לאחר מאבק משפטי ממושך שארך שנים, בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעת ליקויי בניה שהגישו בני זוג שגרו באשדוד נגד חברת בניה ופסק להם פיצוי בסך כולל של כמאה ושמונה אלף שקלים, לרבות הוצאות משפט והפסדי שכירות.
ליקויי רטיבות חמורים בדירה חדשה מקבלן
התובעים הגישו תביעתם לבית משפט אחרי שגילו ליקויי רטיבות קשים בדירתם באשדוד, ולאחר שפניות חוזרות ונשנות שביצעו לקבלן אשר ממנו רכשו את הדירה נותרו בהיעדר מענה ראוי. בכתב הגנתו הקבלן טען כי הרטיבות בדירה נבעה מ"שימוש לא ראוי" שביצעו הדיירים ששכרו את הדירה. נוסף על כך נטען באופן שאינו מבוסס כי לשוכרי הדירה יש ילד שאותו הם נהגו לרחוץ בסלון הבית באמצעות צינור.
השופטת אורית חדד קבעה בפסק הדין שחברת הבניה לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה בדבר "שימוש לא ראוי" שנעשה בדירה מצד הדיירים כמו גם את הטענה בדבר שימוש בלתי סביר שנעשה בנכס. השופטת קבעה כי "נמצא כי הנתבעת לא המחישה כלל טענתה" והוסיפה כי "לא רק שהדבר לא הומחש, אלא שאפשרות זאת נשללת מעצם עדותה של הדיירת".
מהו המקור לבעיות הרטיבות בדירה?
השופטת אימצה את חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית משפט אשר קבע כי הכשלים בעבודתה של חברת הבניה בבניית הדירה הם הגורם לבעיות הרטיבות שהופיעו בדירה, ולפיכך חברת הבניה מחויבת לשאת בעלות המלאה של תיקון הליקויים. השופטת כתבה בפסק הדין כי "שעה שאין חולק אודות מעמד חוות דעתו של המומחה" והוסיפה כי "ניתן לסכם ולומר כי דבר קיומה של אי התאמה בתקופת הבדק שמקורה בכשלים בעבודת הנתבעת בבניית הדירה הביאו לבעיית הרטיבות שנחזו היטב בקירות הבית ובתמונות שבתיק".
הסיפור התחיל בחודש אפריל בשנת 2016, אז בעלי הדירה הופתעו לגלות כתמי רטיבות שהתפשטו בכל רחבי הדירה ולוו בריח ועובש אשר הפכו את השהות בדירה לבלתי אפשרית. כאשר הדיירים גילו את הרטיבות שקיימת בדירה, הם פנו לחברת הבניה והיא שלחה איש מקצוע שסירב לתקן את הליקויים.
בעלי הדירה טענו שחברת הבנייה לא קיימה את חובותיה על פי החוק
בעלי הדירה החליטו להגיש תביעה לבית משפט וטענו באמצעות עורכי הדין אלעד דנוך ואריק ריביצקי כי חוק המכר מטיל על חברת הבניה חובה לתקן ליקויים במהלך תקופת הבדק ותקופת האחריות ומאחר שלא עשתה כן, למעשה הפרה את חובותיה לפי החוק. כפועל יוצא מכך, נטען כי חברת הבניה אינה זכאית לפעול עוד לצורך תיקון הליקויים, אך היא מחויבת לשלם פיצויים לבעלי הדירה.
במקביל, במסגרת ההליך המשפטי הוגשו שתי חוות דעת הנדסיות מטעם הצדדים, אשר ביניהן היו פערים ניכרים, ובשל כך השופטת מינתה מומחה מטעם בית המשפט שתפקידו היה לבחון באופן אובייקטיבי את הליקויים האמורים.
המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע בחוות דעתו כי מקור הרטיבות בדירה נובע ממערכת הניקוז בחדר האמבטיה המרכזי בדירה ובחדר המקלחת של ההורים, אשר מהם המים "גלשו" לעבר יתר חלקי הדירה.
בחקירתו הנגדית, כאשר המהנדס מטעם בית המשפט נשאל האם הקבלן התרשל הוא השיב כי: "במידה ולא היה מתרשל, לא הייתה בריחה של מים ממערכת הניקוז, ניסינו לבדוק אם הקבלן התרשל או שלא התרשל ומצאנו שכן".
החברה הקבלנית תשלם פיצויים לבעלי הדירה
השופטת אימצה את הקביעה של המומחה שמונה מטעם בית משפט אשר נחשב "זרועו הארוכה", וקיבלה את טענת עורכי הדין אלעד דנוך ואריק ריביצקי כי החברה הקבלנית שהכחישה את חובתה לתקן את הליקויים בדירה, החמיצה את ההזדמנות הנאותה שניתנה לה לדאוג לתיקונם ולכן היא תחויב לפצות את בעלי הדירה. לפי קביעת השופטת: "הנתבעת אחראית לליקויים כפי שנקבעו על ידי המומחה ועליה לשאת בעלות התיקונים באופן מלא".
בסיכומו של דבר, לאחר מאבק ארוך, שכלל מעורבות של חמישה מומחים שונים, הן של בית משפט והן של הצדדים, חברת הבנייה חויבה לשלם לבעלי הדירה, סך של 108,000 שקלים, כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.