פגיעה באוטונומיה מתרחשת כאשר אדם אשר עומד לעבור הליך רפואי אינו מקבל את מלוא המידע הרלוונטי לפני ביצוע ההליך, כגון הסיבוכים שעלולים להתרחש במהלכו או לאחריו, הליכים רפואיים חלופיים, מטרותיו של ההליך, חסרונותיו ויתרונותיו. בכך למעשה נשללת ממנו הזכות לבחור האם להסכים לפרוצדורה על סמך הבנה מלאה וכוללת של הטיפול אשר הוא עומד לעבור.
לאחרונה נדונה בבית המשפט בתל אביב יפו תביעתה של אישה, אשר דרשה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות ניתוח שרוול לקיצור קיבה שהתבצע בבית החולים איכילוב בשנת 2013. היא טענה כי לא קיבלה הסבר מספק על סיכוני הניתוח, הופנתה לבצע אותו ללא סיבה רפואית מוצדקת, וכן כי קיבלה טיפול רשלני בעקבות סיבוכים שהתגלו לאחריו.
יש לכם שאלה בנושא פגיעה באוטונומיה ורשלנות רפואית בניתוח? לחץ/י כאן
איזה מידע רפואי צריך להינתן למטופלים לפני הפרוצדורה הרפואית שהם עומדים לעבור, כדי שייתנו את הסכמתם לביצוע ההליך מתוך הבנה ובחירה מרצון?
השופטת קיבלה את עדותה של המטופלת וקבעה כי אכן קיבלה הסבר לוקה בחסר על משמעות הסיכונים שבניתוח, ולכן היא זכאית לפיצויים עקב פגיעה באוטונומיה. יתר רכיבי התביעה נדחו, לאחר שנקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין ההסבר הלקוי על משמעויות הסיבוכים לבין עצם הניתוח או הנזק שנגרם בעקבותיו.
בית החולים ומשרד הבריאות יפצו את המטופלת בסך של 275 אלף שקלים, וכן יישאו באגרת המשפט ושכר טרחה בסכום של 64 אלף שקלים.
מדוע לא הוצעו למטופלת אפשרויות אחרות לטיפול בהשמנת יתר?
על פי חוק זכויות החולה, מטופל צריך לתת את הסכמתו לפני כל טיפול רפואי, ועל הרופא המטפל לספק לו את כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת הסכמה מדעת, לרבות תיאור הפרוצדורה, מטרתה, הסיכונים והאופציות הטיפוליות האחרות.
במקרה זה, הדעות היו חלוקות באשר להסבר שקיבלה המטופלת לפני הניתוח. בעדותה היא סיפרה כי מאחר שלא הצליחה לרדת במשקל, פנתה אל קופת החולים וקיבלה הפניה לבית החולים, שם הסבירו לה כי הטיפול בהשמנת יתר הוא באמצעות הניתוח המדובר. לטענתה, מעולם לא קיבלה הסבר על אפשרויות אחרות, למשל מעקף קיבה או התקנת טבעת.
עוד טענה האישה כי הרופאים הסבירו לה שהיא צעירה ובריאה ולכן הסיכויים לסיבוכים מזעריים, וכי הם התמקדו אך ורק ביתרונות הפרוצדורה ולא בסכנותיה. לבסוף טענה כי הוסבר לה שעלול להיווצר דלף - מעין נקב שגורם לזיהום - מה שאכן קרה בסופו של דבר. עם זאת, היא לא הבינה מה משמעות המילה ומה עלול לקרות בעקבות דלף.
הרופאים הדגישו את יתרונות הניתוח ולא התעכבו על הסיכונים
שני הרופאים שטיפלו בה הגישו עדות הסותרת את עדותה. הרופא אשר טיפל בה מהרגע הראשון טען כי הסביר לה באופן מפורט על מהלך הפרוצדורה, יתרונותיה וחסרונותיה, כבר בשלב הראשוני של בדיקתה. עם זאת, אותו הסבר לא תועד ברשומות הרפואיות, ואותו רופא לא היה נוכח כאשר המטופלת חתמה על טופס ההסכמה.
הרופא אשר החתים אותה על טופס ההסכמה טען כי הטופס עצמו מפרט באופן רחב את ההליך הניתוחי והסיכונים הכרוכים בו, ומעבר לכך הוא הסביר לה בעל פה על הסיבוכים האפשריים, בדיוק כפי שהוא עושה כבר שנים רבות. ואולם, המילה "דלף" אינה מוזכרת מפורשות בטופס ההסכמה, וההסברים שטען כי נאמרו בעל פה לא תועדו.
המטופלת לא הבינה מה משמעות הסיבוך בזמן שחתמה על טופס ההסכמה
לאחר שמיעת העדויות, עיון במסמכים וקבלת חוות דעת ממומחים רפואיים אשר מונו על ידי בית המשפט, החליטה השופטת לקבל את גרסתה של האישה, וקבעה כי לא קיבלה הסבר מספק על השלכותיו האפשריות של הדלף.
יתר טענותיה של התובעת נדחו, והשופטת קבעה כי היא זכאית לפיצוי עבור פגיעה באוטונומיה בלבד. טענותיה לרשלנות רפואית לפני ואחרי הניתוח לא הוכחו, כאשר לפי קביעת השופטת הטיפול הרפואי שניתן לה היה בהתאם לנהלים הרפואיים הרגילים.
סכום הפיצוי עבור הפגיעה באוטונומיה נקבע בהתאם לפסיקה הנהוגה במקרים דומים, והועמד על סך של 275 אלף שקלים. כמו כן חייבה השופטת את משרד הבריאות ובית החולים לשלם לתובעת את אגרת המשפט ושכר הטרחה לעורכי דינה בסכום של 64 אלף שקלים.
ת"א 38249-11-15
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.