בילוי לילי בבר ירושלמי בשנת 2019 יצא משליטה והסתיים במעצר ובמשפט: צעיר תושב העיר אשר בילה עם אחותו וחברים נוספים, סירב לשלם חשבון על סך של 500 שקלים שהוגש לשולחנם בסוף הערב. כשמנהל המשמרת דרש את התשלום, החל להשתולל, הפך כיסאות, ניפץ את אחד החלונות באגרופו ואיים על המנהל.
לאחר מכן הזמינה אחותו מונית אל המקום וקבעה עם הנהג על תשלום של 70 שקלים עבור נסיעה חזרה לביתם. ואולם, באמצע הדרך הבהיר הצעיר לנהג כי הוא מסרב לשלם וירד מהמונית. מכיוון שהדלת נשארה פתוחה, הנהג יצא כדי לסגור אותה. בתגובה לכך הצעיר החל לאיים ולרדוף אחריו עם חפץ חד, ולבסוף בעט ברכבו וגרם לו נזק.
יש לכם שאלה בנושא הליך פלילי וכתב אישום? לחץ/י כאן
מאז שביצע את העבירות בשנת 2019 שהה הצעיר במעצר במשך חודש ימים ואז נשלח למעצר בית, כאשר עד היום הוא נדרש לשהות במעצר בית לילי
הצעיר נעצר מיד לאחר האירועים והוגש נגדו כתב אישום. הוא הודה והורשע בעבירות איומים, חבלה במזיד לרכב והיזק לרכוש. לאחרונה ניתן גזר דינו בבית משפט השלום בירושלים, ובמסגרתו נשמעה חוות הדעת של שירות המבחן, אשר המליץ להסתפק בשירות לתועלת הציבור ולהימנע מעונש מאסר משום שהוא נמצא במסלול שיקום ולאור הסיכוי הנמוך שיבצע עבירות שכאלו בשנית.
השופט התחשב בכך שאין לו עבר פלילי וכן כי כבר שהה במעצר ולאחר מכן במעצר בית תקופה משמעותית. לבסוף הוטלו עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לנהג המונית בסכום של 2,000 שקלים, קנס בסכום של 500 שקלים ועמידה בצו מבחן לתקופה של שנה.
הצעיר השתלב בהצלחה בטיפול והפסיק לשתות משקאות אלכוהוליים
אחרי שהודה והרשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, נשלח הצעיר לאבחון אצל שירות המבחן, אשר נדרש להגיש תסקיר בעניינו, להמליץ על הענישה ואף לבחון אם אפשר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
תסקיר שירות המבחן העלה תמונה של אדם נורמטיבי, נשוי ואב לילד קטן, אשר חווה טראומה אישית קשה בגיל 18 שבעקבותיה החל לצרוך אלכוהול בתדירות גבוהה וביסס התמכרות למשקאות אלכוהוליים. עם זאת, היום הוא אינו צורך אלכוהול או סמים, אין לו עבר פלילי והוא השתלב בטיפול משקם באופן מוצלח.
התרשמותו של קצין המבחן הייתה חיובית, ולכן הוא המליץ על הימנעות מעבודות שירות או מאסר בפועל והטלת עונש קל בדמות שירות לתועלת הציבור בלבד.
האם נסיבותיו האישיות של הצעיר מצדיקות את ביטול הרשעתו?
בכל הנוגע לענישה, הפרקליטות טענה כי לאור העבירות יש לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים, בעוד הסניגורית ביקשה לבטל את הרשעתו כדי לא לפגוע בהליך השיקום שלו וכן להטיל עליו שירות לתועלת הציבור כפי שהמליץ שירות המבחן.
לצורך קביעת מתחם הענישה, התייחס השופט לכך שלא מדובר בעבירה מתוכננת אלא בהתפרצות ספונטנית של הצעיר בעודו תחת השפעת אלכוהול. עם זאת, השופט לא הקל ראש לכך שגרם נזק משמעותי הן לבר והן לרכב של נהג המונית, ולאיומים המשמעותיים שהשמיע. הוא העמיד את מתחם הענישה בין שירות לתועלת הציבור לפרק זמן משמעותי ועד תשעה חודשי מאסר.
לא הוכח כי ייגרם לצעיר נזק קונקרטי אם ההרשעה לא תבוטל
בנוגע לנסיבות שלא קשורות לביצוע העבירות, התחשב השופט בכך שמדובר בצעיר ללא עבר פלילי, בכך שהיה תקופה של חודש במעצר, בהשתלבותו המוצלחת בטיפול ובכן בהמלצתו החיובית של שירות המבחן.
קצין המבחן התרשם שתקופת מעצרו הציבה עבורו גבולות והרתיעה אותו, וכן שתקופת מאסר - אפילו אם תרוצה במסגרת של עבודות שירות - עלולה לפגוע באופן ממשי בשיקומו. כמו כן, מאחר שמדובר בעבירה שהסתיימה רק בנזק לרכוש היה מקום לשקול את ביטול ההרשעה. ואולם, מכיוון שלא הוכחה פגיעה קונקרטית בצעיר אם ההרשעה תעמוד על כנה, החליט השופט לדחות את בקשתו לביטולה.
בסופו של דבר הטיל השופט על הצעיר את העונשים האלה: חצי שנת מאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור במשך 300 שעות, קנס בסכום של 500 שקלים ופיצויים בסכום של 2,000 שקלים לנהג המונית.
ת"פ 10676-04-19
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.