תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שקרתה לעובד תוך כדי העבודה ובעקבותיה. לפיכך, כדי לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונה שקרתה לעובד כתאונת עבודה, חשוב שיהיה קשר סיבתי של סיבה ותוצאה בין העבודה ובין הפגיעה שנגרמה לעובד. לפי הוראות חוק המוסד לביטוח לאומי, תאונה שקרתה לעובד בדרכו לעבודתו או בדרכו חזרה מעבודתו לביתו תוכר אף היא כתאונת עבודה בכפוף לחריגים המצוינים בחוק.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד זיו און, לחץ/י כאן

קבלת טיפול רפואי ראשוני אחרי מעורבות בתאונת עבודה

אדם שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה אשר נפגע במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה, יהיה זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני לאחר התאונה. הסיוע הרפואי יינתן לעובד שנפגע על ידי קופת חולים, מד"א, בית חולים או מרפאה לרפואה דחופה הממוקמים בסמיכות למקום שבו אירעה התאונה.

אם העובד זקוק לטיפולים רפואיים נוספים לאחר התאונה ובעקבותיה הוא יהיה זכאי לקבלם בקופת חולים שבה הוא מבוטח ללא צורך בתשלום השתתפות עצמית. בפועל, כדי לקבל את הטיפול הרפואי בקופת החולים, עובד שכיר שנפגע עקב תאונת עבודה יצטרך להצטייד בטופס בקשה למתן לטיפול רפואי - טופס בל/250 אשר מולא על ידי המעסיק. עובד עצמאי שנפגע בעבודה יצטרך להביא עימו לקופת החולים טופס בקשה למתן טיפול רפואי לעצמאי - טופס בל/283.

הגשת תביעה לדמי פגיעה

אם המוסד לביטוח הלאומי הכיר בתאונה שקרתה לעובד כתאונת עבודה, לאחר הגשת תביעה מתאימה, העובד יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה, בכפוף לכך שהוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת ונזקק לקבלת טיפול רפואי.

סכום דמי הפגיעה היומי שיקבל העובד יעמוד על סך של 75% משכרו היומי הרגיל. נכון לשנת 2021, סכום דמי הפגיעה המירבי ליום מוגבל עד לסך מקסימלי יומי של 1,114 שקלים, כאשר תקופת הזכאות לדמי פגיעה אף היא מוגבלת לתקופה מרבית של 91 יום.

הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות למוסד לביטוח לאומי

אדם שקיבל דמי פגיעה ונותר עם נכות עשוי לקבל גמלת נכות מעבודה לאחר שנבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. כדי להימנע מפגיעה בזכויות, ההמלצה לעובד שקיבל דמי פגיעה לתקופה מקסימלית של 91 יום, היא להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה לקראת תום תקופת תשלום דמי הפגיעה. את התביעה חשוב להגיש תוך 12 חודשים מהמועד שבו המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה. חשוב לציין כי עיכוב בהגשת תביעה לקביעת דרגת נכות עלול להוביל להפחתת סכום גמלת הנכות או המענק החד פעמי.

לאחר הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ייקבל העובד שנפגע זימון לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתבדוק אותו ותקבע את דרגת נכותו. אם יש בידיו של הנפגע מסמכים רלוונטיים שלא צורפו לתביעה כגון חוות דעת רפואיות, תוצאות בדיקות הדמיה, סיכומי ביקור ועוד, הוא יוכל להגישם למזכיר הוועדה במהלכה. עובד שנפגע בתאונה רשאי להגיע לוועדה הרפואית עם מלווה או עורך דין שרשאי לייצגו בפניה.

קבלת גמלה חודשית או מענק חד פעמי לנפגע בעבודה

לאחר שנבדק על ידי רופאים של המוסד לביטוח לאומי, הוועדה הרפואית תקבע את דרגת הנכות המתאימה לעובד בהתאם לליקויים הרפואיים שנגרמו לו בעקבות התאונה. קביעת זכאות לקבלת מענק נכות או קצבת נכות מעבודה, תתבצע בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה. אם הוועדה קבעה כי בעקבות התאונה נגרמה לעובד נכות קבועה בשיעור של 20% או יותר, הוא יהיה זכאי לקבל גמלה חודשית קבועה עד הגיעו לגיל פרישה. דרגת נכות בטווח שבין 9% ועד ל-19% תזכה את המבוטח במענק נכות חד פעמי ואילו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% ויותר תזכה את הנפגע בגמלה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית.

אם עובד שנפגע בעבודה סבור שנפלה טעות בהחלטת הוועדה הרפואית, הוא יוכל להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. ועדת הערר מוסמכת לשנות את החלטת הוועדה הרפואית הראשונה או לאשרה. אם ועדת הערר שוקלת להפחית לנפגע את אחוזי הנכות שקבעה לו הוועדה הרפואית, הוא יהיה רשאי לבטל את הערר ולהישאר עם אחוזי הנכות שנקבעו לו מלכתחילה על ידי הוועדה הרפואית הראשונה.

לצורך מיצוי מיטבי של זכויות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין מקצועי שעוסק בייצוג נפגעי תאונות עבודה ומנוסה במימוש זכויות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, אשר ילווה את העובד שנפגע בתאונה לאורך ההליך, וייצג אותו בפני הוועדה הרפואית ובפני ועדת הערר במקרה הצורך. מעבר לכך, ייצוג הנפגע על ידי עורך דין מקצועי ומיומן בפני הוועדות הרפואיות יסייע להבהיר לוועדה באיזה אופן התאונה השפיעה על תפקודו של הנפגע ועל כושר השתכרותו.

ע"וד זיו און (צילום: עופר עמרם)
ע"וד זיו און. כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין מקצועי ומנוסה | צילום: עופר עמרם

האם ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק?

אם תאונת העבודה נבעה מרשלנות המעסיק, לאחר מיצוי ההליכים במוסד לביטוח לאומי, העובד שנפגע יוכל להגיש נגד המעסיק תביעת פיצויים נזיקית שתתברר בבית המשפט. אדם שמעוניין להגיש תביעת פיצויים נזיקית נגד המעסיק בגין רשלנות, יחויב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי שיבדוק אותו ויעריך את הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה, כדי לבסס את התביעה ולהוכיחה. בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לאדם עקב תאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח לאומי תחייב את הצדדים גם במסגרת הליך משפטי.

ההמלצה לעובד שהיה מעורב בתאונת עבודה היא לפנות לעורך דין מקצועי ומיומן בסמוך ככל האפשר לאחר התאונה. עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין ובהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי ידע כיצד לסייע לנפגע למצות את זכויותיו ולקבל את מלוא הפיצוי.

 

עורך דין זיו און עוסק בתחום הנזיקין, תאונות עבודה, נזקי גוף בעקבות תאונות, אובדן כושר עבודה, ביטוח לאומי, דרגות נכות, ייצוג בוועדות רפואיות שונות, תאונות דרכים ולשון הרע. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.