המציאות בישראל בעייתית בלשון המעטה, בין השאר בשל הנחיות מיושנות ולא עדכניות של משרד הבריאות, הנחיות שבגינן הרבה יותר מדי רופאי נשים בישראל לא דואגים ליידע ולעדכן נשים בהריון לגבי האפשרויות לעבור בדיקות גנטיות זמינות ונפוצות, כבר בתחילת ההריון, בדיקות שעשויות לאבחן בשלבי ההריון הראשוניים את הופעתן של מוטציות גנטיות בעובר.
במילים אחרות, הרבה יותר מדי נשים עוברות את תשעת חודשי ההריון ללא ממצא מיוחד, הריון "שגרתי" על פניו, כאשר רופא הנשים המלווה אותן כלל אינו מסביר על החשיבות הרבה שבביצוע בדיקות צ'יפ גנטי ועל האפשרות לעבור בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכונים, בשם NIPT, בדיקות שעשויות לאבחן מאות (!) מוטציות גנטיות בעובר, כבר בתחילת ההריון.
אי מסירת המידע החשוב להורים בתחילת ההריון למעשה מונע מהם לקבל החלטות קריטיות וחשובות לגבי ניהול ההריון, החלטות משנות חיים. לצורך קבלת הסבר רפואי-משפטי מעמיק בנושא, פנינו אל עורך הדין עופר סולר, שותף בכיר במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, מהמשרדים המובילים בישראל בייצוג תובעים במקרי רשלנות רפואית על רקע גנטי.
שאלנו וביקשנו מעורך הדין סולר להרחיב ולהסביר את המצב האבסורדי בישראל, לאור ניסיונו המקצועי והבנתו המשפטית, ועל מנת להסביר לעומק את המצב הבעייתי ולנסות ולהוביל שינוי ראוי ומתבקש.
למה מתכוונים כשאומרים "מעקב הריון רשלני"?
מעקב הריון רשלני עלול להסתיים בתוצאה הגורלית ומשנת החיים של משפחה שלמה - לידה של ילד הסובל מתסמונת גנטית קשה מבלי שהוריו קיבלו מידע על הבעיה בעת ההריון.
כאשר אני כעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והגנטיקה בוחן בדיעבד, בסיוע מומחים רפואיים, את מעקב ההריון שבסיומו נולד ילד פגוע אני נדהם בכל פעם מחדש מהקלות בה ניתן היה למנוע את התוצאה הקשה הזו.
הטכנולוגיה של הבדיקות מוכרת וידועה היטב מזה שנים רבות, הבדיקות הפכו והופכות לזולות יותר ויותר ובטוחות הרבה יותר, חלקן אף מסתכמות בבדיקת דם פשוטה לאם.
כל האמצעים החשובים והזמינים הללו לגילוי מוקדם בהריון של תסמונות גנטיות בעובר יכולים לתת מידע יקר מפז לחלק עצום מההורים שמוצאים עצמם מופתעים לאחר הלידה ממחלות גנטיות של בנם או בתם.
ואולם כל האמצעים הללו לא יועילו אם בסופו של דבר הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון לא מסביר לאישה ההרה על הבדיקות הקיימות אשר עומדות לרשותה.
מעקב הריון רשלני מתאפיין בהסברים מועטים ומצומצמים לאישה ההרה לגבי אפשרויות הבדיקות שעומדות לרשותה, במיוחד בתחום הגנטי ובפרט לגבי האפשרות והחשיבות של בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי גם בהריון תקין לחלוטין וגם אצל אישה הרה מתחת לגיל 35.
חשוב להדגיש, גם במסגרת מעקב הריון ברפואה הציבורית כמו בקופת חולים, הרופא אשר מבצע את המעקב מחויב להסביר לאישה על הבדיקות האפשרויות, גם כאשר האישה אינה זכאית למימון של בדיקות אלו במסגרת סל הבריאות והיא יכולה לבצע אותן רק במימון פרטי.
