לעיתים בין בעלי מניות בחברה סולבנטית (חברה שמסוגלת לפרוע את כל חובותיה או שאין לה נושים) מתגלע משבר אמון או סכסוך הנוגע לדרך פעולתה של החברה, באופן שמביא למצב של קיפוח בעל מניות או למצב של "מבוי סתום". לצד דרך ההידברות, מכיר הדין בשלוש דרכים עיקריות שבאמצעותן ניתן ליישב את הסכסוך.

הדרך האפשרית הראשונה מוסדרת בסעיף 191 לחוק החברות, העוסק בהסרת קיפוח או במניעתו. סעיף זה מאפשר מתן סעד במקרים בהם מנצל בעל השליטה בחברה את מעמדו לרעה, במקרים בהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות או במקרים בהם קיים משבר אמון בין בעלי מניות בחברה. קשת הסעדים שבית המשפט רשאי לתת היא רחבה ומגוונת – החל ממתן הוראה לעניין מסוים ועד הפרדת כוחות מוחלטת בין בעלי המניות – ותלויה בנסיבותיו של כל מקרה (ראו למשל: ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת [פורסם בנבו, 01.09.2015]; אירית חביב סגל דיני חברות כרך א 610–674 .((2007) 

טענת הקיפוח מתאימה בדרך כלל (אך לא רק) למקרים בהם נפגעה הציפייה הלגיטימית של בעל המניות בחברה. ואם מדובר בחברה מעין-שותפות (דהיינו, בחברה פרטית שבעלי המניות העיקריים בה מעטים) – אז גם במקרים בהם נפגעה הציפייה הלגיטימית של בעל המניות לניהול משותף של החברה. כך, טענת הקיפוח מתאימה, בין היתר, למקרים של: התנגדות למכירה של נכס של החברה, למניעת חלוקת דיבידנד, התקשרויות של בעל השליטה עם צדדים שלישיים אשר גורמת לחלוקה לא שוויונית וכיוצא באלה טענות שכל כולן שימוש לרעה של בעל מניות דומיננטי בכוחו בדרך השוללת מבעל המניות האחר את חלקו היחסי בהון החברה וברכושה. ניתן לקבל סעד מכוח סעיף 191 לחוק גם במקרים של אובדן אמון בין שותפים בחברה.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ברק בנדיקט, לחץ/י כאן

סיום השותפות בשל אובדן אמון בין שותפים בחברה שהיא מעין שותפות

על חברות שהן מעין-שותפויות חלים עקרונות מסוימים מדיני השותפויות. כפי שבשותפות אין כופים על מי מהשותפים את המשך היחסים לאחר שאבד האמון ביניהם, כך גם כאשר מדובר בחברה שהיא מעין-שותפות.

הפרדת כוחות

אובדן אמון בין בעלי מניות בחברה המאופיינת כמעין-שותפות עשוי להצדיק מתן סעד של הפרדת כוחות. לצורך כך, לרשות בית המשפט עומדים מגוון של סעדים.

הסעד האפשרי הראשון הינו סעד הרכישה הכפויה, במסגרתו מחויב אחד הצדדים לרכוש את מניותיו של הצד השני. על פי רוב, הערכת השווי שעל יסודה תבוצע הרכישה הכפויה תעשה בידיו של מעריך שווי שימונה על ידי בית המשפט.

הסעד האפשרי השני הוא ביצוע התמחרות בין הצדדים לרכישת המניות של הצד האחר. סעד ההתמחרות ניתן ליישום במספר דרכים. דרך אחת, היא בשיטה המוכרת בשם BMBY (Buy .(Me Buy You על פי שיטה זאת, צד אחד נוקב בסכום שהוא מוכן לשלם עבור החברה כולה ועל פיו נגזר השווי שהוא מוכן לרכוש את מניות הצד השני. לאחר מכן הצד השני יכול לבחור האם למכור את מניותיו לפי השווי שהוצע או לחלופין לרכוש את מניות המציע לפי סכום זה. דרך אחרת, היא בשיטה המכונה "שיטת המעטפות", במסגרתה מגיש כל אחד משני הצדדים, במקביל, מעטפה שבתוכה נקוב הסכום שהוא מוכן לשלם עבור החברה כולה שעל פיו ייגזר השווי שהוא מוכן לרכוש את מניות הצד השני. הצד שהצעתו היא הגבוהה יותר יהיה חייב לממש את הצעתו ולרכוש את מניות הצד השני על פי השווי שהוצע.

פירוק החברה בידי בית המשפט

הדרך האפשרית השנייה שבאמצעותה ניתן להפריד כוחות בין בעלי המניות בחברה, היא באמצעות פירוק החברה. החברה או בעל מניה רשאים להגיש לבית המשפט המוסמך בקשה למתן צו פירוק לחברה. פירוק חברה בידי בית משפט יכול שיהיה בשל אחת מהעילות האלה:

(1) החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית המשפט;

(2) החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, או הפסיקה את עסקיה למשך שנה;

(3) בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה.

על הבקשה לצו פירוק לכלול, בין היתר, פרטים הנוגעים לנכסי החברה, חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. עם מתן צו הפירוק ממנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק ומוקפאים ההליכים המשפטיים שננקטים נגד החברה. נכסים שנותרו לאחר תשלום הוצאות הליכי הפירוק וחובות החברה לנושים יחולקו בין בעלי המניות בחברה בהתאם לזכויותיהם בחברה. על פי רוב, בית המשפט לא יורה על פירוק חברה בעילה של "צדק ויושר", אלא במצבים בהם הוכח כי סעדים אחרים נכשלו או שלא יהיה בהם כדי לסייע (ראו למשל: פש"ר (ת"א) 1816/00 גלריית גורדון בע"מ נ' גולקונדה אמנות בע"מ [פורסם בנבו, 10.09.2001]). 

פירוק מרצון

הדרך האפשרית שלישית היא באמצעות פירוק החברה מרצון. לצורך כך, על הדירקטורים של החברה למסור תצהיר כושר פירעון, בו הם מצהירים כי בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק.

לאחר שנמסר תצהיר כושר פירעון, יש לזמן את האסיפה הכללית לשם קבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון ומינוי נאמן ליישום הליכי הפירוק וקביעת שכרו (ובלבד שלא יהיה בשכרו כדי להביא את החברה לחדלות פירעון).

לאחר שהחברה קיבלה החלטה על פירוקה מרצון, על החברה והנאמן לפעול לשם פירוקה המועיל של החברה. נכסים שנותרו לאחר תשלום הוצאות הליכי הפירוק וחובות החברה לנושים יחולקו בין בעלי המניות בחברה בהתאם לזכויותיהם בחברה.

משרד ברק בנדיקט ושות' מייעץ ומייצג את לקוחותיו, הן בפעילותם השותפת והן בהליכים משפטיים, וזאת בעניינים שונים ומגוונים הקשורים בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, תוך מתן פתרונות למצבים משפטיים וכלכליים מורכבים.​ הכתבה באדיבות דין - עורך דין לכל דין.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.