בית המשפט המחוזי בבאר שבע עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי עבור אדם שהורשע בסחיטה בכוח באמצעות איומים ובהחזקת סכין.

הבחור, צעיר בן 25, קבלן שתפקידו היה לספק עובדי תחזוקה לחברה, פוטר על ידי המנכ"ל בעקבות התנהלות שאינה ראויה.

לאחר שיחה בין המנכ"ל לבחור, הודיע המנכ"ל לבחור כי הוא מפוטר והורה לו לעזוב את המפעל יחד עם פועליו. למחרת אותו היום, הזמין המנכ"ל את הקבלן לשיחת בירור, אך הקבלן בחר שלא להגיע.

יש לכם שאלה בנושא כתב אישום במשפט הפלילי? לחץ/י כאן

הקבלן תכנן לסחוט את המנכ"ל באיומים

בעקבות הפיטורין, הקבלן יצר קשר עם מספר אנשים כדי לסחוט את המנכ"ל באיומים במטרה לאלצו להעסיק אותו מחדש.

כדי לעשות זאת, הקבלן ואנשיו נסעו אחרי רכבו של המנכ"ל, לאחר שיצא מהמפעל, ובשלב מסוים בנסיעה סימנו למנכ"ל לעצור את הרכב בצד. המנכ"ל, חשב שמדובר בשוטר תנועה, ולכן עצר.

לאחר עצירת הרכבים, ירד הקבלן מן הרכב בעודו מחזיק בסכין, והתיישב ברכבו של המנכ"ל במושב הסמוך למושב הנהג, הצמיד את הסכין לצווארו, ביקש ממנו לשמור על שקט, וכיבה את מכשיר הנייד שלו.

לאחר מכן, אדם נוסף שהגיע עם הקבלן נכנס לרכב כאשר פניו מכוסות, התיישב במושב האחורי, והורה למנכ"ל לנסוע בעודו מכוון אקדח לעורפו.

כאשר הגיעו לשטח עפר, ביקשו מהמנכ"ל לעצור את הרכב ואמרו "אף אחד לא ימצא אותו פה".

במקביל, הגיעו למקום שני רכבים נוספים, בהם אנשים נוספים, רעולי פנים ואחזו אקדחי דמה. בשלב זה, המנכ"ל פרץ בבכי והתחנן על חייו בעודו מבקש סליחה מהקבלן.

מאוחר יותר, הקבלן החל להכות את המנכ"ל, תוך שאיים עליו כי הוא ואנשיו יחזרו לעבוד בחברה בתשלום גבוה ממה שהרוויחו עד כה, והזהיר אותו לא לספר לאף אדם על האירוע.

הקבלן דרש מהמנכ"ל לחזור לרכב, והורה לו לנהוג למקום שבו עצרו אותו, ולאחר מכן, שחרר אותו לדרכו.

בעקבות האירוע, במהלך חודש, המנכ"ל לא יצא מביתו, והחזיר את הקבלן ועובדיו למפעל בהתאם לבקשתו.

רק לאחר חודש הגיש הקבלן תלונה במשטרה.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את יחסי הכוחות בין המנכ"ל לבין תוקפיו

בטיעוניה התייחסה המאשימה לנסיבות ביצוע הסחיטה ולדרך פעולתו של הקבלן, שכללה תכנון מדויק, שיתוף פעולה עם אנשים אחרים, שימוש בסכין ובאקדחי דמה, מעקב אחר המנכ"ל, וכן נטילת המכשיר הסלולרי שלו שלא אפשרה לו להזעיק עזרה.

כמו כן, המאשימה הדגישה את יחסי הכוחות בין המנכ"ל לבין החבורה הגדולה של האנשים שתקפו אותו, ועל כן ציינה את הנזקים הפוטנציאלים שיכלו להיגרם למנכ"ל.

יתרה מזאת, המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהאירוע, ביניהם שלמות גופו, נפשו וקניינו של המנכ"ל, וכן כבודו וחירותו.

נוסף על כך, המאשימה התייחסה לתסקיר שירות המבחן שבו ניתנה המלצה לענישה מוחשית כלפי הקבלן.

