בדיון שהתקיים לאחרונה בערעור שהגשתי עבור אם לחמישה ילדים קטינים לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, הוסכם בין הצדדים כי האם תוכל להגר עם חמשת ילדיה לארה"ב בעוד אביהם של הילדים יישאר בישראל. הסכמה זו בין הצדדים הותנתה בקיום הליך גישור בין ההורים בסוגיית הביקורים של האב את ילדיו וביחס לקשר שלו עימם.

לאחר שהתגלע בין הורי הילדים סכסוך ביחס למשמורת ולהגירה לארה"ב, הגשתי בשם האם תביעת משמורת והגירה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הוריי הילדים נולדו וגדלו בארה"ב ונישאו זה לזה בארה"ב בעת היותה של האם בגיל 18. לבני הזוג נולדו שני ילדים בארה"ב ולאחר שהתגיירו הם עלו למדינת ישראל כיהודים. לאחר שעלו ארצה, נולדו להם שלושה ילדים נוספים. בני המשפחה מעולם לא למדו את השפה העברית והם דוברים ומבינים את השפה האנגלית בלבד. ילדיהם של הצדדים מעולם לא למדו במסגרת חינוכית וחונכו על ידי הוריהם בבית.

יש לך שאלה בנושא הסכם גירושין? לחץ/י כאן

האב הורחק מהבית על רקע סכסוך בין ההורים

על רקע סכסוך שפרץ בין ההורים, האב הורחק מהבית המשותף על ידי צו משטרתי והושגו הסכמות בין האם ובין האב ביחס לזמני השהות שלו עם הילדים ובנושא דמי המזונות הזמניים. במסגרת הדיון בסכסוך, מונה מומחה בטעם בית המשפט לצורך מתן חוות דעת ביחס למשמורת הילדים ולסוגיית ההגירה לארה"ב.

במסגרת התביעה טענתי בשם האם כי יש להעניק לה את המשמורת לילדיה הקטינים, ולנוכח הנתק המוחלט של הילדים מההוויה בישראל, יש להיעתר לבקשתה להגר עם ילדיה לארה"ב לצורך שילובם המוצלח בחברה. עוד טענתי כי בארה"ב ממתינה לה ולילדיה מערכת ביתית תומכת, כמו גם תרבות ושפה המוכרת להם.

מנגד, אביהם של הילדים טען כי הוא אינו מתנגד לקביעת משמורת הילדים אצל האם בכפוף לכך שתמלא אחר חובותיה ההוריות כלפי הילדים. לעומת זאת, האב התנגד לתביעת ההגירה וציין כי אין להיעתר לתביעה להגירה על בסיס מידע חלקי שהתקבל ביחס לקטינים. האב הוסיף וטען כי ככל שההגירה לארה"ב תאושר, הילדים צפויים להתרחק מקשר עם השלטונות בישראל. לגרסת האב, תביעת ההגירה לארה"ב נובעת מניסיונם של בני משפחתה של האם להתערב בענייניהם של ההורים לאחר שנים רבות של נתק בינם ובין האם. 

ההכרעה בדבר מדינת מגוריו של קטין כפופה לעיקרון טובת הילד

בית המשפט ציין כי ההחלטה בדבר המדינה שבה יגור הקטין כפופה לעקרון טובת הילד. צוין כי חוות דעת של גורמים אובייקטיביים למעשה יוצקות תוכן ממשי למושג "טובת הילד" ולכן יש להן חשיבות רבה בעת קבלת הכרעה בנושא.

עו''ד מיכל זלינגר (צילום: משרד עו"ד מיכל זלינגר)
עו"ד מיכל זלינגר | צילום: משרד עו"ד מיכל זלינגר

לפיכך, בית המשפט בחן את חוות דעתו של המומחה הממונה אשר התייחס למשמורת הקטינים כמו גם לאפשרות למתן סעד הגירה לארה"ב עבור האם וילדיה. המומחה קבע בחוות דעתו בין היתר כי יכולותיה ההוריות של האם סבירות בעוד שלאב יכולות הוריות מוגבלות והוא זקוק לתמיכה וסיוע בכל הקשור אליהן. 

