בית המשפט המחוזי בנצרת עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לגבר בגיל 61 שהורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות מין במשפחה מסוג אינוס ומעשים מגונים בשתי בנותיו החורגות במשך שש שנים. נוסף על כך, האיש הורשע גם בשיבוש הליכי משפט. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטים קבעו כי עדותו של האיש הייתה מגמתית ולא אמינה ואילו עדויותיהן של המתלוננות היו אותנטיות, עקביות ומהימנות.

לפי העובדות שפורטו בגזר הדין, בתחילת שנות התשעים התחיל הגבר בקשר זוגי עם אימן של שתי הקטינות ואף עבר להתגורר עימן בביתן תוך שהוא משמש להן כאב. במהלך השנים 1992-1999 ביצע האיש עבירות מין בשתי הבנות בעת שזוגתו עבדה במשמרות לילה.

יש לך שאלה בנושא הטרדה מינית ופגיעה מינית? לחץ/י כאן

האיש נכנס לחדר של בנותיו החורגות בשעות הלילה כאשר אימן בעבודה

האב החורג נהג להיכנס לחדרן המשותף של האחיות הקטינות בשעות הלילה, כאשר אימן בעבודה ותוך כך נגע בהן בעודן מתנגדות למעשים ומבקשות ממנו שיפסיק. יתרה מזאת, הגבר נהג להיכנס לחדר המקלחת בעת שבנותיו החורגות התקלחו תוך שאילץ אותן לגעת באיבריו המוצנעים למרות התנגדותן. כמו כן צוין כי במסגרת אירועים נוספים רבים האיש נהג להפשיט את הבנות חרף התנגדותן הנחרצת ולבצע בהן מעשים מגונים ומעשי אינוס.

לאחר שביצע את מעשיו, האיש אסר על האחיות לספר לאימן ולכל אדם אחר אודותיהם ותוך כך אף איים עליהן שירע להן אם יחשפו את המעשים. בגזר הדין צוין כי האיש הכחיש בצורה גורפת את המעשים שיוחסו לו וטען שמדובר בעלילת שווא שהעלילו נגדו הבנות.

עדויותיהן של המתלוננות היו עקביות ומהימנות

השופטים ציינו כי עדותו של האיש בבית המשפט הייתה לא אחידה ולא אמינה, ואילו עדויותיהן של הבנות היו עקביות, אותנטיות ומהימנות ולכן הותירו רושם חיובי ואמין.

המדינה ביקשה לקבוע מתחם עונש נפרד עבור כל אחת מן המתלוננות שישקף באופן הולם את הפגיעה שנגרמה לכל אחת מהן בעקבות מעשיו של האיש. כמו כן נטען כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע האיש כלפי אחת האחיות נע בטווח שבין 15-20 שנות מאסר בפועל ואילו מתחם העונש בגין העבירות שבוצעו כלפי האחות השנייה נע בטווח שבין 7-12 שנות מאסר בפועל.

הגבר בגד באמון שרחשו לו הבנות וניצל את מעמדו כהורה חורג

המדינה הוסיפה וטענה כי בביצוע המעשים האיש פגע בערכים מוגנים שכוללים בין היתר את שלמות גופן ונפשן של הבנות, האוטונומיה שלהן על גופן, ביטחונן וחירותן. יתרה מזאת, נטען כי הגבר בגד באמון שרחשו לו הבנות ומעל בתפקידו כהורה מגן תוך ניצול מעמדו בבית המשפחה.

התביעה הוסיפה כי האיש לא החל בהליך שיקומי או טיפולי ולא ביצע כל מאמץ לתקן את תוצאות העבירות הקשות שביצע נגד הבנות. לפיכך, ביקשה המדינה להשית על הגבר עונש כבד שירתיע את האיש ואת הציבור מביצוע עבירות מין בתוך המשפחה בעתיד. לפי גרסת המדינה, בעת גזירת העונש הכולל על האיש יש לתת ביטוי לגילן הצעיר של האחיות, להיקף המעשים, כמו גם לתדירותם וחומרתם.

