בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין זייצב 3199/20 אשר פורסם ביום 12.8.21 נקבע בדעת רוב כי שוטרים אינם מוסמכים לבצע חיפוש על גופו ובכליו של אדם שנמצא בשדה התעופה, בצורה שרירותית, ללא יסוד סביר לחשד שהוא אכן מחזיק סמים ומבלי שהתקבלה לכך הסכמתו.

עוד נקבע בפסק הדין כי יש להסדיר נהלי עבודה אשר ינחו את השוטרים בביצוע חיפושים במעברי גבול כדי שיוכלו לממש את הסמכויות שנתונות להם לפי חוק וימנעו מהם לפעול בצורה שרירותית כלפי בני אדם השוהים בשדה התעופה.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין גיל באיער, לחץ/י כאן

ראייה שנתפסה שלא כדין לא תיפסל באופן אוטומטי

עם זאת, השופט אלרון ציין כי בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק דין אחר של בית המשפט העליון במסגרת הלכת יששכרוב, אין בעובדה שראייה נתפסה שלא כדין כדי להצדיק את פסילתה, אלא יש לבצע איזון בין חומרת אי החוקיות שהייתה בהשגת הראייה ובין האינטרס הציבורי לקבלתה לנוכח חומרת העבירה.

השופט אלרון קבע כי באיזון שבין חומרת הפגיעה בזכויות המערער כתוצאה מביצוע חיפוש שלא כדין ובין חומרת העבירה שיוחסה לו-הרי שהכף נוטה לטובת פסילת הראיות שהושגו כתוצאה מהחיפוש הבלתי חוקי שנערך לו. השופט הבהיר כי במקרה זה נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות ואילו מן העבר השני נקבע שאין להקל ראש בפגיעה הקשה שנגרמה לפרטיותו של המערער בעצם החיפוש שנערך לו באופן שרירותי ובהיעדר אמות מידה מנחות.

הנאשם זוכה מכיוון שהבריח לישראל כמות קטנה של סמים קלים 

כלומר, בפסק הדין בפרשת זייצב, נראה כי הבחור זוכה בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון אך ורק מכיוון שהבריח לישראל כמות קטנה באופן יחסי של סמים קלים: 55 זרעי קנבוס ו-8 גרם של פטריות פסילוצין.

על כן, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין בעניין יששכרוב ניתן להניח שאם היה מדובר בהברחה של סמים מסוכנים יותר דוגמת הרואין, קוקאין או כמות גדולה של כדורי אקסטזי, התוצאה הייתה שונה לחלוטין. לפי הלכת יששכרוב, ניתן להניח כי חשוד שהיה נערך לו חיפוש בלתי חוקי אך היו נמצאים בכליו סמים קשים כגון הרואין או קוקאין במשקל של 50 גרם ויותר, היה מורשע בביצוע העבירה.

ג'וינט - אילוסטרציה (צילום: Tunatura, ShutterStock)
הנאשם זוכה מכיוון שהבריח לישראל כמות קטנה של סמים קלים | צילום: Tunatura, ShutterStock

איזון בין חומרת הפגיעה בזכויות החשוד ובין האינטרס הציבורי שבקבלת הראיה

במצב דברים כזה הרי שהפעלת מבחן האיזון בין חומרת הפגיעה בזכויות החשוד ואי החוקיות שבהשגת הראיה לבין האינטרס הציבורי שבקבלתה לנוכח חומרת העבירה, ככל הנראה תוביל למצב שבו משקל האינטרס הציבורי בקבלת הראיה יגבר על משקלה של אי החוקיות בהשגת הראיה ולכן הראייה תתקבל והחשוד יורשע בביצוע העבירה. על כן, נראה שאין בשורה משמעותית בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין זייצב.

ניתן להניח כי המחלוקת בקרב שופטים שידונו בתיקים מסוג זה עשויה להתבטא בתיקים שבהם חשודים נתפסו עם כמויות קטנות יותר של סמים - כמות שנעה בין 8 גרם ועד ל-20 גרם קוקאין/ הרואין ומאות טבליות אקסטזי.

בעוד חלק מהשופטים יסברו במקרים כאלו כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי באדם פוגע פגיעה קשה ומשמעותית מדי בזכויותיו ולכן יש לזכותו מביצוע העבירה למרות הפגיעה באינטרס הציבורי, שופטים אחרים יסברו דווקא כי האינטרס הציבורי גובר במקרה כזה לנוכח סוג הסם וכמותו, ולפיכך יש מקום להרשיע את הנאשם למרות הפגיעה בזכויותיו.

עו"ד גיל באיער (צילום: יואב טל)
עו"ד פלילי גיל באיער, משרדו מתמחה בעבירות אלימות, מרמה, סמים, רכוש ועוד | צילום: יואב טל

משרד עו"ד פלילי גיל באיער הוא משרד ותיק העוסק בייצוג בבתי המשפט השונים בעבירות אלימות, מרמה, סמים, רכוש, מין ועוד וכן עוסק במחיקת רישום פלילי ומשטרתי. עו"ד גיל באיער בעל ותק מקצועי של 23 שנים, מנהל פורום כתב אישום במשפט הפלילי ב- din.co.il, עבד כתובע משטרתי והיה מועמד לשיפוט. לקריאת חוו"ד מקצועיות רבות אודות עו"ד גיל באיער - לחץ כאן. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ, מכל סוג, או המלצה לנקיטת הליך משפטי או אי נקיטת הליך משפטי. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות, מעת לעת.