למי שייכות הזכויות במשק החקלאי במושב בארץ, לאחר שבני הזוג אשר החזיקו בזכויות הלכו לעולמם? בתביעה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בתם של בני הזוג דרשה לקבל לידיה את הזכויות במשק, וזאת על פי צוואה הדדית שהותירו השניים.
התביעה הוגשה כנגד אחיינה של התובעת - בנו של אחיה, אשר קיבל בפועל את הזכויות מסבו עוד בהיותו בחיים, כשנה לאחר שאשתו נפטרה. העברת הזכויות לידי הנכד הושלמה בשנת 2017, ונרשמה ברשות מקרקעי ישראל. הסב נפטר כשנתיים לאחר מכן.
יש לך שאלה בנושא מושבים וקיבוצים? לחץ/י כאן
במסגרת תביעתה טענה הדודה כי יש לבטל את העברת המשק לידי אחיינה, וזאת בשל הוראות הצוואה ההדדית שערכו הוריה שלפיהן היא זכאית לקבל את המשק. עוד טענה האישה כי אביה החליט להעביר את הזכויות במשק לנכדו בעקבות לחץ והשפעה לא הוגנת שהופעלו עליו מצד הנכד ואביו.
ואולם, השופט התרשם כי הסב היה עצמאי ודעתן עד יומו האחרון, ולא ניתן היה להשפיע עליו לעשות משהו בניגוד לרצונו. כמו כן קבע השופט כי הסב העביר לנכדו את המשק מרצונו החופשי, וכי הצוואה לא הגבילה אותו לעשות כפי שירצה ברכוש שירש מאשתו המנוחה - לרבות המשק המדובר. לאור כל זאת תביעתה של הדודה נדחתה, והיא חויבה לשלם לאחיינה את הוצאות המשפט בסכום של 25 אלף שקלים.
בני הזוג המנוחים הותירו את רכושם זה לזה וביקשו בצוואתם ששני ילדיהם יחיו בשלום אחרי פטירתם
הצוואה ההדדית שערכו בני הזוג נכתבה בשנת 1997, ובמסגרתה הם הורו להעביר את הרכוש למי מהם שייוותר בחיים לאחר מותו של האחר. עוד ביקשו כי לאחר ששניהם יילכו לעולמם, הזכויות במשק יעברו לידי בתם, ואילו כלל הציוד החקלאי ועדר הבקר של המשק יעברו לידי בנם.
בשנת 2012 נפטרה האישה. כשנה לאחר מכן ביקש הבעל להעביר את הזכויות במשק לבתו באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר, אולם התחרט על כך עוד לפני שדיווח על העברת הזכויות לאף רשות או גורם, וביקש מבתו להשיב לו את כל המסמכים הרלוונטיים.
ארבע שנים חלפו, ואז החליט הסב להעביר את מלוא הזכויות במשק לנכדו, וזאת ללא תמורה. העברת הזכויות הושלמה, והפרטים נרשמו במשרדי רשות מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים הלך לעולמו.
האם המנוח יכול היה להחליט בחייו על חלוקת רכוש אחרת ממה שנכתב בהוראות הצוואה?
בעתירתה ביקשה הדודה לבטל את העברת המשק שביצע אביה עבור האחיין. היא טענה שאביה לא יכול היה לסטות מהוראות הצוואות ההדדיות שערך עם אמה, וכן כי אחיה ובנו השפיעו על אביה באמצעות מרמה והפעלת לחץ כדי שיעביר את המשק לנכד.
מלבד זאת טענה כי מעולם לא הסכימה לכך שאביה ביטל את ייפוי הכוח אשר החל לערוך כדי להעביר אליה את הזכויות, והסכימה להשיב לו את המסמכים רק כי ידעה שמכל מקום תקבל את המשק כפי שנכתב בצוואה.
הנכד מצדו התנגד לכל טענותיה של דודתו, וטען כי סבו המנוח קיבל את זכויותיה של אשתו לאחר מותה בהתאם להסכם עם רשות מקרקעי ישראל וללא קשר לצוואה. מכל מקום, טען, הצוואות שהותירו סבו וסבתו לא היו צוואות הדדיות, וגם אם כן, הן לא כללו כל איסור באשר לחלוקת הרכוש של מי מהם אשר יהיה היורש הראשון.
מלבד זאת, הנכד תיאר את סבו כאיש חזק ועצמאי שלא ניתן היה להשפיע עליו לבצע דבר בניגוד לרצונו.
בית המשפט: הסב העביר את המשק מרצונו החופשי וללא שום מניעה חוקית
במסגרת פסק הדין, תחילה ביטל השופט את טענתה של התובעת להשפעה בלתי הוגנת על אביה מצדו של אחיינה. השופט הבהיר שלמעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוח היה איש חריף, עצמאי ודעתן אשר על פיו יישק דבר, וזאת עד יומו האחרון. כלומר, לא ניתן היה לגרום לו לבצע משהו בניגוד לרצונו או לדעתו.
על כן התרשמותו של השופט הייתה כי הסב העביר את המשק לנכדו בדיוק כפי שרצה ותכנן, מבלי שניתן היה להשפיע עליו או להפעיל עליו לחץ.
בכל הנוגע לצוואות שהותירו אחריהם בני הזוג המנוחים, השופט קבע כי אין ממש בטענותיה של הדודה, וזאת מכיוון שהצוואות לא הגבילו בשום אופן את היורש הראשון מבין שניהם לגבי פעולות שהוא יוכל לבצע בירושה. השופט הדגיש שלא מדובר על שינוי הצוואה, אלא על העברת המשק במתנה לנכד עוד בחייו של הסב, כאשר לא הייתה שום מניעה מלעשות זאת.
לאחר שביטל השופט את כל טענותיה של התובעת, לא נותר לו אלא לדחות את תביעתה. היא חויבה בהוצאות המשפט של אחיינה בסכום של 25 אלף שקלים, כאשר השופט מבהיר שהיה יכול להטיל עליה סכום הוצאות גבוה יותר, אך הוא נמנע מלעשות זאת כדי לאפשר לבני המשפחה לקיים את מצוות המנוחים ולנסות להמשיך לחיות בשלום זה לצד זה.
תמ"ש 6609-02-19
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לדיני מושבים LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.