ניקח כדוגמה את בדיקת מי השפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי לאיתור בעיות גנטיות בעובר כפריט מידע מהותי שלעיתים קרובות מדי לא מוסבר לנשים הרות.
בדיקת מי השפיר שימשה בעבר בעיקר לצורך שלילת תסמונת דאון אצל נשים הרות מעל גיל 35 שנה, שאצלן הסיכוי להולדת תינוק עם דאון גבוה יותר מהרגיל, או אצל נשים אשר תוצאות הבדיקות הסטטיסטיות של חלבון עוברי ושקיפות עורפית לא היו תקינות והציבו אותן בסיכון מוגבר להולדת ילד עם תסמונת דאון.
מזה למעלה משבע שנים בדיקת מי השפיר מסוגלת לאתר באמצעות הטכנולוגיה של בדיקת צ'יפ גנטי (CMA) עוד למעלה ממאה וחמישים מוטציות גנטיות שונות בעובר, שרבות מהן ידועות כגורמות לאוטיזם, מגבלות שכליות ועוד.
למרות זאת גם בשנת 2021 רופאי נשים רבים לא טורחים להסביר לאישה צעירה הרה שהבדיקות שלה תקינות כי היא יכולה לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי, בדיקה שיתכן ותגלה בעיה גנטית בעובר.
רבים מהרופאים גם לא יטרחו להסביר לאישה הרה צעירה כי העובדה שסקירת המערכות שביצעה ובדיקות הסקר הגנטי שעברה הנן תקינות אינה מבטיחה כלל שאין לעובר בעיה גנטית שניתן לאתר רק בבדיקת צ'יפ גנטי. נשים מעטות יקבלו הסבר לגבי המידע החשוב כי גיל האישה ההרה כלל אינו רלבנטי לסיכוי של העובר לפתח בעיות גנטיות שמתגלות בצ'יפ גנטי, כאשר הלכה למעשה שיעור המומים הגנטיים זהה אצל נשים מעל גיל 35 ואצל נשים צעירות ללא כל היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות!
הכשל וההתרשלות הזו של רופאי נשים רבים בהסברים הנדרשים לאישה הרה מפתיעים במיוחד נוכח העובדה שההסברים האלו אינם דורשים זמן רב או מאמץ מיוחד, ומאחר ומרבית הבדיקות הללו אינן כלולות בסל הבריאות אלא ניתן לבצען במימון פרטי ומכאן שההסבר של הרופא לא יגרור הוצאה כספית שתוטל על קופת החולים אשר מעסיקה את הרופא.
את מחיר ההתרשלות הזו משלמים בסופו של דבר כולם. בראש ובראשונה המשפחה אשר נולד לה ילד עם תסמונת קשה מבלי שקיבלה מידע על הבעיה עוד בהריון, קופת החולים בה בוצע מעקב ההריון אשר חשופה לתביעת רשלנות רפואית עצומה ונושאת גם בחלק ניכר מהעלויות של הטיפולים הרבים בילד ואפילו בעקיפין הציבור כולו שמממן את שירותי הבריאות שמתייקרים עקב כך.
מה הסיבות לכך שכל כך הרבה רופאים אינם מסבירים את מה שהם חייבים להסביר?
מדובר לכאורה באבסורד של ממש. אין מחלוקת אקדמית בממסד הרפואי שצריך להסביר לכל אישה על מלוא הבדיקות הרלבנטיות האפשריות לגילוי בעיות גנטיות בעובר, וכי האישה ורק היא צריכה להיות זו אשר תחליט אילו בדיקות היא תבחר לבצע והאם לבצע בדיקות שדורשות תשלום, כמו למשל בדיקת צ'יפ גנטי במי שפיר לפני גיל 35 או בדיקת NIPT.
למרות זאת בדיקה של רישומי מעקבי הריון שגרתיים אצל נשים צעירות ובריאות תגלה מספר עצום של מקרים בהם הרופא כלל אינו טורח להסביר על הבדיקות האפשרויות מעבר לבדיקות אשר כלולות בסל הבריאות.
