על פי חוק הגנת השכר, כאשר מסתיימים יחסי העבודה בין עובדים לבין המעסיק, חובתו של המעסיק לשלם את פיצויי הפיטורין באופן מיידי, ועד שיחלפו 15 ימים ממועד סיום העבודה לכל היותר. אם כספי הפיצויים מעוכבים מעבר לכך ללא סיבה או מתוך התנהלות מכוונת של המעסיק - הוא יחויב בתשלום פיצויים משמעותיים בגין הלנת פיצויי הפיטורין.

מדוע מנהל מכירות בחברת הביטוח מגדל, שעזב את העבודה כשהחל את התמחותו במשפטים והיה זכאי לפיצויי פיטורין מלאים, קיבל אותם בפועל רק לאחר עשרה חודשים?

יש לכם שאלה בנושא פיצויי פיטורין? לחץ/י כאן

מי אחראי לעיכוב בתשלום פיצויי הפיטורין?

בתביעה שהגיש העובד כנגד מעסיקתו לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הוא טען כי הפיצויים עוכבו במשך זמן כה רב בלי סיבה ומתוך אדישות וזלזול, בייחוד בהתחשב בכך שהם נוהלו על ידי אותה חברה שהעסיקה אותו.

החברה טענה להגנתה כי האיחור בהעברת הפיצויים נבע מסיבות שלא בשליטתה, וכי העובד עצמו אחראי לחלק מהמחדל מאחר שלא שלח את המסמכים הנדרשים בזמן.

שקילת הדברים הביאה את השופטת למסקנה כי יש לחייב את המעסיקה בפיצויים, אולם לא מדובר בהתנהלות מכוונת מצדה שנועדה לפגוע בעובד אלא לכל היותר בהתנהלות לא אכפתית. מרבית הסיבה לעיכוב לא הייתה תלויה בחברת הביטוח. כמו כן קבעה השופטת כי העובד אחראי במידה מסוימת אף הוא לעיכוב. בסופו של ההליך חויבה החברה בתשלום פיצויים של 40 אלף שקלים, וכן בתשלום הוצאות התביעה בסך של 4,000 שקלים.

חלק מהביטוח הפנסיוני הופקד בחברה השייכת למעסיקתו של העובד

העובד פרש מהחברה לאחר 17 שנות ותק, מאחר שהתחיל את התמחותו בעריכת דין. יחסי העבודה הסתיימו ברוח טובה ובהסכמה, הצדדים חתמו על חוזה סיום עבודה ולא הייתה מחלוקת כי הוא זכאי למלוא פיצויי הפיטורין.

במשך השנים הועברו כספי הפיצויים לשתי קרנות פנסיה - האחת בחברה ששייכת לאשכול החברות של המעסיקה, והשנייה בחברת ביטוח אחרת. לאור התמהמהות העברת כספי הפיצויים במלואם, הגיש העובד תביעה כנגד המעסיקה. מלוא הכספים הועברו אליו כחודש לאחר הגשת התביעה, בסכום של כ-566 אלף שקלים.

האם יש הצדקה להפחית את סכום הפיצויים בגין הלנת פיצויי הפיטורין?

במסגרת התביעה טען העובד כי מעסיקתו לשעבר נהגה באופן שערורייתי ופוגעני, ולא הייתה כל סיבה לעיכוב הממושך בהעברת כספי הפיצויים מלבד חוסר אכפתיות וזלזול. עוד טען כי המחדל החל למעשה עוד בתקופת העסקתו, כשנצבר לחובתו חוב בעקבות אי הפרשת הכספים. מעסיקתו, כך טען, דאגה לטפל בזה רק אחרי שכבר לא עבד שם.

עוד טען העובד כי מאחר ששכרו היה נמוך באופן משמעותי לאחר שעזב את העבודה, העיכוב בהעברת כספי הפיצויים גרם לו נזק משמעותי, והוא נאלץ לקחת הלוואות.

המעסיקה טענה כי העובד מיתמם ומציג עצמו כקורבן חסר ישע בחוסר תום לב

בתגובה לטענותיו של העובד, טענה חברת הביטוח כי פעלה בתום לב ותוך שיתוף מלא של העובד בכל תקופת העיכוב. כספי הפיצויים לטענתה עוכבו בשל סיבות שאינן קשורות בה אלא בחברת הביטוח שבה הופקדו הכספים וכן בתובע עצמו, כאשר היא מעולם לא התנערה מחובתה לתשלום הפיצויים ופעלה ככל יכולתה להעבירם.

המעסיקה פירטה כי העבירה בכל חודש את כספי הפיצויים כדין אל חברת הביטוח, אולם בעקבות מחדל של חברת הביטוח התגלה רק בדיעבד כי הכספים לא הועברו בצורה תקינה, והחברה התעכבה בהעברת המסמכים הנדרשים לפתרון הבעיה, כך שגם תשלום הפיצויים התעכב. מעבר לכך העובד עצמו התעכב בשליחת מידע שנדרש ממנו, כך שהתשלום התאחר אף יותר. על כן טענה כי אין כל סיבה או הצדקה לחייב אותה בפיצויים עבור הלנת פיצויי הפיטורין.

למה הוחלט שלא לחייב את המעסיקה במלוא הפיצויים עבור הלנת פיצויי הפיטורין?

היות שהפיצויים התעכבו במשך תקופה ממושכת של עשרה חודשים, השופטת קבעה כי העובד זכאי לקבל פיצוי עבור הלנתם כפי שקובע החוק. עם זאת, מאחר שהעיכוב בהעברת הכספים לא נבע רק מהתנהלותה של המעסיקה, נקבע כי היא לא תחויב במלוא גובה הפיצויים בגין העיכוב.

הבירור אודות מקור החוב שנצבר לעובד בחברת הביטוח שאינה קשורה למעסיקה נמשך זמן רב, ולא ניתן לקבוע בבירור מה הייתה מידת אחריותה של חברת מגדל בהתמשכות הבירור, כך קבעה השופטת. מכל מקום, המשיכה השופטת, לא מדובר בהתנהלות מכוונת של המעסיקה לעכב את כספי הפיצויים, אלא לכל היותר בהתנהלות מזלזלת או רשלנית הנובעת מטעות כנה.

מעבר לכך, חלק קטן מהעיכוב נבע מהתנהלות העובד עצמו, אשר התעכב בהעברת טפסים ומסמכים כגון אישור מרשות המסים על ניכוי מס במקור. לאור כלל הנסיבות, נקבע כי סכום הפיצויים הראוי יעמוד על סכום של 40 אלף שקלים. מלבד זאת חויבה המעסיקה לשלם את הוצאות המשפט השונות של העובד, בסך של 4,000 שקלים.

סע"ש 68042-11-17

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לסיום יחסי עבודה ופיצויי פיטורין LawGuide

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.