לפני כשנתיים, נוסעת ברכבת הקלה בירושלים הוטרדה על ידי נוסע במהלך הנסיעה. צעיר חרדי בתחילת שנות ה-20 לחייו נצמד אליה, חיכך בה את גופו ומישש את ישבנה. היא קראה לעזרה והוא נעצר מיד לאחר מכן, הודה והורשע בביצוע מעשה מגונה.
לאחרונה נקבע עונשו בבית משפט השלום בירושלים. שירות המבחן הגיש מספר תסקירים בעניינו, אשר האחרון בהם היה חיובי ולפיו הוא מטופל בקבוצה ייעודית וחלה התקדמות של ממש במצבו וברמת המסוכנות שלו בכל הנוגע לביצוע עבירות מין בעתיד. עם זאת נמצא כי אינו מתאים לבצע את עונשו במסגרת של עבודות שירות מאחר שאף מעסיק לא רוצה להעסיקו בשל מסוכנותו המינית.
עונשו נקבע לאחר בחינת מדיניות הענישה ותוך התחשבות מחד גיסא בנטילת האחריות של הצעיר ובעובדה שאין לו עבר פלילי, ומאידך גיסא בכך שהערכת המסוכנות אשר בוצעה לו קבעה כי עדיין ישנה סכנה ברמה בינונית עד גבוהה לביצוע עבירות מין. לאור שיקולי שיקום, החליט השופט כי הצעיר ירצה 450 שעות שירות לתועלת הציבור, ישלם לאישה שהטריד פיצוי בסך 5,000 שקלים ויהיה בפיקוח שירות המבחן במשך 18 חודשים.
יש לך שאלה בנושא הטרדה מינית? לחץ/י כאן
המלצת שירות המבחן הייתה חיובית, אך הערכת המסוכנות של הצעיר הייתה בינונית-גבוהה
בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועד מתן גזר הדין, הצעיר התחתן וכעת מצפה לילד. הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו בפני קצין המבחן והשתלב בקבוצה טיפולית ייעודית. לפני כחודש הוגש תסקיר המבחן האחרון בעניינו, שבמסגרתו כתב קצין המבחן כי התרשם משיתוף פעולה מלא מצדו בהליך הטיפולי, מהתקדמותו ומרצונו הכן להמשיך בדרך זו.
קצין המבחן לא היה שותף להערכת המסוכנות שלפיה רמת מסוכנותו עומדת על רמה בינונית-גבוהה, וכדי לאפשר לו להמשיך להשתקם המליץ על תקופה קצרה של עבודות שירות. עם זאת, מאחר שנקבע כי אינו מתאים לרצות את העונש בעבודות שירות בגלל הערכת המסוכנות, המליץ קצין המבחן על עונש בדמות שירות לתועלת הציבור לצד פיצוי לאישה שהטריד ועמידה בצו מבחן לתקופה של שנה וחצי.
האם יש הצדקה להחליט על עונש קל לטובתו של הצעיר בגלל ההליך השיקומי שהוא עובר?
מאחר שנקבע כי עבודות שירות אינן יכולות להיות העונש המתאים במקרה זה, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל על הצעיר עונש של מאסר בפועל. מנגד ביקש הסנגור לאמץ את המלצותיו של קצין המבחן ולהסתפק בשירות לתועלת הציבור.
במקרה זה מדובר בעבירת מין שבוצעה במרחב הציבורי, החל השופט את דבריו, אשר גרמה לנזקים נפשיים של ממש אצל הקורבן. השופט המשיך והסביר כי לא מדובר במעשה שתוכנן מראש אלא בהזדמנות שאותה ניצל הצעיר. הוא ורק הוא אחראי למה שקרה, והיה מודע לחלוטין לעובדה שמדובר במעשים פסולים, אך בכל זאת לא נמנע מביצועם.
השופט סקר שורה של גזרי דין ועונשים אשר הוטלו על נאשמים שביצעו עבירות דומות או מעשים חמורים יותר, והעמיד את מתחם הענישה הראוי על מאסר לתקופה של חודש ועד עשרה חודשים. הוא ציין כי יש להתחשב בכך שהצעיר לקח אחריות על מעשיו, חשף את ההליך הפלילי בפני אשתו והוריו עם כל הקושי שבדבר, הביע אמפתיה כנה לאישה שהטריד והתחייב באופן מלא להליך הטיפולי.
לא בכל מקרה של אי התאמה לעבודות שירות המשמעות היא מאסר בפועל
כמו כן הוסיף השופט כי מטעמי שיקום, אפשר לחרוג ממתחם הענישה לטובתו של הנאשם. עליו להמשיך עוד כברת דרך בקבוצה הטיפולית, ועל כך מצביעה הערכת המסוכנות שלו, המשיך השופט, אולם לאור מאמציו ושיתוף הפעולה המלא שלו עם הטיפול, יש הצדקה לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו.
יתרה מכך, קבע השופט, לא ייתכן כי התאמה לעבודות שירות תתורגם באופן אוטומטי למאסר בפועל, אלא יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולפי נסיבותיו הספציפיות. נוכח מסקנה זו, החליט לבסוף השופט להטיל על הצעיר עונש מקל שאינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח.
על כן נקבע כי הצעיר ירצה שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שיערוך שירות המבחן וזאת לתקופה של 450 שעות. נוסף על כך הוטלו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי והוא חויב לפצות את קורבנו בסכום של 5,000 שקלים. מלבד זאת ימשיך לעמוד בפיקוחו של שירות המבחן ובהליך הטיפולי שבו החל, וזאת במסגרת של צו מבחן לתקופה של 18 חודשים.
ת"פ 31932-10-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להטרדה מינית LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.