האם צדקה חברת הביטוח אשר סירבה לשלם לצעיר שעבר הליך לשינוי מין מנקבה לזכר וביצע ניתוח להסרת החזה, בטענה שהניתוח אינו מכוסה בפוליסת ביטוח הבריאות שבה היה מבוטח? והאם התנהלותה במסגרת טיפולה בתביעת הביטוח של הצעיר גרמה לו עוגמת נפש ולכן עליה לשלם לו פיצויים?
שתי סוגיות אלו עמדו במרכז תביעתו של הצעיר, בתחילת שנות ה-20 לחייו, אשר החל לקבל טיפול הורמונלי בגיל 17, מספר חודשים לאחר שהוריו רכשו את פוליסת הביטוח. חברת הביטוח סירבה לשלם לו החזר עבור הניתוח בטענה שהוא אינו נכלל בהגדרות הפוליסה, והיות שלא סבל מבעיה בריאותית אשר חייבה את ביצוע הניתוח.
יש לכם שאלה בנושא מימוש זכויות רפואיות? לחץ/י כאן
מהו יחסה של המדינה כלפי אנשים אשר משנים את מינם?
התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו, ובמסגרתה הבהיר השופט כי הגדרת "טרנסג'נדר" מוכרת על ידי המדינה, והיא מספקת אישורים לבצע ניתוחים לשינוי מין באמצעות ועדה של משרד הבריאות ומאפשרת לכל אדם להירשם במסמכים הרשמיים על פי ההגדרה המגדרית המתאימה לו.
בשל חשיבות הניתוח בהליך ההתאמה המגדרית, דחה השופט את טענת חברת הביטוח כי לא מדובר בניתוח שמתבצע בגין מצב רפואי הכרחי. הוא קבע כי מאחר שהפוליסה מכסה ניתוחים המתבצעים בשל מצבם הרפואי של המבוטחים, עליה לשלם לצעיר החזר עבור ההליך הכירורגי שעבר בסכום של 28 אלף שקלים. כמו כן חויבה החברה לשאת בהוצאות המשפט השונות בסכום של עשרת אלפים שקלים.
האם מדובר בניתוח שהצעיר עבר בשל מצבו הבריאותי?
פוליסת הביטוח נרכשה בשנת 2015, כאשר גילו של הצעיר היה 16 וכמה חודשים, והוא הוגדר על ידי הוריו בפוליסה כנקבה. תשעה חודשים לאחר מכן החל בתהליך ההתאמה המגדרית והחל לקחת הורמונים. אחרי שחגג את יום הולדתו ה-18, ביצע את הניתוח להסרת החזה. בשנת 2018 קיבל אישור רשמי מהוועדה לשינוי מין של משרד הבריאות על כך שביצע הליך לשינוי מין וכעת הוא מוגדר כזכר.
את תביעתו לקבלת החזר עבור הניתוח הגיש לחברת הביטוח כמה שבועות אחרי ביצועו, אולם תביעה זו כאמור נדחתה על ידי החברה. הצעיר הגיש ערעור, אך גם הוא נדחה, כאשר חברת הביטוח מבהירה כי לא מדובר בניתוח לשינוי מין - אשר יכול להיכנס להגדרות הפוליסה משום שהוא נובע ממצבו הבריאותי של המבוטח - אלא בהליך כירורגי להסרת חזה אשר נועד לשפר את תחושתו של הצעיר, ותו לא.
החקיקה עדיין לא מגדירה מפורשות מיהו טרנסג'נדר, אך המדינה מאפשרת לשנות את המין במרשם האוכלוסין על פי ההגדרה המגדרית של כל אדם
סקירת סמכויותיה של הוועדה לשינוי מין שהוקמה על ידי משרד הבריאות העלתה כי היא רשאית לאשר שינוי מגדר גם עבור אנשים שלא ביצעו ניתוח לשינוי מין, אך כן עברו הליכים כירורגיים כאלה ואחרים כדי להתאים את צורתם החיצונית אל הגדרת המין הנכונה עבורם. מעבר לכך, אדם יכול להירשם כזכר או כנקבה בהתאם לזהותו המגדרית במסמכיה הרשמיים של המדינה גם אם לא ביצע כל ניתוח ואף ללא אישורה של הוועדה.
כל זאת הביא את השופט למסקנה כי הניתוח להסרת החזה היווה הליך חיוני והכרחי עבור הצעיר, במסגרת התאמתו אל המגדר שאליו הוא משויך. על כן נדחתה טענת חברת הביטוח שלא מדובר בניתוח חיוני במסגרת הליך כירורגי לשינוי מין.
האם ניתוח להסרת חזה כחלק מהליך התאמה מגדרית בא לתקן עיוות או פגם ולכן נכנס להגדרות פוליסת הביטוח?
פוליסת הביטוח מגדירה ניתוח כפעולה כירורגית אשר נועדה לתקן עיוות או פגם, כאשר מצבו הרפואי של המבוטח מחייב את ביצוע הפעולה. במסגרת התביעה טען הצעיר כי הניתוח שעבר עונה על ההגדרה הזו, משום שקיומו של החזה הנשי היווה חלק ממצבו הבריאותי שהדגיש את אי התאמתו בין המין שבו נולד לבין זהותו המגדרית האמיתית. השופט הסכים עם טענה זו, ואף הוסיף כי מדובר בצורך ולא בבחירה.
טענה נוספת שהעלתה חברת הביטוח הייתה כי מצבו של הצעיר אשר הוביל לביצוע הניתוח החל עוד לפני שהפוליסה נרכשה, ולכן אינו מכוסה במסגרת הפוליסה. מנגד טען הצעיר כי הבין שהוא טרנסג'נדר רק מספר חודשים לאחר רכישת הפוליסה.
עיון בתעודות הרפואיות הביא את השופט למסקנה כי אכן, זהותו המגדרית של הצעיר עוד לא התגבשה במועד שבו הוריו הצטרפו אל פוליסת הביטוח. על כן הוחלט בסופו של דבר לקבל את התביעה.
עם זאת, השופט לא מצא מקום לפסוק עבור הצעיר פיצויים בגין עוגמת נפש, מאחר שלא מצא בהתנהלותה של חברת הביטוח חוסר תום לב או בורות בכל הנוגע להליך התאמה מגדרית. על כן תשלם חברת הביטוח את עלויות הניתוח בסך של 28 אלף שקלים, וכן את הוצאות המשפט בסך של עשרת אלפים שקלים.
תא"מ 19482-08-19
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.