הורים לתאומות בנות שנתיים נפרדו והליך הגירושין ביניהם עוד לא הסתיים. לקראת סוף שנת 2019 קבע בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו כי מאחר שהמשפחה חיה ברמת חיים גבוהה, האב ישלם מזונות בהתאם, וקבע אותם על סך של 4,800 שקלים לשתי הילדות. מעבר לכך חויב האב לשלם 40% מדמי השכירות עבור הדירה שבה מתגוררת האם ומחצית מתשלומי הגנים. סך כל המזונות הכולל הגיע לסכום של כ-11 אלף שקלים.

האב השיג על גובה המזונות וביקש לדון בהם שוב ולהפחיתם, ואילו האם טענה כי כל נטל גידולן נופל עליה וכי לאב יש הכנסות יפות. הרכב של שלושה דיינים בחן את טענותיהם, והבהיר כי לפי ההלכה, אב אינו חייב לשלם מזונות לילדיו בהתאם לעושרו. עם זאת, כאשר הילדים גדלים ברמת חיים גבוהה, על האב להמשיך ולשלם להם מזונות בהתאם לצרכים שאליהם הורגלו. לכן הוחלט להותיר את גובה המזונות כפי שכבר נפסק.

יש לכם שאלה בנושא מזונות? לחץ/י כאן

בית הדין הרבני: פסיקת מזונות בסכום נמוך תפגע באופן מהותי באורח החיים שאליו התרגלו הבנות

כבר בהחלטה הקודמת שניתנה בבית הדין הרבני, נקבע כי בני הזוג ניהלו את משק הבית ברווחה וברמת חיים גבוהה יותר מהממוצע, הן מבחינת אזור המגורים והן מבחינת הבית שבו התגוררו. זאת הייתה הסיבה שהוחלט על מזונות גבוהים ולא מינימליים - כדי לא לפגוע ברווחתן של שתי התאומות.

ואולם, האב לא השלים עם החלטה זו. הוא טען כי פרודתו מתגוררת בדירת יוקרה עם ארבעה חדרים בבניין המספק לדייריו חדר כושר, אשר דמי השכירות החודשיים עבורה עומדים על 7,600 שקלים. לטעמו האם יכולה לעבור לדירה צנועה יותר. עוד טען כי המזונות עצמם גבוהים באופן ניכר מהמקובל, וביקש להפחית את הסכום מ-4,800 שקלים ל-2,600 שקלים לשתי הילדות.

מעבר לכך טען האב כי הוא משלם מזונות גם עבור בתו מנישואיו הקודמים, כי שכרו קוצץ בעקבות הקורונה וכי העביר לאמן של הבנות סכומים גדולים, כך שמדובר בהוצאה גדולה מדי עבורו.

האב טען שאין סיבה למגורים בשכירות כה גבוהה, האם טענה שמאז הפרידה היא מטפלת בילדות לבדה

כנגד טענותיו של האב, האישה הציגה גרסה שונה. היא טענה שהאב מפיק רווחים עצומים מהחזקת נכסים רבים כולל דירות ומניות, והוא משמש מנכ"ל של חברה משגשגת. הוא עצמו חי חיי פאר ומתגורר בדירה בשכירות גבוהה, נוסע ברכב יוקרתי ונהנה ממסעדות יקרות.

באשר לדירה, טענה האישה כי לפני הפרידה הם התגוררו בדירה גדולה אף יותר שעלתה להם כעשרת אלפים שקלים בחודש, ומאז שהאב עזב והפסיק לשלם את חלקו בדמי השכירות היא נאלצה לחפש דירה אחרת בלחץ של זמן, וזה הנכס שהצליחה למצוא. לבסוף ציינה כי האב בקושי רואה את התאומות וכל עול גידולן נופל עליה.

בית הדין הרבני פוסק מזונות לפי צורכי הילד אף על פי שההלכה אינה מחייבת תשלום מזונות מעבר לסכום מינימלי

אמנם ההלכה הפסוקה אינה מחייבת אב לשלם מזונות לילדיו בהתאם לכמות הכסף שיש לו, הבהירו הדיינים בהליך הזה. עם זאת, בית הדין הרבני מתחשב גם בבית שבו גדלו הילדים, ברמת החיים שאליה הורגלו ובהכנסות של הוריהם. כלומר, צורכי ילד שגדל במשפחה קטנה במרכז הארץ אינם דומים לצורכי ילד שגדל במשפחה מרובת ילדים שאביהם אברך. זכותו של האב להחליט כמה כסף להעמיד לטובת ילדיו, המשיכו הדיינים, אולם הוא כן מחויב לשלם להם מזונות לפי רמת החיים שבה חיו ושבה הוא חי גם היום.

במאמר מוסגר הזכירו הדיינים כי ישנם קולות בודדים של דיינים חדשים בבתי הדין הרבניים, אשר טוענים כי יש לקבוע מזונות ילדים מינימליים באופן גורף ומעבירים ביקורת על פסיקות המזונות של בתי הדין הרבניים ואף טוענים כי מדובר בטעות. הדיינים הבהירו כי הם דוחים ביקורת זו מכל וכל ואף הצהירו כי לא מדובר בהתבטאויות ראויות.

אמנם יש בהכרח ירידה מסוימת ברמת החיים לאחר פרידה מאחר שההורים נדרשים לשלם עבור שתי דירות בזמן שהכנסותיהם לא השתנו, אולם כאשר מדובר בהכנסות גבוהות - יש לכך השלכות על קביעת גובה המזונות. לאור כל זאת הוחלט להשאיר את גובה המזונות בסכום שנקבע - 4,800 שקלים לשתי הילדות, תשלום של 40% מדמי השכירות וכן השתתפות בהוצאות הגנים.

תיק 1203542/13

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למזונות ילדים LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.