האם תנאי עבודתה של אישה בשנות ה-60 לחייה, אשר עובדת מזה שלושה עשורים בחלל עבודה ללא חלון במוזיאון תל אביב, גרמו לכך שהיא סובלת ממצוקה נשימתית ושיעולים עקב אלרגיה לקרדית האבק?
שאלה זו עלתה לאחרונה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרת תביעה שהגישה האישה כנגד הביטוח הלאומי, בדרישה שיכיר בה כנפגעת עבודה, וזאת לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה.
רופא מומחה בתחום הריאות קבע כי אין לה כל מחלת ריאות, אך אכן קיימת אלרגיה לאבק. רופאה תעסוקתית קבעה כי קיים קשר ישיר בין התנאים שבהם עבדה האישה במשך 30 שנה לבין היווצרות האלרגיה, ועל בסיס חוות דעתה החליט השופט לקבל את התביעה ולחייב את הביטוח הלאומי להכיר בה כנפגעת עבודה.
יש לכם שאלה בנושא מחלת מקצוע? לחץ/י כאן
מלבד העובדה שבחדר העבודה אין חלונות, יש בו שטיח מקיר לקיר שצבר אבק רב
בתחילת ההליכים מונה על ידי בית הדין לעבודה רופא מומחה בתחום הריאות, בהסכמתם של הצדדים. אחרי שבדק את האישה, הגיש חוות דעת רפואית שלפיה אין לה מחלת ריאות והיא אינה סובלת מאסתמה. עם זאת, הדגיש הרופא, נמצאו גורמי רקע רבים שיכולים לגרום לקשיי נשימה ושיעולים כרוניים, כגון סיכון גנטי לאסתמה, העובדה שעישנה בעבר וכן אלרגיה לקרדית אבק הבית.
מאחר שהרופא מונה למעשה כדי לקבוע האם האישה סובלת ממחלת ריאות כלשהיא, ומכיוון שלא מצא כל מחלה בריאותיה, חוות דעתו כלל לא התייחסה לשאלת הקשר שבין סביבת העבודה והשפעתה על מצבה של האישה.
חלל העבודה של האישה סמוך לנגריית המוזיאון, ומתחתיו עבדו עם חומרים כימיים שונים במעבדת שימור התמונות
כדי לקבל תמונה שלמה ולאור בקשתה של התובעת, החליט בית הדין לעבודה למנות רופאה מומחית נוספת בתחום הרפואה התעסוקתית. הרופאה קבעה בחוות דעתה כי האישה סובלת מאלרגיה לאבק אשר מתבטאת בשיעולים, בחנק ובקושי לנשום.
הרופאה ציינה כי חדר העבודה של האישה הוא ללא חלונות, ומן הסתם השטיחים המצויים בו צוברים אבק רב הגורם לקרדית האבק לשגשג. כמו כן, בשל הסמיכות למעבדת שימור התמונות והנגרייה אשר מתבצעות בהן פעולות היוצרות אבק רב, קבעה הרופאה כי קיימת סבירות שהאלרגיה נוצרה עקב העבודה, וזאת באמצעות נזק מצטבר שנוצר בפגיעות זעירות במשך תקופה ארוכה.
הרופאה התייחסה גם לגורמים אחרים כגון השפעת העישון על מצבה, וקבעה כי האלרגיה אינה קשורה לכך מאחר שהפסיקה לעשן כבר לפני 20 שנה. ללא ספק, המשיכה הרופאה, ההשפעה המשמעותית על היווצרות האלרגיה היא סביבת העבודה.
המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה מכיוון שמדובר באלרגיה בלבד, ולא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש למקום העבודה
לאחר שהתקבלו שתי חוות הדעת, טענה התובעת כי יש לקבל את תביעתה על סמך חוות דעתה של הרופאה התעסוקתית. זאת לאור הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לאלרגיה שממנה היא סובלת. לטענתה, מאחר שאינה סובלת ממחלה ריאתית, וחוות דעתו של הרופא בתחום הריאות כלל אינה מתייחסת אל הקשר בין סביבת העבודה לאלרגיה לאבק, יש להתייחס אל חוות דעתה של הרופאה התעסוקתית.
לעומתה, הביטוח הלאומי ביקש לדחות את התביעה וזאת על סמך חוות דעתו של הרופא מתחום הריאות. לטענתו, כלל לא הסכים למינוי הרופאה התעסוקתית, ומכל מקום גם היא קבעה כי אין לתובעת מחלת ריאות אלא רק אלרגיה, מבלי לקבוע כי קיים קשר סיבתי של יותר מ-50% בין העבודה לאלרגיה, כפי שנדרש בחוק.
האלרגיה נוצרה כתוצאה מחשיפה ממושכת לאבק במקום העבודה
לנוכח טענותיו של הביטוח הלאומי, ציין השופט כי גם אם הצדדים הסכימו רק על מינוי רופא מומחה בתחום הריאות, בית הדין מוסמך למנות מומחים רפואיים בתחומים נוספים אם הוא מוצא הצדקה לכך. עוד צוין כי חוות דעתו של רופא הריאות כלל לא עסקה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי שממנו סובלת האישה, אלא רק בסוגיה האם היא סובלת ממחלת ריאות.
מעבר לכך הוסיף השופט כי כאשר קיימות שתי חוות דעת רפואיות מנוגדות, בית הדין לעבודה יעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת הצד התובע. על כן הוחלט לקבל את חוות דעתה של הרופאה התעסוקתית, אשר נמצאה מנומקת וברורה. בסופו של דבר קיבל בית הדין את תביעתה של האישה, וקבע כי יש להכיר באלרגיה שממנה היא סובלת כפגיעה שנגרמה בעקבות תנאי העבודה.
ב"ל 57548-08-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.