סכסוכים בין שכנים הם דבר נפוץ, ולא פעם הם מסלימים עד כדי תביעות בבתי המשפט. מקרה שבו אישה הוטרדה והושמצה באופן שיטתי על ידי אחד משכניה במשך פרק זמן ממושך נדון לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו, במסגרת תביעה לפיצויים שהגישה נגדו בגין לשון הרע.
התביעה הוגשה על ידי האישה ובעלה על רקע כהונתה כחברת ועד הבית בבניין המשותף שבו התגוררו. בזמן זה עורך הדין שהעסיק אותה כמזכירה ייצג את הדיירים בפרויקט תמ"א 38, אשר בסופו של דבר לא יצא אל הפועל. במשך שנתיים הפיץ נגדה השכן אשר החליף אותה בתפקידה בוועד הבית השמצות וגידופים במגוון אמצעים, כינה אותה בהמה ורפת שכל, האשים אותה בהעברת כספי הוועד לשוק האפור ועוד ועוד.
השכן טען להגנתו כי הדברים נעשו לאור ניהולה הכושל בוועד הבית, לאחר שגילה שורה של מחדלים שביצעה, ולכן לא מדובר בלשון הרע. ואולם, השופטת קבעה כי השתמש במילים בוטות באופן חוזר ונשנה ולכן מדובר בלשון הרע על פי הגדרות החוק. התביעה התקבלה והשכן חויב בתשלום פיצויים של 75 אלף שקלים, ונוסף על כך בתשלום הוצאות התביעה בסך של 15 אלף שקלים.
יש לך שאלה בנושא לשון הרע? לחץ/י כאן
מתי קללות וגידופים נחשבים ללשון הרע?
בשלטים שתלה השכן ברחבי הבניין, במעלית וליד תיבות הדואר, בפליירים שהצמיד למכוניות ברחוב ובמכתבים ששלח למקום עבודתה של שכנתו, הוא כינה אותה משוגעת, מכוערת, בהמה, רפת שכל וברברית. מעבר לכך הפיץ שהונתה את הדיירים, הותירה חובות כבדים, העבירה כסף לשוק האפור, לא שילמה לוועד הבית ועוד.
לא כל קללה או השמצה היא בבחינת לשון הרע לפי הגדרות החוק לאיסור לשון הרע, באופן שמזכה את הנפגע בפיצויים. זאת בייחוד במקרים שבהם הדברים נאמרים באופן חד פעמי או לכל היותר מסבים חוסר נעימות באופן זמני אך לא ממש גורמים נזק.
עם זאת, הבהירה השופטת, כאשר מדובר בקללות שעלולות להשפיל ולפגוע, ובפרסומים בהיקף נרחב ובתדירות גבוהה וממושכת, ובייחוד כאשר הדברים שפרסם השכן אף ייחסו לשכנתו התנהגות עבריינית והופצו גם במטרה לפגוע במקום עבודתה - אין ספק שמדובר בדברי לשון הרע.
השכן לא הוכיח כי שכנתו מעלה בכספי הוועד או נהגה באופן לא תקין
השופטת ציינה כי עצם העובדה שהשכן כיהן אף הוא בתפקיד יו"ר ועד הבית אינה מצדיקה הגנה מפני תביעה נגדו בגין לשון הרע. הוא אף טען כי הוא חוסה תחת ההגנות בחוק - הגנת תום הלב והגנת אמת בפרסום. ואולם מדובר היה בגידופים שלא היה בהם שבב של אמת, וכלל לא הוכח שהשכנה מעלה בתפקידה בוועד הבית או גנבה כספים.
מעבר לכך, המשיכה השופטת, לא היה שום תום לב בהתנהגותו של השכן. הוא התמקד רק בשכנה אחת אף שעוד דיירים כיהנו כחברי ועד הבית, הקללות שהעלה לא היו מידתיות אלא נועדו להשפילה, והוא הפיץ את דבריו בציבור באופן מכוון כדי לגרום לה נזק מקסימלי. אחד הדיירים בבניין העיד שמדובר היה בהתעללות של ממש.
בית המשפט: הפרסומים היו זדוניים, נמשכו תקופה ארוכה ונועדו לפגוע בשכנה באופן נרחב
לצורך קביעת גובה הפיצויים, התייחסה השופטת לאופי הדברים, להיקפם, למשך הזמן שבו הופצו ולקהל שנחשף לדברים. היא ציינה כי הייתה מאחוריהם כוונה חד משמעית לפגוע בשכנה ולהשפיל אותה באופן ציבורי נרחב, ואף לפגוע במקום עבודתה ולגרום לה לצאת מהוועד. כמו כן, הדברים הופצו הן לדיירי הבניין, הן לשכנים מהבניינים הסמוכים ברחוב והן למקום עבודתה של השכנה.
באשר לטענתו של השכן כי למעשה לתובעת לא נגרם כל נזק ממשי היות שהמשיכה להתגורר בבניין ולכהן בנציגות הוועד ואף המשיכה באותו מקום עבודה, הבהירה השופטת כי הפיצויים נקבעים גם ללא צורך בהוכחת כל נזק בהתאם להוראות החוק. מכל מקום, בנסיבות המקרה הזה נגרם לתובעת נזק ללא ספק, וכפי שהגדירה זאת בעצמה: השכן הפך את חייה לגיהנום מתמשך.
לאור כל זאת מסקנתה של השופטת הייתה כי השכן צריך לשלם לשכנתו פיצויים בסכום של 75 אלף שקלים. הוא אף חויב בתשלום הוצאות המשפט שלה בסך של 15 אלף שקלים, כאשר השופטת מציינת כי הביאה בחשבון את סכום הפיצויים וכן את משך ההליך המשפטי אשר נדחה והתעכב לאור התנהלותו של הנתבע.
התביעה אמנם הוגשה גם על ידי בן זוגה של התובעת, אשר החליף אותה לתקופה קצרה בנציגות הבניין, אולם השופטת קבעה כי מרבית הפרסומים כוונו לאשתו ולכן לא מצאה מקום לפצות גם אותו.
ת"א 29845-09-16
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתביעות דיבה ולשון הרע LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.