האם קיבלה את המשמורת על ילדיה אך לא אושר לה להגר עימם לארה"ב

בהמשך, בית המשפט קיבל את המלצת המומחה כאמור וקבע כי לנוכח קרבתה הרגשית לילדיה, האם תקבל את המשמורת על ילדיה תוך המשך קיום זמני שהות עם האב. עם זאת, בית המשפט קבע כי האם לא הציגה תוכנית קונקרטית ולא עמדה בנטל לשכנע כי הקטינים יקבלו את התמיכה והסיוע שלהם הם זקוקים בארה"ב. לפיכך, נקבע כי טובת הילדים מחייבת להשאירם בישראל ולשלבם בתוכנית טיפולית שנועדה להיטיב את מצבם.

בתגובה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה הגשתי בשם האם לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא אישר לה להגר עם ילדיה לארה"ב. במסגרת הערעור טענתי בשם האם כי אמה, סבתם של הילדים, הייתה מגיעה מארה"ב לישראל על בסיס שנתי ועמדה בקשר רציף עם נכדיה. כמו כן טענתי כי האם משתפת פעולה עם הגורמים החינוכיים של ילדיה לעומת האב שלא קיבל כל מידע בעניינם של הילדים מאחר שלא הביע בהם עניין.

מנגד, האב טען כי הילדים לא היו בקשר עם משפחתה של האם במשך שנים רבות ורק לאחרונה חודש הקשר ביניהם. עוד טען האב כי אינו מעוניין לוותר על זכויותיו להיות בקשר עם ילדיו. האב הוסיף וטען כי הוא פנה לבתי הספר של הילדים, השאיר את פרטיו והביע עניין להצטרף למאמץ הטיפולי והחינוכי הקשור אליהם.

יש מקום לאשר לאם להגר עם ילדיה לארה"ב לנוכח מצבם הלימודי והרגשי הבעייתי

האפוטרופוסית לדין שמונתה לילדים הבהירה כי יש מקום לאשר לאם להגר עם ילדיה לארה"ב לנוכח מצבם הרגשי והלימודי הבעייתי בישראל. עוד צוין כי הילדים סובלים מפער לימודי משמעותי שצברו במהלך השנים ולכן יכולתם להשתלב בחברה בישראל מוטלת בספק. האפוטרופוסית הוסיפה כי הפתרון הראוי במקרה זה הוא שילוב הילדים במסגרת חינוכית בארה"ב יחד עם קבלת טיפול רגשי וקביעת ערבויות וחופשות באמצעות הליך גישור שייערך בין הצדדים.  

האב מצדו הסכים באופן עקרוני להתיר לאם להגר עם הילדים לארה"ב, בכפוף לגיבוש הסדרים ביחס לביקורים ולקיום קשר עם ילדיו. האב הסכים להשתתף בהליך גישור אך דרש ערבויות ובטחונות לצורך הבטחת הקשר שלו עם ילדיו.

בסופו של דבר, בית המשפט הבהיר לאב שהוא מתכוון לאשר לאם להגר עם ילדיה לארה"ב והאב קיבל את עמדת בית המשפט ולכן לא התנגד להתרת ההגירה של הילדים עם אימם לארה"ב. בית המשפט ציין כי בכל הקשור לנושא הסדרת הביקורים של האב אצל ילדיו ולנושא הקשר עימם, הצדדים ישתתפו בהליך גישור בהסכמה. נוסף על כך, בית המשפט הורה לצדדים לעדכנו בהתקדמות הליך הגישור עד לסוף חודש מאי בשנת 2019.

עורכת דין ומגשרת מיכל זלינגר מנהלת פורום הסכם גירושין באתר LawGuide , עוסקת בדיני משפחה, בגירושין, הסכמי גירושין, הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות וירושות, משמורת ילדים, מזונות ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשמורת ילדים LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.