המוני ישראלים זכאים לקבלת אזרחות אוסטרית על-פי החוק החדש. אך, בטרם ניגשים לשלב הפרקטי, כדאי לדעת מעט יותר על הקשר העמוק בין היהודים למדינה האוסטרית במשך השנים.

לאורך כמעט 150 שנים הייתה אוסטריה חממה ובית גידול לאלפי כישרונות יהודיים, ששגשגו והגיעו למעמדות חברתיים גבוהים בה. הדבר לקח חלק במיוחד בבירה וינה, שאליה נהרו כ-200 אלף יהודים מזרח אירופאים במהלך המאה ה-19. חלק ניכר מהם היו ממוצא הונגרי וצ'כי, אך ביניהם הגיעו גם מסרביה, בוסניה, רומניה, פולין ועוד.

בתקופה בה הגיעו הייתה המדינה האוסטרית חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. אימפריה זו שלטה על חלק ניכר ממזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20. כתוצאה מכך, יכלו נתיני המעצמה לעבור בין ארצות נשלטות ולמקם עצמם בערים מפותחות יותר.

וינה באותן שנים נחשבה אחת מהאליטות שבערי מערב אירופה הנאורות, ועמדה על אותו חווק בסולם כשאר ערים אירופיות מתקדמות כדוגמת לונדון, מנצ'סטר, פאריס, ברלין, אוטרכט, רוטרדם וכד'.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן

בשל סיבה זאת, בחרו המוני יהודים לחפש חיים טובים יותר והגיעו במספרים גבוהים לבירה האוסטרית. כפי שתראו ברשימה שלהלן, מעת בה הגיעו יהודי מזרח אירופה לווינה, החלו לקדם בה רוח של יזמות ופרצו את כל הגבולות האפשריים - כנראה בכל תחום העולה על הדעת. הדבר לא פעם מפתיע, מכיוון שרובם הגיעו משכבות חברתיות לא גבוהות. עם זאת, למרות הקושי עשו חיל רב במדינה.

בין התחומים בהם הצטיינו היו רפואה, בנקאות, ספרות, אומנות, רוקחות, פיזיקה, כימיה, פסיכולוגיה, צורפות, צילום, עריכת-דין, ניהול לשכות פרסום, מזרחנות, ארכיאולוגיה ומסחר - במיוחד של יין, טקסטיל, בשר ומתכות.

לפניכם רשימה של שנים עשר יהודים אוסטרים ראויים לציון שהתפרסמו תודות לתרומותיהם בתחומים שונים כגון מדע, כלכלה, עסקים, רפואה ועוד. אישים אלו ברובם מונצחים גם בקרב הקהל הישראלי וידועים בינינו עד מאוד. זה בזכות תרומתם המשמעותית למקצועות הנלמדים בין היתר באוניברסיטאות בארץ. הנה הרשימה:

