בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד בניין נגד חברת בנייה שהעסיקה אותו ונגד הקבלן הראשי באתר הבנייה, לאחר שנחבל ברגליו עקב קריסת ערמת חול באתר בנייה בו עבד. השופטת קבעה שהאחריות לתאונה מוטלת על המעסיקות שהיו מחויבות לנקוט בכללי זהירות ובאמצעים סבירים כדי למנוע את הסיכון ולהנהיג בשטח שיטת עבודה בטוחה.

יש לך שאלה בנושא תאונת עבודה? לחץ/י כאן

עובד בניין נפגע ברגליו מקריסת ערמת חול לתעלה שבה עבד

לפי העובדות בפסק הדין, גבר בגיל 35 אשר הועסק כרצף ופועל בניין נפגע ברגליו מקריסת ערמת חול לתעלה חפורה שבה עבד בחודש יולי בשנת 2017. מעוצמת הנפילה של ערמת החול, התנתקו קרשים שהיו מקובעים לצינור בתוך התעלה ורגלו הימנית של העובד נלכדה בחול, ספגה חבטה עוצמתית ונשברה. נוסף על כך, מעוצמת הפגיעה העובד נחבל גם ברגלו השמאלית והחול כיתר אותו עד לגובה המותניים. עובדים אחרים ששהו במקום הגיעו לחלץ את העובד שנלכד בתעלה ופינו את החול באופן ידני במטרה לשחררו. בהמשך, הם הוציאו את העובד שנפגע על ידי סולם כך שאחד הפועלים משך אותו מלמעלה.

לאחר שהעובד פונה ממקום התאונה באמצעות אמבולנס, אובחן בבית החולים כי הוא סובל משבר בקרסול, רגלו קובעה באמצעות גבס וניתן לו טיפול תרופתי להקטנת הנפיחות ברגלו. העובד שוחרר לביתו ובתאריך 25.7.17 חזר לבית החולים לצורך ביצוע ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בקרסול רגל ימין. רגלו של האיש גובסה והוא הונחה להימנע מדריכה למשך חודשיים.

המעסיק טען כי לא סביר שערמת החול התמוטטה מעצמה והוסיף כי סביר יותר שהעובד שנפגע והפועלים הנוספים במקום הם שגרמו לקריסת החול באמצעות עלייתם וירידתם לתעלה. עוד נטען כי העובד חזר לשוק העבודה מספר חודשים לאחר התאונה ולכן לא נגרמה לו הגבלה ניכרת ביכולת לתפקד בעבודה.

הנכות שנגרמה לעובד בעקבות התאונה פוגעת ביכולתו לעבוד בבניין

העובד טען כי יש להטיל אחריות משותפת לתאונה על מעסיקו הישיר ועל הקבלן הראשי שהחזיק באתר הבנייה, וזאת בשל העובדה כי נציגים מטעמו פיקחו על ביצוע העבודות בשטח. עוד נטען כי הנכות שנגרמה לעובד משפיעה באופן ממשי על יכולתו לעבוד בבניין ובשיפוצים כאשר הוא מתקשה לעמוד למשך פרק זמן ממושך, לטפס על סולמות ופיגומים, להפעיל כלי עבודה כבדים ולשאת משקלים. לפיכך, העובד טען כי הוא למעשה איבד את יכולתו לעבוד במקצוע ולכן ביקש לקבוע כי הפגיעה בכושר התפקוד שלו היא בשיעור של 20% לכל הפחות.

השופטת ציינה כי על מעסיק מוטלת חובת זהירות אשר במסגרתה הוא נדרש לנקוט באמצעים סבירים וכללי זהירות לצורך מניעת סיכונים, להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולהעביר לעובדיו הדרכות מתאימות לצורך ביצוע בטיחותי של העבודה. לאחר בחינת הראיות והעדויות השופטת קבעה כי האחריות לתאונה היא של המעסיק הישיר ושל הקבלן הראשי שהחזיק באתר הבניה בפועל.

אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם

בסוגיית האשם התורם של העובד לתאונה השופטת קבעה כי העובד פעל במסגרת הסיכון שיצר לו המעסיק בשל התרשלותו ועקב הפרת חובות המוטלות עליו על פי דין, ולכן אין הצדקה להטיל עליו אשם תורם. השופטת הוסיפה כי במקרה זה העובד נחשף לסיכון משמעותי בעקבות התרשלותם של הממונים ונותני ההוראות ביחס לאופן ביצוע העבודה.

מומחה רפואי מטעם העובד קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות קבועה בשיעור של 19% עקב הגבלה ניכרת בתנועת הקרסול. מומחה רפואי מטעם הנתבעות קבע כי העובד סובל מהגבלה קלה בטווח תנועות הקרסול וקבע לו נכות בשיעור של 5%.

מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע לעובד נכות קבועה בשיעור 10%

לנוכח הפערים בין חוות דעתם של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר בדק את העובד וקבע כי מכלול פגיעותיו לאחר שבר בקרסול עם השפעה קלה על כושר הפעולה מתאימות לנכות קבועה בשיעור של 10%. בבדיקתו, המומחה מצא הגבלה בטווח התנועה, רגישות, נפיחות בקרסול, תזוזה מזערית בפטישון המדיאלי ותזוזה קלה בשבר הפיבולה. כמו כן נקבע כי העובד סובל מהגבלה ביכולת לבצע פעילות גופנית, הליכה מרובה ומאמצים תוך עמידה ממושכת.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי סך נזקיו של העובד מסתכמים ב-230 אלף שקלים עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי והפסדי שכר. מכיוון שהתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, נקבע כי יש לנכות מסכום הפיצוי הכללי סך של 95 אלף שקלים. על כן נקבע כי הנתבעות יפצו את העובד בסך 135 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 32 אלף שקלים.

ת"א 53584-11-18

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.