הפגיעה הזו לעיתים לא נותנת אותותיה באופן מידי, אלא ייתכן שיעברו מספר ימים עד שהכאבים יחלו, ואף יכולים להישאר לתקופה לא קצרה.

מנגנון הפגיעה

פגיעת "צליפת שוט" מתרחשת לרוב כאשר רכב פוגע ברכב אחר מאחור. הגוף נבלם ע"י חגורת הבטיחות, והצוואר מטלטל קדימה ולאחור וכך נגרם לו זעזוע וחבלה.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד רות פפירוב, לחץ/י כאן

כיצד נדע לזהות את הפגיעה?

  1. לאחר פגיעה בתאונה עם חבלת צליפת שוט יש לשים לב לתסמינים שעלולים להופיע, למשל: כאבי צוואר, הגבלות בתנועות הצוואר, כאבי צוואר עם הקרנה לידיים, לשכמות, כאבי כתפיים, הקרנה לראש וכאבי ראש.
  2. יש לבצע בדיקות הדמיה כדי לנסות ולבדוק האם קיימים ממצאים, ומעקב אורתופדי רצוף. את בדיקות ההדמיה כדאי לבצע בתקופה הסמוכה לתאונה ולא לחכות זמן רב מדי. (הטיפ הוא לקבל הפניות ולקבוע תורים בזמן).
  3. בלטי דיסק הם גם סוג של פגיעה בעמוד השדרה הצווארי. מדובר במצב שבו דיסק מסוים שנמצא בין חוליות בעמוד השדרה, בולט החוצה מתוך מבנה החוליות הסדיר, ולוחץ על עצבים ורצועות. פציעה מסוג זה, יכולה לגרום לכאבים, הגבלה בתנועתיות, נזקים עצביים אשר משפיעים על התפקוד של הגפיים, חולשה, הירדמות/ נימול של הגפיים והקרנת כאב מהגפיים לזרועות.

טיפול רפואי

  1. פנייה לקבלת טיפול רפואי מידי היא הדבר החשוב ביותר. כאשר פונים לטיפול רפואי חשוב לציין את מנגנון הפגיעה בתאונה, לפרט כיצד ארעה התאונה, ולספר על מוקדי הכאב באותו הרגע.
  2. בכל פניה חוזרת לטיפול רפואי, יש להמשיך ולציין כי עברתם תאונת דרכים ולהמשיך ולהתלונן על תסמיני הכאב ולפרט על המגבלות הקיימות ביום יום ולעיתים כיצד זה משפיע בתפקוד ביום יום ובעבודה.
  3. הטיפול יכול להיות טיפול שמרני שכולל מנוחה, שימוש באביזרים כגון צווארון, משככי כאבים, פיזיותרפיה, הזרקות אפידוראליות, רפואה אלטרנטיבית, הידרותרפיה ועוד.
  4. יש להביא תיעוד בכל פעם על ביצוע הטיפולים.
  5. תחילה ישלחו אתכם הרופאים לצילום, אם בצילום אין ממצאים, והתלונות עדיין קיימות, עליכם להתעקש על קבלת הפניות לבדיקות נוספות, למשל: בדיקות סיטי ואמ אר איי לעמוד השדרה- אלו בדיקות חשובות והכרחיות מאוד שידגימו אם קיימת בעיה בצוואר בעקבות הפגיעה. 

פגיעות צליפת שוט - כתאונת עבודה (הליך מול המוסד לביטוח לאומי)