  1. זיגמונד שלמה פרויד – 1856-1939 – אבי הפסיכואנליזה. במשך עבודתו כנוירולוג מוכשר בווינה, פיתח טכניקות טיפול ייחודיות עבור מטופליו, אשר עד היום מהוות את יסודות הפסיכולוגיה המוכרת. מחקריו יוצאי הדופן ותוצאותיהם המדויקות היוו פריצת דרך משמעותית להבנת התפתחותו האבולוציונית של האדם, יצירת אישיותו ודרך התנהגותו בחברה. על פרויד ניתן לומר כי היה איש המדע היחיד שהעמיד מדע שלם על כתפיו מבלי להישען על כתפי אחרים - בשונה מאנשי מדע אחרים כגון כימאים, ביולוגים או פיזיקאים. לא בכדי נחשב כאחד מגדולי אנשי הרוח בהיסטוריה.
  2. ארתור קֶסְטְלֵר – 1905-1983 – סופר רב תחומים, פילוסוף ועיתונאי נמרץ. בהיותו ילד נגלה כעילוי וכבעל תפיסה חדה ומהירה. היה פוליגלוט ודיבר את השפות גרמנית, צרפתית, אנגלית, הונגרית, רוסית, יידיש ועברית. הִרְבָּה לכתוב על מדע ופוליטיקה ובנוסף, היה תומך נלהב בציונות וגם בשיטת הממשל הקומוניסטית. אחד מספריו הידועים הוא "השבט השלושה-עשר" שגרם לכותרות רבות בישראל. הספר מעיד כי מקורותיהם של יהודי מזרח אירופה אינו אלא כוזרי.
  3. קרל פּוֹפֵּר – 1902-1994 – אחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר של המאה ה-20, ומשום כך גם קיבל את תואר האצולה הבריטי "סֶר". ניכר כי היה נוהג לבקר מוסכמות מדעיות ויחד עם זאת גם לפתח אידיאולוגיות פוליטיות. זאת לאחר שראה במהלך שנות חייו המוקדמות את הכישלונות והמשטרים השונים באירופה, שהובילו לדעתו לשתי מלחמות עולם. השלכות אלה גרמו לו לקדם גישה אנטי לאומנית בכתביו.
  4. הילדֵה זַלוֹסְצֵר – 1903-1999 – פרופסור לתולדות האומנות באוניברסיטאות אלכסנדריה (מצרים), קַרְלְטוֹן (קנדה) ווינה (אוסטריה). נחשבה מומחית בעלת שם עולמי בתחום האומנות הקוֹפְּטִית כמו גם היסטוריונית, אגיפטולוגית (חקר מצרים העתיקה), סופרת פרודוקטיבית ועורכת של האינציקלופדיה הקופטית.
  5. סטפן צְוַויִיג – 1881-1942 – סופר פורה ומפורסם שנהג לכתוב מחזות, נובלות, כתבות וביוגרפיות. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, כאשר הגיע לשיא הקריירה הספרותית שלו, נודע כאחד הכותבים הפופולריים והמתורגמים ביותר בעולם. בנוסף, היה בעל גישות פציפיסטיות וסלידה ממלחמות ומירוץ חימוש, כפי שעשו מעצמות אירופה במהלך המאה ה-20. בשנת 1942, החליט יחד עם אשתו להתאבד בזמן נופש בברזיל. הסיבה הייתה עקב "אובדנה של אירופה הנאורה" על פיו.
  6. ויקטור פרנקל – 1905-1997 - נוירולוג, פילוסוף ופסיכיאטר נודע. התפרסם כמייסד שיטת הטיפול הפסיכולוגית לוֹגוֹתרפיה – שיטה שמתמקדת בשאיפה למשמעות אצל מטופלים. היה מחבר מניב שפירסם 39 ספרים, אשר המפורסם ביניהם הוא "האדם מחפש משמעות". ספר זה נכתב כתוצאה מהיותו אסיר במחנה הריכוז הנאצי טרזיינשטט, בו מספר על הישרדות האסירים בזכות חיפושם אחר משמעות - בין היתר באמצעות עזרה לזולת.
  7. הוּגוֹ מַייזְל – 1881-1937 - אחד מגדולי מאמני הכדורגל של כל הזמנים. תרומתו הגדולה הייתה כאשר כיהן כמאמן נבחרת הכדורגל האוסטרית האגדית שכונתה – "נבחרת הפלא", או בגרמנית – Wunderteam. בשנות ה-30 של המאה הקודמת הצליח ליצור נבחרת אדירה שהביסה בתוצאות אסטרונומיות יריבות חזקות כמו גרמניה, צרפת, הונגריה ועוד. למעשה, סלל את הדרך לשיטת ה"טוטאל פוטבול" הידועה, בזכות כך שהדגיש לשחקניו להתמסר על הקרקע מסירות קצרות ולא ארוכות באוויר, זאת יחד עם חילופי מקומות תכופים של שחקנים. טקטיקה זו העמידה במשך השנים קבוצות ונבחרות פנומנליות כמו הולנד, ספרד, אייאקס, באיירן מינכן ובראשן ברצלונה.
  8. לוּדְוִויג ויטגֶנְשטיין – 1889-1951 – היה פילוסוף רחב אופקים ובקיא במגוון תחומי הגות כדוגמת לוגיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של השפה ופילוסופיה של המתמטיקה. נחשב בעיניי רבים לגדול הפילוסופים של המאה ה-20. השפעותיו בלטו בקרב אישים רבים מתחומים שונים. כמה מהמושפעים הנודעים היו ישעיהו ליבוביץ', תומאס קוּן, פרידריך וייסמן ועוד.
  9. מרטין בּוּבֵּר - 1878-1965פילוסוף, פרשן תנ''ך, אקזיסטנציאליסט, איש אשכולות ומחבר פורה של ספרים וכתבי-עת רבים. עיקר מרצו כאיש ספר בלט בפירושים, ניתוחים וסיפורם מחדש של מעשיות חסידיות או תלמודיות. יחד עם זאת, נהג לכתוב חיבורים העוסקים בתורת הנפש והקשר התלותי-הדדי של בני אדם זה בזה.
  10. אלפרד אדלר - 1870-1937 - רופא, פסיכותרפיסט ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. לאחר שסיים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת וינה, נקרא על-ידי זיגמונד פרויד לקחת חלק בקבוצת דיון שבועית שהתקיימה בביתו הפרטי של האחרון. זה היה המפנה שהביא אותו לעסוק בפסיכואנליזה. אדלר נמנה עם העמיתים המרכזיים באגודה הפסיכואנליטית שייסד פרויד. בשנת 1910 התמנה לנשיא האגודה אך שנה לאחר מכן התפטר עקב חילוקי דעות עם פרויד. בראש האסכולה שייצר עומד הביטוי האנושי והשאיפה להשגת כוח בחברה ולרצון להשתלב בה על-ידי הובלה של האינדיבידואל.
  11. מקס פֵּרוּץ – 1914-2002 – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1962 על תרומתו לחקר מבנה ההמוגלובין והמיוגלובין (יחד עם ג'ון קנדרו). יזם והקים את המעבדה לביולוגיה מולקולרית אשר עומדת תחת מועצת המחקר הרפואי הפועלת בבריטניה. בעזרת אבן הדרך שתרם בתחום הביולוגיה פוענחו עד היום מאות מבנים של חלבונים שונים.
  12. מיכאל בידרמן – 1769-1843 - צורף, בנקאי, איש-עסקים ותעשיין טקסטיל. היה בין המקימים של הקהילה היהודית בווינה. יחד עם זאת, היה יוזם-שותף של הקמת בית הכנסת הראשון בעיר, שנבנה בין השנים 1825-1826 ונקרא "בית הכנסת הגדול". פילנתרופ ופרנסה של הקהילה היהודית בווינה. כמו-כן, כונה "הצורף של קיסר אוסטריה" לאור מומחיותו במלאכות החריתה יוצאות הדופן שייצר. לאחר שקיבל פרס ממלכתי על כיור וחריתת שעווה, הוענק לו התואר "בידרמן" – "אדם הגון". בנוסף, הופקד כממונה על חריתת חותמות הקיסר.

