוהה באוסטריה משנת 1933 - זכאי להוציא אזרחות של המדינה. בשונה מבעבר, אין המועמדים נדרשים להוכיח זיקה עכשווית למדינה האוסטרית המתבטאת בידיעת שפה, אורח חיים של מספר שנים באוסטריה וכדומה. למעשה החיובים שהיו בעבר כבר אינם תקפים.

אז מה כן נדרש להוכיח?

השלב הנדרש הוא הצגת קשר רשמי בין מדינת אוסטריה ובין האדם אשר מוחזק להיות קורבן הרדיפה. מסמכים רשמיים המציגים כי קורבן הרדיפה חי באוסטריה לאחר ה- 1.1.1933 מהווים עדות לכך. מסמכים כגון תעודת-זהות, דרכון-ישן, תעודת-לידה או נישואין וכן הלאה.

אולם, עקב הנסיבות הטרגיות אשר בגללן לא היה באפשרות רבים לשמור מסמכים פורמליים אלו, כיום ניתן להשיג אותם בגנזכים האוסטריים. הדבר כלול בעלות נוספת מן הסתם. אנו יכולים לומר שתודות לשיטת השימור השיטתית של האוסטרים במשך השנים, בחלק גדול מאוד מן המקרים אנו מצליחים לאתר את המסמכים ומסייעים ללקוחותינו להשיג את האזרחות המבוקשת. לאחר קבלת האזרחות ניתן להנפיק את הדרכון האירופי הכדאי.

הכתבה נכתבה בעזרת מר יהונתן גבריאלוב.

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש עוסק בתחום ההגירה לאירופה, לארה"ב ולישראל ובתחום המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.