על כן, המאשימה המליצה להשית עונש שישמש גם להרתעת הקבלן, ויכלול מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים, מאסר על תנאי, וכן פיצוי למתלונן וקנס.

סנגורו של הקבלן, הדגיש כי המעשים נעשו בשיתוף פעולה עם אנשים נוספים, ולכן לא ניתן לדעת באופן מדויק מהו חלקו של הקבלן בביצוע הפשע, והאם הוא זה שיזם את האירוע מלכתחילה.

כמו כן, בטיעוניו הדגיש הסנגור את העובדה שלקבלן אין עבר פלילי, וציין כי טרם האירוע ניהל אורח חיים שגרתי ונורמטיבי למדי.

יתרה מזאת, ציין הסנגור כי הקבלן לא היה זה שהחזיק את אקדחי הדמה, היה היחיד בסיטואציה שפעל בכדי למתן את האלימות שהתרחשה, וכן הוסיף כי מעשי האלימות והאיומים היו בדרגת חומרה נמוכה יחסית, שכן גם לאחר שדרשו מהמנכ"ל להעלות את שכרם, הוא השאיר אותו כפי שהיה קודם לכן, וזה מעיד על כך שהוא לא הרגיש מאוים במידה גבוהה.

נוסף על כך, הסנגור טען כי הסיבה שבעקבותיה החליט הקבלן לבצע את העבירה היא תחושת הבגידה שחש כתוצאה מפיטוריו.

לבסוף, הסנגור התייחס לתסקיר שירות המבחן וטען כי ניתן ללמוד שהתסקיר חיובי באופן יחסי, הפנה לנסיבות חייו הקשות שהובילו את הקבלן לביצוע העבירה, והדגיש כי הסיבה שבגינה לא שולב בהליך שיקומי הייתה העובדה שהיה עצור עד לתום ההליכים.

על כן, הסנגור ביקש לקבוע מתחם ענישה שנע בטווח שבין 10-36 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, וכן להטיל על הקבלן תשלום פיצוי לטובת המנכ"ל בסך 30,000 שקלים.

בתסקיר שערך שירות המבחן הומלץ להטיל על הקבלן ענישה מוחשית וכן מאסר על תנאי ופיצוי כספי לטובת המנכ"ל.

השופט דחה את טענת הסנגור שלפיה אין לדעת מהו חלקו היחסי של הקבלן בביצוע העבירה

בהכרעתו, השופט התייחס לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, וקבע כי מידת הפגיעה גבוהה מאוד, מפני שגם לאחר חודש מיום האירוע המנכ"ל חש באימה וחשש לצאת מביתו.

כמו כן, השופט ייחס חשיבות לעובדה שלאחר הסחיטה, הקבלן ועובדיו חזרו לעבוד במפעל ולקבל שכר, ובעקבות הצלחתה של הסחיטה הקבלן החליט להמשיך ולאיים על המנכ"ל בדרישה לשכר גבוה יותר.

נוסף על כך, השופט התייחס לנסיבות ביצוע העבירה ושם דגש על פוטנציאל הנזק האפשרי, אופי הסחיטה וכן התכנון היסודי שבוצע מראש.

השופט בחר שלא לקבל את טענות הסנגור ביחס לעובדה שאין לדעת מהו חלקו היחסי של הקבלן בביצוע העבירה, משום שהוא היה זה שנכנס ראשון לרכבו של המנכ"ל ואיים עליו בסכין, וכן בחר שלא לקבל גם את טענתו בגין חומרת האלימות, משום שהקבלן השתמש בסכין במהלך איומיו.

יתרה מזאת, השופט התייחס לתסקיר שביצע שירות המבחן אשר ממנו עלה כי מידת מסוכנותו של הקבלן היא גבוהה, והוא עלול לשוב ולפעול בצורה אלימה.

על כן, השופט החליט להשית על הבחור עונש מאסר בפועל לתקופה של שנתיים וחצי מיום מעצרו, שנה וחצי של מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, קנס בגובה 5,000 שקלים, ופיצוי כספי לטובת המנכ"ל בסך 30,000 שקלים.

ת"פ 30397-02-20

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.