ארנונה היא מס מוניציפאלי שנתי שנועד למימון פעולותיה של הרשות המקומית ומוטל על תושביו של יישוב כלשהו המחזיקים בנכס מקרקעין. לפי החוק, משרד הפנים אינו נושא באחריות לגביית תשלומי הארנונה מהתושבים אלא הרשויות המקומיות שבהן מצויים הנכסים.
לכל אחת מהרשויות המקומיות בישראל יש צו ארנונה אשר מובא לאישור מועצת העיר מדי שנה. הצו קובע את הסיווגים ואת התעריפים אשר לפיהם יוטלו חיובים על הנכסים המצויים בתחום המועצה או העיר. בעוד החוק מחייב את הרשויות המקומיות לפרסם את צווי הארנונה בלוח מודעות במשרדי הרשות, רשויות מסוימות אף שולחות לתושביהן חוברות המפרטות חלק מהתעריפים והסיווגים המשמשים לחישוב תשלומי הארנונה.
יש לכם שאלה בנושא ארנונה ומיסוי מוניציפאלי? לחץ/י כאן
סמכות חוקית להטיל חיובי ארנונה על התושבים
הסמכות להטלת ארנונה נתונה לרשויות המקומיות מכוח סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (להלן: "החוק"). לפי החוק, הרשות המקומית תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה אשר אינם מוגדרים כ"אדמת בנין".
סעיף 7 לחוק מפנה להגדרות הנכסים המופיעות בסעיף 269 בפקודת העיריות [נוסח חדש] וזאת ביחס לסוגי נכסים החייבים בתשלום ארנונה. בפקודה נקבע כי הנכסים החייבים בארנונה הם בניינים - כל מבנה שבתחום העירייה או חלק ממנו, קרקע תפוסה שמשמשת למטרה מיוחדת כאשר השימוש בה נעשה בנפרד מבניין ואדמה חקלאית המשמשת לחקלאות. תוך כך נקבע כי אדמת בניין היא כל קרקע שאינה משתייכת לאחד מסוגי הקרקעות המצוינים לעיל ולכן אינה חייבת בארנונה.
לאחר שנקבע כי נכס מסוים משתייך לאחד מסוגי הנכסים המחויבים בתשלום ארנונה, יש צורך לחשב את סכום החיוב. במסגרת סעיף 8(א) לחוק נקבע כי הארנונה תשולם על ידי המחזיק בנכס ותחושב לפי יחידת שטח, סוג הנכס, מיקומו והשימוש שנעשה בו.
יצירת אחידות ביחס לחיובי הארנונה בין רשויות מקומיות שונות
לפי תקנות ההסדרים, לצורך חישוב חיובי הארנונה יחידת השטח המקובלת היא מטר רבוע. הגדרה זו נועדה להעניק אחידות בחיובי הארנונה בין הרשויות המקומיות השונות. למרות הניסיון להקנות אחידות בחיובי הארנונה, עדיין קיים גיוון ושוני בין הרשויות המקומיות ביחס לאופן שבו נמדד שטח הנכס.
אחת משיטות המדידה מכונה שיטת ברוטו - ברוטו אשר במסגרתה שטח הנכס נקבע לפי מדידה שכוללת גם את קירותיו החיצוניים וחלקו היחסי בשטחים משותפים בבניין כגון מחסנים, חדרי מדרגות ועוד. לעומת זאת, לפי שיטת נטו - נטו שטח הנכס נקבע אך ורק בהתאם לשטחו הפנימי, מבלי לקחת בחשבון קירות חיצוניים, קירות פנימיים ושטחים משותפים.
לפי שיטת ברוטו, שטח הנכס נקבע לפי מדידת שטחו כולל קירות חיצוניים ומבלי להתחשב בשטחים משותפים שאינם מצויים בשימוש של משתמש מסוים. לעומת זאת, מדידה לפי שיטת נטו לוקחת בחשבון את שטח הנכס על קירותיו הפנימיים, ללא קירות חיצוניים וללא שטחים משותפים.