במרבית המקרים כמובן שלא יקרה דבר, ייוולד בתום ההריון תינוק בריא ולא תעלנה שום שאלות. מאידך, ב-1 מתוך מאה הריונות ייוולד תינוק עם בעיה גנטית שניתן היה לגלות אותה בהריון והגילוי לא נעשה מסיבה פשוטה ומקוממת. האישה ההרה כלל לא היתה מודעת לאפשרות הבדיקה, כי לא קיבלה הסבר עליה ולכן גם לא שקלה את ביצועה. מכאן האישה ומשפחתה יתחילו מסע ארוך ולא פשוט של גידול ילד עם צרכים מיוחדים.
אני סבור שיש שתי סיבות עיקריות למחדל הזה:
קיבעון מחשבתי - חלק גדול מרופאי הנשים הוותיקים החלו את דרכם המקצועית לפני עשר שנים ויותר, פרק זמן עצום במונחי התפתחות הבדיקות הגנטיות ואמצעי האבחנה הגנטיים.
לפני 15 שנה, לצורך הדוגמה, במעקב הריון אצל אישה צעירה ובריאה שבדיקות החלבון העוברי, הסקירות ושקיפות עורפית שלה היו תקינות אכן הצורך בדיון על בדיקת מי שפיר היה משני משום שהסיכוי לגלות תסמונת דאון היה נמוך אצל אותה אישה.
בהריון עם נתונים זהים בשנת 2021 ההתייחסות של רופא הנשים אמורה להיות שונה לחלוטין. הסיכון לתסמונת דאון עדיין נמוך שכן הבדיקות הסטטיסטיות תקינות אולם הוא אינו זניח ולרשות האישה עומדת בדיקת ניפט NIPT, בדיקת דם לאם אשר מסוגלת לאתר ברמת דיוק של מעל ל–99% תסמונת דאון בעובר ועוד מספר תסמונות גנטיות מהותיות והרופא חייב להסביר לכל אישה על קיומה.
בדיקת הצ'יפ הגנטי במי השפיר שיכולה לגלות מוטציות גנטיות בעובר, שעלולות לגרום למחלות גנטיות קשות ולמקרים של אוטיזם, ששכיחותם זהה אצל נשים צעירות ואצל נשים מבוגרות, מחייבת דיון ברור עם האישה על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי כדי לקבל תשובה חד משמעית לגבי מצבו של העובר מבחינה גנטית.
מחדל של משרד הבריאות בהיעדר הנחיות ברורות - מאחר ואין מחלוקת מקצועית על החשיבות של ההסברים לכל אישה הרה על אפשרויות הבדיקות שעומדות בפניה הרי שמשרד הבריאות נדרש זה מכבר להוציא חוזר ברור ובהיר בו מפורטים ההסברים שיש לתת לכל אישה בכל הריון תקין לגבי הבדיקות שעומדות לרשותה.
יש חוזרים דומים של משרד הבריאות שפורסמו בנושאים אחרים, היעדר חוזר חשוב כזה הוא מחדל חמור שיש לתקנו בהקדם.
מה היקף החובה של רופא הנשים בכל הנוגע להסברים על בדיקות הגנטיות שיש לתת להורים בזמן ההריון?
הרפואה בכלל ורפואת הנשים בפרט עברו בעשרים השנה האחרונות מהפכה תודעתית משמעותית. זכותו של המטופל להיות שותף מלא בהחלטות לגבי אופן הטיפול בו וזכותו לקבל הסברים מלאים על האפשרויות האבחנתיות והטיפוליות קיבלו מקום מרכזי ובאו לידי ביטוי בין היתר בחוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996.