אזרחות אוסטרית הטבות

אחת האזרחויות האירופיות הנחשקות ביותר היא האוסטרית. המדינה האירופית כבר שנים נחשבת בעלת איכות חיים תרומית ורמת חיים העומדת בפרמטרים הגבוהים ביותר בדירוג העולמי. זאת יחד עם תנאים סוציאליים מתקדמים לאזרחיה ופריווילגיות בלעדיות הניתנות דרך הדרכון האירופי. בנוסף, המדינה ממוקמת בין שוויץ, איטליה וגרמניה ולכן נמצאת על נופי האלפּים הירוקים והמרהיבים.

קבלת הדרכון האוסטרי כוללת יתרונות בלעדיים השמורים לאזרחי האיחוד האירופי בלבד. יתרונות כדוגמת עבודה ומגורים במדינות מערב אירופה המפותחות מבלי הגבלת זמן, קבלת טיפול רפואי בעלות של תושב מקומי, לימודים מסובסדים, פתיחת עסק, כרטיס מעבר בין מדינות אירופה השונות ועוד הטבות אירופיות קלאסיות ואקסקלוסיביות.

הכתבה נכתבה בסיוע מר יהונתן גבריאלוב.

צוות משרד עו"ד כהן דקר פקס ברוש (צילום: שירי דקר)
צוות משרד עו"ד כהן דקר פקס ברוש | צילום: שירי דקר

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש עוסק בתחום ההגירה לאירופה, לארה"ב ולישראל ובתחום המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות דין - עורך דין לכל דין.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.