איחוד משפחות הוא מונח שמתייחס להגירה שנעשית על ידי בני משפחה שמבקשים להתאחד עם בני משפחה אחרים שהם תושבי קבע או אזרחים במדינת ישראל. במדינת ישראל כמו במדינות רבות אחרות בעולם, הגירה במסגרת הליך איחוד משפחות מותרת בכפוף לעמידת המבקשים בתנאים מסוימים. ההליך נועד לשמור מצד אחד על זכותו הבסיסית של אזרח ישראלי לנהל חיי משפחה עם בן/בת זוג לפי בחירתו ומצד שני, לשמור על זכותה הבסיסית של המדינה להגביל הגירה של זרים לשטחה תוך שמירה על ביטחונה וצביונה.

לפניה ישירה אל עורך דין שקד מריאנו, לחץ/י כאן

גידול במספר הזוגות המעורבים

כל שנה מגיעים למדינת ישראל אלפי מהגרים לא יהודים במסגרת הליכי איחוד משפחות. קיומם של אתרי היכרויות בינלאומיים, הימצאם של עשרות אלפי פליטים ועובדים זרים בישראל והפיכתו של העולם לכפר גלובלי הם בעלי השפעה משמעותית על הגידול במספר הזוגות המעורבים. עיקר התהליך לאיחוד משפחות מתקיים במשרד הפנים אך עם זאת, נוטלים בו חלק גם גופים ממשלתיים אחרים שתפקידם לבחון את כנות ואמיתות הקשר הזוגי כדי למנוע הגירה לישראל של בני אדם שלא עומדים בנהלים הרלבנטיים ובקריטריונים של משרד הפנים.

איך מסדירים מעמד של בן זוג זר בישראל?

לצורך הסדרת מעמד של בן זוג זר, בן הזוג הישראלי יצטרך לפנות למשרד הפנים ולהגיש בקשה להסדרת מעמד עבור בן הזוג הזר. במסגרת ההליך להסדרת המעמד בני הזוג יידרשו להעביר לרשות האוכלוסין וההגירה מסמכים רבים, כאשר בשלב השני שני בני הזוג יעברו ראיון סימולטני. אם משרד הפנים אכן השתכנע שמדובר בקשר זוגי כן, כאשר קיים מרכז חיים בישראל ואין כל מניעה חיצונית או ביטחונית, הבקשה תאושר ובן הזוג הזר יוכל לפתוח בהליך המדורג להסדרת מעמדו בישראל.

ההליך להסדרת מעמד נחשב להליך מורכב ולעיתים אף פולשני אשר פוגע בפרטיותם של בני הזוג. במסגרתו הם מתבקשים לחשוף פרטים אישיים אודות הקשר הזוגי שלהם ולעמוד בפני בחינה דקדקנית של פקידי משרד הפנים. הניסיון מלמד כי משרד הפנים קובע דרישות מחמירות לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים ובמקרים רבים מתנהל מולם בנוקשות.

תפקידם העיקרי של משרד הפנים ולשכת האוכלוסין וההגירה הוא לבחון את אופי, כנות וטיב הקשר בין בני הזוג על ידי שילובם בהליך המדורג. משרד הפנים נוהג לבחון את כנות הקשר הזוגי בין בן הזוג הישראלי ובין בן הזוג הזר באמצעות התרשמות מראיות שונות שבני הזוג הגישו כגון התכתבויות, תמונות משותפות ועוד.

מה המשמעות של חוק האזרחות והכניסה לישראל?

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג - 2003 הוא חוק ששולל אפשרות להעניק תושבות או אזרחות ישראלית לפלסטינים תושבי עזה או יהודה ושומרון שהם בני זוג של ערבים אזרחי ישראל. כך החוק למעשה מונע אפשרות של איחוד משפחות בין ערבים ישראלים ובין פלסטינים.

תוקף החוק שהוגדר כהוראת שעה הוארך בצו בסמכות הממשלה ובאישור הכנסת לתקופה של שנה בכל פעם וזאת עד לתאריך 16.6.21. בדברי ההסבר לחוק צוין כי פלסטינים מיהודה, שומרון ועזה אשר קיבלו תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות ישראלית או תושבות ניצלו את מעמדם כדי לבצע פיגועים בשטח ישראל. לפיכך, כדי לשמור על ביטחון המדינה הוצע להגביל את האפשרות של פלסטינים מיהודה, שומרון ועזה לקבל אזרחות ישראלית באמצעות השתתפות בהליך איחוד משפחות.

נוסף על כך, החוק נועד לתת מענה לאיום הדמוגרפי על מדינת ישראל. כדי לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית הוחלט להגביל את אפשרות ההגירה של אוכלוסייה ערבית לשטח ישראל. זאת על רקע השתקעותם בישראל של 130 אלף פלסטינים בין השנים 1994-2002 מכוח הליכים לאיחוד משפחות.

נגד חוק זה הוגשו במהלך השנים שתי עתירות לבית הדין הגבוה לצדק אך שתיהן נדחו בעקבות רוב של שישה שופטים מול חמישה.

עורך דין מקצועי יסייע בהסדרת מעמדו של בן הזוג הזר

כדי להצליח בהליך להסדרת מעמד של בן זוג זר מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום ההגירה ובהסדרת המעמד בישראל, אשר בעברו ייצג בני זוג רבים בהליכים לאיחוד משפחות והסדרת מעמד מול משרד הפנים ולשכות האוכלוסין וההגירה. עורך דין מיומן מחזיק בארגז כלים שמאפשר לו לצמצם משמעותית את הסיכוי לדחיית הבקשה על ידי הדרכה ומתן הסברים מקיפים לבני הזוג לפני השתתפותם בראיון במשרד הפנים.

חשוב לציין כי גם אם בני הזוג התנהלו כשורה, המציאו את כל המסמכים הנדרשים והתנהלו בצורה מחושבת מול משרד הפנים, עדיין ייתכן כי יקבלו סירוב לבקשה. בכל מקרה, פניה מוקדמת לעורך דין מיומן אשר עוסק בתחום איחוד המשפחות והסדרת המעמד בישראל ובקיא בנהלי משרד הפנים, תעלה משמעותית את הסיכויים לצלוח את ההליך.

עורך דין שקד מריאנו עוסק בתחום האזרחות וההגירה, איחוד משפחות, הסדרת מעמד של בני זוג זרים בישראל, אזרחות לילדים משותפים לזוגות מעורבים, אשרות שהייה בישראל וייצוג מבקשים בפני ערכאות שיפוטיות שונות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.