גם בספרות הרפואית המקצועית לא יכלו להתעלם מהמגמה הברורה הזו בכל תחומי הרפואה ובפרט בתחום רפואת הנשים ומעקב ההריון, בו להחלטות לגבי סוג הבדיקות יש משמעות הן לגבי האישה ההרה והן לגבי המטופל שבדרך - העובר.
את התפתחות עיקרון מבורך זה של שיתוף המטופל בהחלטות לגבי הבדיקות והטיפולים ליוותה ההתקדמות המטאורית ביכולת ובמגוון הבדיקות הגנטיות, ההוזלה במחיריהן וההנגשה שלהן לכלל הציבור באופן קל ופשוט.
אישה אשר מגיעה כיום למעקב הריון, בין במסגרת פרטית ובין במסגרת ציבורית, צריכה לקבל הסבר מלא על כל הבדיקות שעומדות לרשותה על מנת לוודא שהיא והעובר שברחמה בריאים ועל מנת לשלול בעיות גנטיות ואחרות בעובר.
ההסבר צריך לכלול כמובן את הבדיקות שעומדות לרשות האישה במסגרת סל הבריאות – בדיקות סקר לנשאות למחלות גנטיות של ההורים, בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת תבחין מרובע, סקירות מערכות, הערכות משקל וכן בדיקת NIPT ניפט – בדיקת דם לאם המסוגלת לאתר מספר תסמונות גנטיות בעובר ובראשן תסמונת דאון.
על רופא הנשים להסביר לכל אישה באופן ברור כי גם אם היא בגיל צעיר, אין במשפחתה או במשפחת בן זוגה בעיות כמו פיגור שכלי, מחלות תורשתיות או אוטיזם והבדיקות שעברה תקינות יש עדיין אפשרות כי לעובר מוטציות גנטיות שניתן לאבחן אותן רק בבדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי והיא רשאית בהחלט לשקול לבצע בדיקה זו.
במקרה כזה לאישה אין מימון במסגרת סל הבריאות לבצע בדיקת מי שפיר והיא תצטרך לשלם עבור הבדיקה או לממנה באמצעות ביטוח רפואי פרטי אולם מדובר בסכומים סבירים אשר בהישג ידן של משפחות רבות.
בסופו של דבר האישה צריכה לקבל הסבר ברור ומלא על הבדיקות שהיא יכולה לבצע והמשמעות של כל בדיקה, על מנת שתוכל להחליט אילו בדיקות היא מתכוונת לבצע כאשר כל המידע החשוב ברור לה ולבן זוגה.
מחובתו של הרופא הנשים ליידע ולהסביר את הנושא לפרטיו, בכל מקרה ובכל הריון, ללא יוצא מן הכלל וללא סייג.
אילו תסמינים לאחר הלידה צריכים לעורר סימני שאלה ומצריכים בירור רפואי-משפטי?
יש מגוון עצום של תסמונות ובעיות גנטיות בילדים, שלחלקן יש ביטוי גופני בולט שניתן לגלות סמוך לאחר הלידה וחלקן מתבטא רק בהמשך כאשר מתחילים לשים לב לעיכוב בהתפתחות.
בבית החולים כל ילוד עובר בדיקה גופנית מקיפה יחסית, שיכולה לאתר למשל מומי לב שונים שחלקם שכיחים בתסמונות גנטיות. הילוד יעבור גם בדיקת סינון שמיעה אשר כישלון בה גם הוא מביא להתחלת בירור מקיף שיכול להסתיים בבדיקות גנטיות הכוללות בדיקת צ'יפ גנטי פוסט לידתית.
אצל חלק מהילדים יתגלו סמוך ללידה פרכוסים שיכולים לרמז על בעיה נוירולוגית שמקורה לעיתים קרובות בבעיה גנטית.
חלק גדול מהילדים עם מוטציות גנטיות ישתחררו ממחלקת הילודים כתינוקות בריאים, ללא בעיות בריאות מאותרות, ורק מעל גיל חצי שנה יתחילו ההורים או הגננת לשים לב לעיכוב התפתחותי של הילד. בעקבות כך בדרך כלל נהוג להמליץ להורים על טיפולים שונים של ריפוי בדיבור ופיזיותרפיה.