  • כאשר ניגשים לוועדה במוסד לביטוח לאומי יש להביא את מלוא בדיקות ההדמיה אשר בוצעו מאז התאונה וכתוצאה מהפגיעה בתאונה, לרבות: צילום, בדיקת סיטי, בדיקת אמ אר איי.
  • כמו כן, ישנה חשיבות גבוהה לבדיקה קלינית של רופא בוועדות ולהתרשמותו של הרופא מהנפגע ואמינותו.
  • ישנה חשיבות למעקב רפואי אורתופדי, נוירולוגי, ומומחים ספציפיים: כמו אורתופד מומחה עמוד שדרה רציף.
  • הצגה ברורה של הבעיות מהן סובל הנפגע ומוקדי הכאב השונים בגוף, והצגת המוגבלות בתפקוד ביום יום.
  • הצגת עבר רפואי במידה שיש - לא כדאי להסתיר עבר רפואי.
  • הצגת הטיפול הרפואי שאנו מקבלים תוצאת התאונה: מעקב וטיפול במרפאות כאב, טיפול אלטרנטיבי, הצגת התרופות שאנו נוטלים כטיפול, פניה לשיקום פיזיולוגי, פניה לטיפול אצל רופאי שיקום.
  • במידה שקיימת ירידה בשכר עליכם לציין אותה בפני הוועדה.
  • ניתן להביא גם חוות דעת על הנכות הקיימת ולהגיש לפוסקים היושבים בוועדה - כדאי לעשות זאת בוועדות ערר.

המסלול האחר: בדיקות רפואיות אצל מומחים שממנה בית המשפט

בתיקי תאונות דרכים אשר אינן תאונות עבודה, ייבדקו הנפגעים ע"י מומחים שממונים על ידי בית המשפט - מומחים אובייקטיביים. כאשר בפני מומחים אלה ניתן להציג רק חומר רפואי שהינו מתחום הרפואה הציבורית ויש להימנע ככל שניתן מחומר רפואי שנכתב ע"י רופאים פרטיים, וחוות דעת לא ניתן להגיש למומחים אלה כלל- חל איסור בחוק בתחום זה.

מתי פגיעות של עמוד השדרה הצווארי מזכות באחוזי נכות?

  1. תקנות המוסד לביטוח לאומי מחלקות את הפגיעה בעמוד השדרה לעמ"ש צוואר, מותני וגבי. לא מספיק שנגרם בלט דיסק והנפגע סובל מכאבים, אלא מה שיקבע את אחוזי הנכות היא עוצמת ההגבלה בתנועות של הצוואר, לצדדים, למעלה ולמטה.
  2. על הנפגע לבצע בדיקות דימות, מעקב אורתופדי קבוע, טיפול תרופתי, טיפולי פיזיותרפיה, טיפול במרפאות כאב, פנייה לאורתופד מומחה בתחום עמוד השדרה הצווארי והגבי, טיפול ניתוחי בהמשך במידת הצורך.
  3. בהתאם לפסיקה: הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי יכולה לקבוע הן נכות אורתופדית, הן נכות נוירולוגית או גם וגם, ולכן אם קיים חשש לפגיעה נוירולוגית כדאי שמומחה בתחום יבדוק את זה.

הפיצוי הכספי בגין פציעת עמוד שדרה

  1. במקרה של תאונת עבודה, זכאים הנפגעים לפיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת ביטוח החובה. דרך המלך היא לפנות תחילה למוסד לביטוח לאומי- למצות את זכויותיו של הנפגע ועם התוצאה לפנות לחברת הביטוח ולממש את יתרת הפיצוי.
  2. הפיצוי יהיה מורכב מהפסד ימי עבודה, פגיעה בכושר העבודה, הוצאות על טיפול רפואי, הוצאות על רכישת תרופות ואביזרים רפואיים, טיפולי פיזיותרפיה, וטיפולים אלטרנטיביים.
  3. כמו כן, יהיה הנפגע זכאי להוצאות בגין עזרה של המשפחה, ועזרת צד ג' נוספת הכרוכה בתשלום.
  4. הנפגע יקבל פיצויים גם על הכאב והסבל אשר נגרמו לו.

לסיכום

פגיעת צליפת שוט בתאונות דרכים הינה פגיעה שכיחה ומורכבת. על פניו תחילה הפגיעה יכולה להיראות פשוטה אך יש לקחת אותה ברצינות ואם חשים בתסמינים יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם, ויש לפנות ליעוץ משפטי בשלב מוקדם על מנת שתוכלו לקבל את ההכוונה הטובה ביותר.

עורכת הדין רות פפירוב (צילום: משרד עו"ד רות פפירוב)
עורכת הדין רות פפירוב | צילום: משרד עו"ד רות פפירוב

עורכת דין רות פפירוב עוסקת בתביעות נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות מול המוסד לביטוח לאומי וייצוג תובעים בוועדות רפואיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.