הסנגור ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד כולל עבור כל העבירות

סנגורו של האיש טען כי מוצדק לקבוע מתחם ענישה אחד עבור כלל העבירות שביצע האיש מאחר שקביעת שני מתחמי ענישה נפרדים תוביל לתוצאה עונשית מחמירה ושגויה. הסנגור הוסיף וטען כי האיש הפסיק את מעשיו כאשר האחיות היו בנות 13 ומאז הוא לא פגע בהן שוב אף על פי שהמשיכו להתגורר תחת אותה קורת גג.

עוד נטען כי המעשים שביצע האיש לא לוו באלימות פיזית חמורה, איומים או הפעלת כוח כלפי הבנות. לפי גרסת ההגנה, לא הוצגו כל ראיות בדבר קיומו של נזק שנגרם למתלוננות עקב מעשיו של האיש ולכן אין הצדקה להחמיר בעונשו. לפיכך, הסנגור ביקש לקבוע מתחם עונש כולל שינוע בין תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל.

חבר השופטים ציין כי עבירות המין שביצע האיש בבנותיו החורגות בוצעו במשך תקופה ארוכה והן נחשבות לפרשה אחת מתמשכת שכוללת אירועים רבים בעלי נסיבות דומות. לפיכך, הוחלט שאין הצדקה לקבוע מתחם עונש נפרד עבור כל אחת מהמתלוננות.

הגבר תכנן את מעשיו וניצל את התלות שפיתחו בו האחיות

חבר השופטים קבע כי האיש ניצל את התלות שפיתחו בו הבנות ותוך כך ביצע את העבירות במשך שש שנים על בסיס יום יומי. עוד צוין כי הגבר תכנן את מעשיו שנעשו בתדירות גבוהה ובמשך תקופה ארוכה בעוד הוא היה אמור לשמש לבנות מקור הגנה. צוין כי האיש היה יכול לחדול ממעשיו בכל שלב אך בחר שלא לעשות זאת עד הגיען של הבנות לגיל 13.

השופטים התייחסו לנזק שגרמו המעשים לבנות וציינו כי הפגיעות המיניות גרמו להן לקושי לתת אמון באנשים והשפיעו על תפקודן כנשים וכאימהות לילדים.

נקיטה במדיניות ענישה מחמירה כלפי מבצעי עבירות מין בתוך המשפחה

השופטים ציינו כי בעבירות מין כלפי קטינים בתוך התא המשפחתי, מדיניות הענישה של בית המשפט היא מחמירה תוך העדפת שיקולי הרתעה על פני נסיבות מקלות של הנאשם או שיקולים אישיים. עוד צוין כי במקרים רבים סלידת החברה מעבירות מין בקטינים מוצאת ביטוי בהטלת עונשי מאסר ממושכים בפועל על מבצעי העבירות.

לאחר שבחנו את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, חבר השופטים קבע כי מתחם העונש ההולם את העבירות שביצע האיש כלפי שתי האחיות נע בין 10 ל-16 שנות מאסר בפועל.

השופטים ציינו כי האיש לא הביע חרטה על מעשיו ולא נטל עליהם אחריות למרות שהיו לו מספר הזדמנויות לעשות זאת. כמו כן נקבע כי בעבירות מין מהסוג שביצע הגבר, קיים צורך לשדר לציבור מסר של סלידה, הרתעה וגמול כלפי מבצע העבירה במטרה למנוע הישנות של עבירות מסוג זה.

לפיכך, השופטים החליטו להטיל על האיש עונש של 13 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פיצויים בסך 70 אלף שקלים לכל אחת מהמתלוננות וקנס בסך 5,000 שקלים.

תפ"ח 13777-01-20  

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לעבירות מין LawGuide

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.