בהמשך וככל שהטיפולים לא מועילים, הילד מופנה לאבחון נוירופסיכולוגי שמביא לאבחנה של אוטיזם ו/או מגבלה שכלית התפתחותית, אשר בעקבותיהם ההורים והילד יוזמנו לייעוץ גנטי, המסתיים בדרך כלל בשלב ראשון בהמלצה לבדיקת צ'יפ גנטי לילד, בדיקת דם לילד שאינה כרוכה בעלות.
בדיקת הצ'יפ הגנטי מסוגלת לגלות מגוון רחב מאד של מוטציות גנטיות המוכרות כגורמות לסינדרומים ובעיות שונות ובכלל זה אוטיזם, מגבלות שכליות התפתחותיות, פרכוסים ועוד.
עם זאת חשוב לדעת כי חלק לא קטן מהילדים עם חשד לבעיות גנטיות יקבלו תשובה כי בדיקת הצ'יפ הגנטי שביצעו התבררה כתקינה. לחלק מהילדים שאצלם יש חשד ממשי לבעיה גנטית יומלץ לבצע בדיקה גנטית מתקדמת יותר שנקראת בדיקת אקסום, שתגלה אצל חלקם את המוטציה הגנטית שאחראית לקושי שלהם וחלק יוותרו ללא אבחון גנטי ברור.
באילו מקרים ניתן לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית?
המפתח להכרעה האם הייתה רשלנות רפואית במעקב ההריון הנו בראש ובראשונה בהגעה לאבחנה רפואית ברורה לגבי המקור לבעיות של התינוק או הילד. אם למשל הילד מאובחן בגיל שנתיים וחצי עם אוטיזם רצוי לבקש מרופא הילדים או מהנוירולוג הפניה לייעוץ גנטי אשר במסגרתו הילד יעבור בדיקת צ'יפ גנטי CMA, בדיקה שתאבחן אם המקור לקשיי התקשורת שלו או העיכוב ההתפתחותי הנו גנטי.
בחלק מהמקרים של פרכוסים או מגבלה שכלית התפתחותית ימליץ נוירולוג הילדים על בדיקת MRI מוח שגם היא, ביחד עם בדיקת הצ'יפ הגנטי, יכולה לסייע בהגעה לאבחנה לגבי מקור בעיותיו של הילד.
ילד שעולה לגביו חשד כי הוא סובל מתסמונת גנטית יעבור בדרך כלל סדרת בדיקות מקיפה שכוללת בדיקת אולטרסאונד כליות, אקו לב ובדיקות דם שונות וחשוב להשלים גם בדיקות אלו בדרך לאבחנה ברורה.
התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית הנה הצעד הנדרש הבא, כאשר עורך הדין יסייע לכם בכך שיאסוף את מלוא התיעוד הרפואי הנדרש ויפנה לקבלת יעוץ ממומחה רפואי מתאים, שיוכל להעריך אם ניתן היה לאבחן את הבעיה ממנה סובל הילד כבר בתחילת הריון והאם התגלתה התרשלות במעקב ההריון שבגללה הוחמצה אבחנת הבעיה הגנטית בהריון.
חשוב להבין ולזכור כי ההכרעה בשאלה האם ניתן להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית נובעת מבחינה משפטית-רפואית קפדנית, בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו, כאשר לא ניתן להשליך ממקרה אחד למשנהו, ותמיד חייבים לבדוק ולקבל תשובה ברורה מעורך דין מנוסה בתחום.
באילו מקרים אי אפשר לבוא בטענות לרופאים?
במקרים שבהם נולד ילד עם בעיה גנטית שניתן היה לאבחן בהריון ולא הוסבר לאישה על האפשרות לבצע בדיקה בזמן ההריון יתכן בהחלט שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית כפי שהסברנו.
