לא כל ניצולי השואה הוכרו כניצולי שואה, וישנם לא מעט הבדלים בין שורדי המדינות השונות בהם פעל הכובש הנאצי. כך למשל, במשך תקופה ארוכה לא הכירה גרמניה כלל בניצולים ששהו ב"גטו פתוח", כלומר, גטאות שלא היו סגורים פיזית אלא רק הוגדרו בצווים מנהליים, וזה למרות הסבל והניצול שחוו תושבי אותם גטאות.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ונוטריון דוד ידיד, לחץ/י כאן
ממשלת גרמניה הכירה לאחרונה בעיר בוקרשט כגטו פתוח
לאחר מאבק ממושך, ממשלת גרמניה החלה להכיר במקומות ובגטאות נוספים. הכרה זו לא התקבלה באופן גורף, אלא שלב אחר שלב, כל פעם מקבץ מקומות אחר קיבל את ההכרה. כך למשל, הודיעה ממשלת גרמניה ב-2019 כי היא מכירה ב-20 ערים רומניות כערים שבהן התנהלו גטאות פתוחים ובהן גם העיר השנייה בגודלה ברומניה - יאסי. כתוצאה מכך, ניצולי השואה שחיו ועבדו בהן הוכרו כזכאים לפיצויים, הן רטרואקטיביים והן עתידיים. שנה מאוחר יותר הודיעה ממשלת גרמניה על הכרה ב-27 ערים נוספות ברומניה ובבולגריה. רק בחודש האחרון, הודיעה ממשלת גרמניה כי היא מכירה גם בבוקרשט כגטו פתוח.
המשמעות המעשית של ההכרה בקיומו של גטו פתוח בבוקרשט, מאפשרת לאלפי ניצולי שואה שעד כה לא זכו לקבל פיצויים בגין קורותיהם בשואה, להתחיל ולקבל פיצויים חודשיים מקרן סעיף 2 של וועידת התביעות, ולחילופין פיצויים חודשיים לפי חוק ההטבות מהרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל.
בנוסף, מי שהיו ילדים באותה העת, יוכלו לקבל מענק חד פעמי בגובה 2500 יורו מקרן "ילדות אבודה" של ועידת התביעות.
קצבה נוספת לשורדי שואה שעבדו בעיר בוקרשט
במקביל, מי שעבדו בבוקרשט, יוכלו, אם יעמדו במלוא התבחינים, לקבל בנוסף קצבה חודשית מהמוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה (המקבילה הגרמנית למוסד לביטוח לאומי). מי שיוכר כזכאי לקצבה זו, יקבל גם מענק חד פעמי כפיצוי רטרואקטיבי, אשר יכול להגיע גם לסכומים של 400 אלף שקלים לשורד.
תנאי שחשוב להיכר לצורך קבלת קצבה זו, הוא הכרה בזכות לפיצוי בגין עבודה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל.
בסך הכל, מוערך היקף הפיצוי הנגזר מההכרה החדשה בכ-600 מיליון שקלים. ישנה גם אפשרות לקבל מענק חד פעמי נוסף בגין העבודה בגטו, בסך 2,000 יורו.
האם אלמנות/אלמנים ויורשים של ניצולים יהיו גם זכאים?
יורשיהם ובני/בנות זוגם של מי שעבדו בבוקרשט והלכו לעולמם לאחר יוני 2002 וקיבלו קצבת זקנה בארץ, יוכלו לתבוע את הזכויות בשמם של הנפטרים, מהמוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה. היורשים יקבלו את הקצבה שהגיע למנוח/ה בצורת תשלום מענק רטרואקטיבי אחד (בדרך כלל סכום מכובד ביותר), שמהווה את הסכום שהגיע לו עד לפטירתו.
אלמנים ואלמנות יכולים גם כן לתבוע את זכויות המנוח, באם הוא נפטר לאחר יוני 2002 והיה מקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בישראל. במצב זה יקבלו שלושה סוגי מענקים - מענק ראשון עד למועד פטירת בן הזוג. השני - ממועד הפטירה ועד היום והשלישי - קצבת אלמנ/ה חודשית.
איך ניתן להוכיח זכאות?
אחד המכשולים העיקריים בניסיון לממש זכויות של מנוח היא בעיית ההוכחות, אשר היעדרן תביא בהכרח לדחיית הבקשה לתשלומים. חשוב להכיר שניתן לאתר הוכחות, ושפניה לבעל מקצוע בעל ניסיון בתחום יכולה לסייע בעניין זה.
כדאי גם לקחת בחשבון כי בחלק מהגופים האחראים על מתן ההכרה והפיצויים, הגשה מוקדמת העונה על כל התבחינים עשויה בפני עצמה להביא למיקסום הזכויות, כך שמומלץ להתחיל את התהליך בהקדם האפשרי.
עו"ד ונוטריון דוד ידיד הוא מייסד משרד עורכי דין ונוטריון דוד ידיד. המשרד עוסק במימוש זכויות לבני הגיל השלישי בדגש על זכויות ניצולי שואה, נזיקין וביטוח. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.