זוהי תופעה קשה אשר בשנים האחרונות מקבלת הכרה ברשויות החקיקה והמשפט - אלימות כלכלית בתוך התא המשפחתי. במרבית המקרים מדובר בגבר אשר מפעיל סנקציות על בת זוגו באמצעות שליטה מוחלטת בכספים ובנכסים המשותפים, הגבלת הוצאותיה, דרישה לדיווח על כל ההוצאות, חסימת האפשרות להחזיק כרטיס אשראי, הסתרת מידע על המצב הכספי ועוד.
האלימות הכלכלית יכולה לפרוץ או להחמיר כאשר התא המשפחתי מתפרק ובני הזוג מתחילים בהליך גירושין. למשל, כאשר הבעל אשר השקיע שנים רבות בפיתוח הקריירה שלו בזמן שרעייתו הקדישה מזמנה למשק הבית וגידול הילדים, מחליט לעזוב ומונע מהאישה גישה לכספים בחשבון. כך נותרת האישה ללא אמצעים בסיסיים, ואף ללא אפשרות לנהל את ההליכים המשפטיים הנדרשים.
איך ניתן להתמודד עם אלימות כלכלית שמפעיל בן הזוג במסגרת סכסוך הגירושין? כיצד אלימות כלכלית עלולה להשליך על הסכם הגירושין וחלוקת הרכוש? ואילו צווים והליכים ניתן לבקש מבית המשפט כדי להפסיק את המצב?
לפניה ישירה אל משרד עו"ד בר-זהר ושות', לחץ/י כאן
איך אפשר לזהות אלימות כלכלית בחיים הזוגיים?
ישנן כמה סיטואציות שיכולות להדגים מהי אלימות כלכלית. לצורך ההמחשה, ייתכן כי מדובר בהקצאת מזומן בלבד עבור בן הזוג אשר אמור לשמש להוצאות ספציפיות, ומניעה מלהחזיק כרטיס אשראי או פנקס המחאות.
כמו כן, ייתכן שמדובר בשלילה מוחלטת מבן הזוג לקחת חלק בהחלטות הקשורות לכספי התא המשפחתי, ואף מניעת כספים שבן הזוג מרוויח בעצמו, תוך אילוצו להעביר את המשכורת אל חשבון הבנק שבו שולט בן הזוג האלים באופן בלעדי.
ישנן התנהגויות שונות שיכולות להעיד על אלימות כלכלית, למשל איסור על הכנסת כסף באופן עצמאי ויציאה לעבודה, איסור על החזקת חשבון בנק נפרד ואי מתן אפשרות לכל התנהלות כספית עצמאית.
גם הסתרת מידע או מניעת גישה לקבלת מידע על כספים, חשבונות, חסכונות וכדומה, ולמעשה כל התנהלות כלכלית אשר מנסה לשלוט בחייו של בן הזוג ולמנוע ממנו עצמאות היא למעשה אלימות כלכלית.
מדוע הליך גירושין עלול ליצור או להסלים אלימות כלכלית?
לעתים בני זוג ממשיכים לחיות יחד שנים רבות כאשר האלימות הכלכלית היא חלק בלתי נפרד מחייהם היומיומיים, והדבר אינו מוביל בהכרח לגירושין. עם זאת, במקרים אחרים האלימות הכלכלית פורצת על רקע הגירושין או מתנהלת בעקבות סכסוך אשר בסופו של דבר מסלים לפרידה וגירושין.
אם אחד מבני הזוג נהג לנהל את נכסי המשפחה, אף אם לא מדובר באלימות כלכלית, הוא עלול לנתק את בן הזוג השני מהחשבון או להסתיר ממנו מידע, וזאת כדי לנסות ולגרום לו להתפשר או להגיע לוויתורים במסגרת חלוקת הרכוש והדיונים לקראת חתימה על הסכם הגירושין.
אחת הדרכים לעשות זאת, לדוגמה, היא באמצעות הברחת נכסים, הסתרתם או העברת הבעלות עליהם לקרובי משפחה, כך שלא ייחשבו חלק מהרכוש המשותף.
למעשה, מניעת גישה לכספים ולנכסים או מניעת מידע עליהם במסגרת סכסוך הגירושין כגון הפסקה פתאומית של תשלומים עבור ההוצאות השוטפות, הקפאת כרטיס האשראי וכדומה, מהווה אלימות כלכלית. לא פעם מדובר אף במניעת האפשרות לקבל שירותים משפטיים מעורך דין על ידי מניעת המימון ההכרחי לצורך זה.
מהם הכלים אשר בית המשפט יכול להשתמש בהם כדי להפסיק או למנוע את האלימות הכלכלית?
חשוב לדעת שיש מה לעשות, גם אם האלימות הכלכלית החלה לפני ההחלטה להתגרש. כדי להגיע לחלוקת רכוש הוגנת, מומלץ מאוד לאסוף את כל המידע הרלוונטי אשר יכול להעיד על הכנסותיו של בן הזוג, הנכסים, חשבונות הבנק ועוד.
מעבר לכך, ניתן להגיש בקשה אל בית המשפט לצו עיקול על הנכסים, כדי למנוע מבן הזוג את הברחתם. אישה אשר סובלת מאלימות כלכלית יכולה לתבוע מזונות אישה זמניים ולדרוש שבעלה ימשיך להעביר לה סכום חודשי קבוע אשר יאפשר לה להמשיך ולחיות לפי רמת החיים שבה חייתה במהלך הנישואין.
כמו כן ניתן לדרוש בבית המשפט צווים לגילוי מסמכים ומידע, ולהפנותם אל מקום העבודה של בן הזוג, בנקים, חברות הביטוח וכדומה, וזאת כדי לוודא שכל הנכסים יתגלו עוד לפני שיחלו הדיונים בעניין חלוקת הרכוש.
גם החוק מתייחס לעניין זה - בחודש יולי 2020 אושרה הצעה לתיקון החוק למניעת אלימות במשפחה, אשר מתייחסת לנושא האלימות הכלכלית ומנסה לספק כלים להתמודד איתה.
על פי הצעת החוק, בית המשפט יהיה מוסמך להוציא צו למניעת האלימות הכלכלית וכן צווים המופנים אל המוסדות הפיננסיים השונים למסירת מידע. הצעת החוק אף מאפשרת להגיש תביעה נזיקית כנגד בן הזוג אשר מפעיל אלימות כלכלית, מאחר שמדובר בעוולה אזרחית.
מחלקת המשפחה במשרד עו"ד בר-זהר ושות' עוסקת בתחום דיני המשפחה והגירושין לרבות חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת, עריכת הסכמי ממון, צוואות וניהול עיזבון, ליטיגציה בסכסוכי ירושה ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.