הכלל הבסיסי בדיני ירושה קובע כי יורש יכול להיות אדם שהיה בחיים במועד פטירתו של המוריש. על כן, מתעוררת שאלה מי יהיה יורש במצב שבו קיים ספק ביחס לסדר פטירותיהם של בני זוג. להלן מקרה שנועד להדגים את הקושי הנלווה לשאלה מי מבין שני בני הזוג נפטר קודם ובתוך כך מציג את המענה שנתן המחוקק הישראלי לבעייתיות שבסוגיה.
מר הירש נולד בעיר לודז' שבפולין בתחילת המאה ה-20. שני הוריו של הירש היו נשואים קודם לכן וכל אחד מהם הגיע לנישואים כאשר יש לו שני ילדים. יחד הם הביאו לעולם עוד שישה ילדים נוספים כך שלמר הירש היו בסך הכל 5 אחים ועוד ארבעה אחים למחצה.
מר הירש נישא לרבקה לבית ר. ובשנת 1932 קנה מגרש ברמת גן יחד עם אחד מגיסיו - בעלה של אחותו. במגרש זה הירש ככל הנראה תכנן להקים את ביתו לאחר שיעלה לארץ ישראל.
מאחר שאביה של רבקה, מר ברוך ר. כבר עלה לארץ ישראל, הגיס ומר הירש נתנו לו ייפוי כוח כללי שנחתם בשנת 1936 בפניו של הקונסול האנגלי בלודז', אשר מתיר לו לטפל בכל הנושאים הקשורים למגרש בשמם.
השואה הפכה את הקערה על פיה, כאשר מר הירש, אשתו ובתו נספו בשואה וכמוהם גם רוב אחיו וצאצאיהם. חלק מבני המשפחה שרדו: אחות של הירש שהיגרה לארצות הברית והותירה אחריה צאצאים, אחות נוספת של הירש שצאצאיה עלו לישראל מברית המועצות ונכדים של אחות למחצה שהגיעו אף הם לארץ ישראל.
מיד לאחר הקמת החברה להשבת נכסים של נספי שואה (להלן: "החברה להשבה"), בשנת 2006 הגישו בני משפחת ר. שאביהם טיפל בקרקע בקשה לקבלת הנכס לרשותם.
יש לך שאלה בנושא? היכנס עכשיו לפורום השבת רכוש ונכסים מהארץ ומחו"ל
עריכת חקירה גניאולוגית על ידי החברה להשבת נכסים של נספי השואה
החברה להשבת נכסים של נספי שואה מחויבת לבצע חקירות גניאולוגיות מקיפות כדי שהנכס יגיע ליורשיהם החוקיים של נספי השואה. באופן כזה החברה הגיעה לצאצאי האחות אשר מתגוררים בישראל ולצאצאי האחיות ששוהים בארץ ובחו"ל. הח"מ ייצג את הצאצאים בעניין זה.
חקירה שנערכה בנושא העלתה שעוד בשנות ה-50 ניסה ר. המנוח לקבל צו ירושה אחרי הירש, אך בקשתו סורבה לנוכח סתירות שנמצאו בראיות שהביא כדי להוכיח את סדר הפטירות של הירש ושל אשתו רבקה לבית ר.
מיהם היורשים במצב שאין ראיה לסדר הפטירות של בני הזוג?
בדיון שנערך עלתה השאלה מי הם יורשיו של הירש, הרשום כבעלים של הנכס? האם אשתו זכאית לחצי מהעיזבון? שאז צאצאיו של אחיה יורשים אותה או שמא הצאצאים של אחיו של הירש זכאים לקבל את מלוא עזבונו?
ועדת ערר אשר פועלת מכוח חוק נכסים של נספי השואה, קבעה לנוכח הוראות סעיף 9 לחוק הירושה, כי מאחר שאין ראיה לסדר הפטירות של הירש ורבקה, לא ידוע מי מהם נפטר קודם, ולכן יקבעו היורשים על פי הכלל שנקבע בסעיף 9 לחוק הירושה, אשר דן במצבים אלו ונקרא "שניים שמתו כאחד".
הכלל הבסיסי בדיני ירושה קובע שיורש יכול להיות אדם שהיה בחיים במועד הפטירה של המוריש. במצב של שניים שמתו כאחד, אי אפשר לקבוע האם האישה מתה לפני או אחרי המוריש, שכן אם היא מתה לפניו היא לא יורשת אותו ומכאן שתביעת יורשיה תידחה. תרחיש זה דומה למצב שבו שני בני זוג נהרגים בתאונת דרכים קטלנית כאשר אי אפשר לקבוע מי מהם נפטר קודם.
מסורת המשפט העברי באה לידי ביטוי בסעיף 9 לחוק הירושה
הכללים שנקבעו בסעיף 9 לחוק הירושה נלקחו ממסורת המשפט העברי, ולא היו מוסדרים במסגרת חקיקה ראשית עד לשנת 1965, אז נחקק חוק הירושה.
לפי הכלל שמופיע בסעיף 9 לחוק הירושה "יורש ודאי עדיף על יורש ספק". על כן, אם הירש נפטר ראשון, אחיו יורשים אותו יחד עם רעייתו. אם הוא נפטר שני, רק אחיו יורשים (מאחר שרעייתו נפטרה לפניו). לפיכך אחיו (שהיו בחיים בעת פטירתו וצאצאיהם במקומם) הם יורשי ודאי, בעלי עדיפות על אשתו (ויורשיה) "שיורשת ספק" כלומר יורשת אשר תלויה בסדר הפטירות.
לפיכך, ועדת הערר קבעה שבהיעדר יכולת לקבוע מי משני בני הזוג נפטר קודם, יחול הכלל האמור ולכן האחים של הירש ירשו את כל העזבון. לנוכח הנסיבות הטרגיות של המקרה ובעקבות פרק הזמן הארוך שחלף, המלצתי ללקוחותיי לשלם מתוך רצון טוב, סכום מסוים ליורשי האישה שלכל הפחות יכסה את הוצאותיהם המשפטיות.
עורך דין שעוסק בדיני ירושה אשר נתקל במקרה שבו יש מספר פטירות של מספר בני אדם, צריך להקפיד לערוך בירור יסודי ביחס לסדר הפטירות מאחר שלסדר זה יש משמעות רבה בנוגע לקביעת היורשים הזכאים לרשת את הנפטר.
עורך דין דור לוי עוסק בדיני ירושה, איתור זכאים לנכסים עזובים בישראל ובחו"ל, השבת רכוש ועיזבונות מורכבים ובין לאומיים. עו"ד לוי מנהל פורום השבת רכוש ונכסים באתר LawGuide. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.