לעיתים נדמה כי רק עבריינים הם אנשים להם נרשם רישום פלילי, כזה שיגרום להם לא להתקבל לעבודות מסוימות, ללימודים או לקבל "ויזה" למדינות בחו"ל.
אולם, בפועל לאנשים רבים ונורמטיביים למדי קורה כי נקלעו בעברם לחקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירות כאלו ואחרות ולו באופן חד פעמי.
ישנם מקרים בהם החקירה מסתיימת מהר ותיק החקירה נסגר בעילה כזו או אחרת וישנם מקרים בהם מוגש כתב אישום ומתנהל משפט.
לפניה ישירה אל עורך דין מיכאל ויצמן, לחץ/י כאן
סוגי המרשמים
לאבחנה בין שני סוגי המרשמים שמשטרת ישראל מנהלת יש חשיבות רבה הן מבחינת אופי הרישום והשפעתו על חייו של האדם והן מבחינת דרך הפעולה שיש לנקוט כדי להסיר ולמחוק את הרישום.
רישום פלילי: הינו מרשם שבו נרשמות כלל ההרשעות של אותו אדם לאחר שבית המשפט מצא אותו אשם בביצוע העבירה וכן העונשים שהוטלו עליו במסגרת אותו הליך.
רישום משטרתי: רישום משטרתי הינו רישום פנימי של משטרת ישראל ובו נרשמים כלל התיקים התלויים ועומדים נגד אותו אדם, תיקים בהם נחקר ושנסגרו בעילה של "חוסר ראיות" או בעילה של "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" (מה שכונה בעבר "חוסר עניין לציבור").
סגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה"
אולם, סגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה" תגרום לכך שהרישום ייגנז מרישומי המשטרה ולא יופיע עוד בשום מרשם. כך שהמצב האופטימלי הוא שתיק ייסגר בעילה של "חוסר אשמה". עם זאת, לא כך הם פני הדברים בשטח וגורמי אכיפת החוק לרוב לא סוגרים בעילה זו אלא אם כן פונים אליהם לשם כך.
אבחנה זו, בין שני סוגי הרישומים, חשובה מאד מכיוון ש"הרישום הפלילי" נוגע להרשעות שבהן בית המשפט דן וקבע כי האדם ביצע את העבירות שיוחסו לו. כמו כן, להרשעות המופיעות ברישום זה, יכולים להיחשף גופים רבים יותר על פי החוק, ויש לכך משמעות רבה.
בנוגע ל"רישום המשטרתי" אכן על פי החוק פחות גופים יכולים להיחשף אליו אולם הוא משמש, בין היתר, כמאגר מידע למשטרת ישראל ולעוד מספר גופים, ולעיתים אף נעשה שימוש במידע זה על ידי הגופים הרשאים לכך על פי החוק.
כך למשל גורם שרשאי להיחשף למידע על פי חוק, יוכל חלילה להסיק מכך מסקנות ודעות קדומות על אותו אדם, ומשקל נכבד יש לכך אם חלילה אותו אדם יקלע שוב להליך חקירה שבו החוקר שיושב מולו כבר גיבש עמדה לגביו עקב העבירות שמצוינות במרשם המשטרתי – תיקים שנסגרו מחוסר ראיות, שעומדים לנגד עיניו באותה העת, וזאת אף על פי שאותו אדם כלל לא הועמד לדין בגין אותן עבירות וספק רב אם בכלל היה קשור לביצוען.
אופן המחיקה
לגבי רישום פלילי, שכאמור בית משפט דן בו וקבע כי האדם ביצע את העבירות, הסמכות היחידה למחוק אותו היא הגשת בקשת חנינה מנומקת לנשיא המדינה.
בנוגע לרישום המשטרתי – ביחס לתיקים סגורים יש מספר אופציות למחיקת הרישום.
אפשרות אחת היא להגיש בקשה לביטול הרישום על ידי פנייה למדור רישום במשטרת ישראל, שאותה כדאי לבצע באמצעות עו"ד מנוסה ומיומן בתחום ובה יש לפרוט את הסיבות שבגינן יש למחוק את הרישום ותוך כדי כך יש להיצמד להוראות החוק ולתקנות הרלוונטיות.
אפשרות שנייה היא לפנות לגוף שסגר את התיק בפנייה מנומקת כדי שעילת הסגירה תשונה לעילה של "חוסר אשמה" שכן בעילה זו הרישום נמחק ממאגרי המידע של משטרת ישראל.
ייצוג של עורך דין מקצועי ומיומן יסייע במחיקת הרישום המשטרתי
ישנה חשיבות רבה לאבחון כל מקרה לגופו על ידי עורך דין בקיא ומנוסה בתחום זה כדי שתיבחר דרך הפעולה האולטימטיבית וניסוח הבקשה תוך שימת דגש על הפרטים החשובים הנוגעים לכל מקרה באופן פרטני וזאת על מנת למקסם את הסיכויים שהרישום הפלילי או המשטרתי יוסר מהמרשם ושמו הטוב של האדם שהרישום נמחק בעניינו יהיה שוב "נקי" .
בכל מקרה בו יש צורך במחיקת הרישום מומלץ להיוועץ בעורך דין שבקיא בתחום ומנוסה במחיקת רישום על ידי פניות לגורמים הרלוונטיים.
משרד עו"ד מיכאל ויצמן עוסק רבות בתחום מחיקת הרישום הפלילי או המשטרתי תוך שימת דגש והקפדה על הניואנסים הרלוונטיים על מנת למקסם את הסיכויים שהרישום ימחק על ידי הגורמים הרלוונטיים שאמונים על כך. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.