מאידך, אם הרופא הסביר להורים במהלך מעקב ההריון על הבדיקות הגנטיות שזמינות עבורם, וההורים בהתאם לצו מצפונם, בחרו שלא לבצע את הבדיקות כאמור, הרי שלא תהיה להם כל אפשרות לבוא בטענות או להגיש תביעת רשלנות רפואית, שכן הם קיבלו החלטה מושכלת ומידע מלא לגבי ניהול ההריון.
וכך במידה ולאחר הלידה יתברר כי הילד לוקה בתסמונת גנטית, הרי שההורים לא יוכלו לתבוע פיצויים בעילת רשלנות רפואית, שכן הרופא הסביר להם על האפשרות לבצע בדיקות גנטיות במהלך ההריון והם ויתרו על האפשרות ביודעין.
הילד אובחן עם בעיה גנטית רק לאחר הלידה - מה עושים עכשיו?
כאשר הורים מגלים לאחר הלידה שלבנם או בתם בעיה גנטית שגורמת למגבלה ופוגעת באיכות החיים, הם מעוניינים בדרך כלל לברר האם הסיבה שהם לא קיבלו את האבחנה הזו כבר בעת ההריון היא בשל התרשלות במעקב ההריון.
הצעד הראשון הוא לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות רפואית ולהסתייע בו לצורך בחינה מקצועית ומדוקדקת של המקרה. רשלנות רפואית הנה ענף בתחום נזקי הגוף ויש משרדי עורכי דין כמו המשרד שלנו, שמתמחים בתחום מיוחד ומורכב זה של תביעות רשלנות רפואית.
כדאי ומומלץ לפנות לעורך דין אשר תביעות רשלנות רפואית הנן תחום עיסוקו הבלעדי ורצוי לבדוק שעורך דין זה ניהל ומנהל תיקים בתחום הגנטיקה ומעקב ההריון.
עורך דין מנוסה בתחום ידע בדיוק איזה מידע רפואי חשוב לאסוף ולאיזה מומחה רפואי ראוי יהיה לפנות על מנת לקבל הערכה רצינית ותשובות לשאלות האם הייתה התרשלות במעקב ההריון והאם ניתן היה לאבחן את הבעיה הגנטית הספציפית של הילד, כבר במהלך ההריון.
לאחר איסוף התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים, גנטיקאי ומומחה בתחום הגניקולוגיה ובמידה ומתברר כי אכן בשל התרשלות במעקב ההריון לא אובחנה התסמונת הגנטית בהריון, עורך הדין יבקש מהמומחה הרפואי חוות דעת רפואית וכן ידאג לקבלת חוות דעת רפואיות נוספות בנושא שיעור נכותו של הילד, מנוירולוג ילדים או מומחה רפואי בתחום מתאים אחר.
חוות הדעת תשמשנה בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית. את התביעה מגישים בדרך כלל כנגד הגורם אשר ביצע את מעקב ההריון, כאשר אם המעקב בוצע במסגרת קופת חולים אין צורך לתבוע את הרופא שביצע את מעקב ההריון וניתן לתבוע רק את קופת החולים.
מרבית תביעות הרשלנות הרפואית המבוססות מסתיימות בהסדר פשרה, לפני פסק דין, כך נחסך מההורים הצורך להעיד בבית משפט, ולשם כך קיימים כלים כגון הליך גישור בין הצדדים, מו"מ ישיר ועוד.
סכומי הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בגין אי אבחון תסמונת גנטית בעובר, אשר נקראות בשפה המקצועית תביעות הולדה בעוולה, יכולים להגיע לסכומים גבוהים מאד של מיליוני שקלים בהתאם לחומרת הפגיעה בילד, שיעור נכותו, צרכיו והצורך שלו בעזרה לכל תוחלת חייו.
*ניתן לשוחח עם עורך הדין עופר סולר ולקבל מענה אישי בטלפון: 072-334-0001
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.