בית המשפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש צעיר יליד שנת 1990 נגד עירייה לאחר שנתקל בשורש עץ בולט במדרכה, נפל ונחבל בקרסול. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה שהעירייה הייתה מחויבת לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את הסיכון הכרוך בהיתקלות בשורש הבולט במדרכה שלא סומן ולא גודר. מאחר שלא פעלה להסרת המפגע נקבע שהעירייה נושאת באחריות לנזקי הצעיר ולכן חויבה לפצותו.
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, ביום 26.3.21 צעיר יליד שנת 1990 נפל במהלך ריצה שביצע בשעות הערב לאחר שנתקל במכשול בדמות שורש עץ שבלט מעל המדרכה. כתוצאה מהנפילה נגרם לצעיר שבר בקרסול.
הצעיר צירף לתביעה חוות דעת של מומחה בטיחות שציין כי גובה בליטת המפגע הוא תשעה סנטימטרים מעל מפלס המדרכה כאשר מדובר בהפרשי גובה חריגים ובמפגע בולט לעין. נוסף על כך, המומחה ציין כי מדידת תאורה שביצע במקום לימדה שבמקום התאונה קיימים תנאי תאורה חלשים.
מנגד, מומחית בטיחות מטעם העירייה קבעה בחוות דעתה כי במקום התאונה הייתה קיימת רצועת הליכה רחבה במדרכה אשר אפשרה הליכה בטוחה.
יש לך שאלה בנושא תאונות כלליות, תאונות ברחוב ובשטח ציבורי? לחץ/י כאן
רשות עירונית מחויבת לוודא שהדרכים בתחומה הן בטוחות ונקיות ממכשולים מסוכנים
השופטת החליטה לקבל את חוות דעתו של מומחה הבטיחות מטעם הצעיר והוסיפה כי על כל רשות עירונית מוטלת חובת זהירות מושגית מכוח החוק והפסיקה והיא מחויבת לוודא שהדרכים בתחומה הן בטוחות ונקיות ממכשולים שעלולים לסכן את שלום הציבור ובטחונו.
השופטת הוסיפה כי אמנם העירייה אינה יכולה להיות מודעת לכל מפגע בתחומה אך היא מחויבת לצפות שהולכי רגל עלולים להיפגע ממכשולים ומפגעים שנמצאים במקומות שנועדו להליכה. בתוך כך מוטלת על העירייה חובה לפעול להפחתת הסיכון ולבדוק את שטחה על בסיס תקופתי כדי לוודא שהוא נקי ממפגעים ומכשולים.
עוד נקבע כי העירייה הייתה מחויבת לצפות שהולכי רגל ישתמשו בגומחה שעל פני המדרכה כאשר אין מקום פנוי להליכה במדרכה. השופטת הוסיפה כי עצם קיומה של הערוגה במדרכה חייב את העירייה לדאוג לתחזוקתה הראויה ולמנוע מפגעים שיוצרים סיכון לעוברי אורח. עוד צוין כי מיקום המפגע ליד תחנת אוטובוס מטיל על העירייה חובת זהירות מוגברת עקב נוכחות ערה של עוברי אורח במקום.
העירייה לא הציגה כל גרסה ביחס לתחזוקת גומחות העצים
השופטת ציינה שהעירייה לא הציגה כל גרסה מטעמה ביחס לאופן תחזוקת גומחות העצים ולכן נקבע כי היא נושאת באחריות לנזק שנגרם לצעיר עקב התאונה. השופטת קבעה כי בנסיבות המקרה יש לייחס לצעיר שנפגע אשם תורם בשיעור של 30% מאחר שלא הפסיק לרוץ בעת שהבחין בדרך החסומה.
בסוגיית הנזק השופטת ציינה שבעקבות התאונה נגרם לצעיר שבר בקרסול שמאל שגובס ובוצע לו ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר. מומחה רפואי מטעם הצעיר קבע לו נכות קבועה בשיעור של 10% בגין נכות אסתטית ו-10% בגין הגבלה בתנועות. מומחה רפואי מטעם העירייה קבע כי לצעיר לא נותרה כל נכות תפקודית או גופנית בעקבות התאונה. עם זאת, הצדדים הסכימו ביניהם על נכות רפואית אורתופדית בשיעור 7.5% ועל נכות רפואית פלסטית בשיעור 5%.
לנכות הרפואית שנקבעה לצעיר יש השפעה ממשית על תפקודו בעבודה
השופטת קבעה כי מהמסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה ומחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים ניתן ללמוד שהצעיר סובל מהגבלה בטווח תנועות הקרסול ומכאבים. על כן, נקבע כי לנכות הרפואית שהוסכמה בין הצדדים יש השלכה ממשית על תפקודו של הצעיר בעבודתו כמנהל משמרת בחנות בגדים. לפיכך הוחלט ששיעור נכותו התפקודית של הצעיר זהה לשיעור נכותו הרפואית ועומד על 7.5%.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שנזקיו של הצעיר בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 317,717 שקלים עבור הפסד השתכרות לעבר, הפסד השתכרות לעתיד והפסדי פנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד והוצאות ניידות ועזרת צד שלישי לעבר ולעתיד.
לפי קביעת השופטת, מסכום הפיצוי הכולל בסך של 317,717 שקלים יופחתו 30% עבור אשם תורם אשר שווים בערכם ל-95,315 שקלים וכן קצבה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 10,200 שקלים. לפיכך נקבע כי סך הפיצוי לצעיר יעמוד על סך של 212,202 שקלים. נוסף על כך, נקבע שהעירייה תשלם לצעיר שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 50,928 שקלים.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.