בחינת סוג הנכס והשימוש שנעשה בו
לצורך חישוב סכום חיובי הארנונה ייבחן גם השימוש שמתבצע בנכס. לצורך ההדגמה שימוש למגורים ושימוש עסקי לצורכי משרד יחויבו לפי תעריף שונה. יש לציין כי גם חיובי הארנונה לעסקים מושפעים מסוג השימוש, כלומר בנק יחויב לפי סיווג ארנונה של בנק ואילו המחסנים של הבנק, שממוקמים בנפרד מהבנק, יחויבו בתעריף נמוך יותר לפי סיווג של מחסן.
כיצד ניתן להפחית את חיובי הארנונה?
כדי להוזיל את חיובי הארנונה החודשיים ניתן לנקוט במספר דרכי פעולה שונות. אפשרות אחת היא לממש זכויות לקבלת הנחות בארנונה עבור אוכלוסיות של זכאים. בעוד חלק מההנחות הן חובה על פי הדין, חלק אחר הן בגדר הנחות הכפופות לשיקול דעתה של הרשות המקומית אשר יכולה להתנותן בתנאים מסוימים שיפורסמו על ידה.
הנחות חובה בארנונה מכוח החוק
בין הנחות החובה מכוח החוק ניתן לציין הנחות לאזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה, לנכי מלחמה בנאצים, לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות, לנפגעי פעולות איבה, לניצולי שואה נזקקים ועוד. בין שלל ההנחות אשר הרשות המקומית רשאית להעניק בכפוף לעמידה בתנאים שהציבה ניתן לציין הנחות לזכאים לגמלת סיעוד, לנכים בעלי נכות רפואית בשיעור של יותר מ-90%, לעולים חדשים ועוד.
אפשרות נוספת להביא להפחתה בחיובי הארנונה היא באמצעות איתור התעריף הנמוך ביותר בצו הארנונה שיכול להתאים לשימוש שנעשה בפועל בנכס. לצורך ההדגמה, במקרה שבו קיים עסק שמסווג תחת תעריף עסקים כללי אך בפועל מתבצע בו תהליך ייצור מסוים, ניתן לבחון אפשרות לשנות את סיווגו לתעריף של "תעשיה ומלאכה" הנחשב לתעריף נמוך יותר ביחס לתעריף העסקים הכללי.
במסגרת הפעולות להפחתת חיובי הארנונה ניתן לבדוק אם השטח שמחויב בארנונה כולל גם שטחים כמו מרתפים, סככות, מרפסות ועוד. מאחר שחלק מהרשויות המקומיות נוהגות לקבוע תעריפים מוזלים עבור שטחים כאלה, במקרים מסוימים ניתן יהיה להשיג הפחתה ממשית בסכום התשלומים לאחר שקלול שטחים אלו בחישוב.
קבלת פטור מלא מתשלום ארנונה
במצב שבו הנכס ריק ולא נעשה בו שימוש, ניתן לבקש פטור מוחלט מתשלום ארנונה לרשות המקומית. במקרים כאלו רוב הרשויות המקומיות מעניקות פטור מלא מארנונה למשך תקופה של חצי שנה. לרוב קבלת הפטור מותנית בכך שהבעלות בנכס לא שונתה ובכך שהנכס ריק לחלוטין.
יתרה מזאת, ניתן לקבל פטור מתשלום ארנונה גם במצבים שבהם הנכס מוגדר כבלתי ראוי לשימוש. לרוב נכס יוגדר כלא ראוי לשימוש כאשר אינו מחובר לתשתיות או כאשר מצבו מוזנח ביותר ואינו מאפשר שימוש. לפני פנייה לרשות מקומית בנושא הפחתת חיובי ארנונה רצוי להתייעץ עם עורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום המיסוי המוניציפאלי והארנונה שיסייע לכם לשמור על הזכויות והאינטרסים שלכם בהתנהלותכם מול הרשות המקומית.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למיסי ארנונה LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.