לאחרונה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשתו של גבר בשנות ה-50 לחייו לקבל הפטר על חובותיו. מדובר בחייב שנמצא בהליך פשיטת רגל משנת 2017, לאחר שהעסק בבעלותו קרס. לאחר התמוטטות העסק החל לעבוד כשכיר, אך משבר הקורונה לא פסח גם עליו, ומאז פרוץ המגפה הוצא לחל"ת ומתקיים מדמי אבטלה.
תביעות חוב בסכום גבוה המגיע לכמעט 22 מיליון שקלים הוגשו כנגדו, ומאז שהחל בהליך פשיטת הרגל הוא משלם לנושים סכום של 1,500 שקלים מדי חודש. בבקשה שהגיש לבית המשפט, הציע להוסיף לקופת פשיטת הרגל סכום של 81 אלף שקלים ולקבל הפטר על יתרת החובות.
הנאמן אשר מונה לניהול ההליך טען כי החייב מנהל אורח חיים ראוותני ומשלם דמי שכירות גבוהים, וכן הצביע על כך שמשך מעל 100 אלף שקלים מהעסק ממש לפני קריסתו, בלי לתת לכך הסבר. הנאמן אמנם לא התנגד למתן ההפטר, אך התנה זאת בכך שהחייב ישלם סכום של 463 אלף שקלים.
לאחר שעיין בטענות הצדדים, החליט השופט כי לצורך מתן ההפטר, יש להורות לחייב להוסיף סכום גבוה יותר ממה שביקש אך נמוך יותר ממה שדרש הנאמן. זאת לאחר שהגיע למסקנה כי לא נותר לו עוד רכוש שניתן לממש לצורך הסדרת החובות. בסופו של דבר הוחלט שהחייב יעביר לקופת פשיטת הרגל סכום של 126 אלף שקלים במשך שבע שנים, ולאחר מכן יזכה לקבל הפטר על שארית חובותיו.
יש לך שאלה בנושא חובות, הוצאה לפועל ופשיטת רגל? לחץ/י כאן
איך נוצרו לחייב חובות בסכום אסטרונומי של כ-21.8 מיליון שקלים?
החייב, נשוי ואב לשלושה ילדים שעדיין מתגוררים בבית, ניהל בשותפות עם אביו מספר חברות והחל להסתבך בחובות לאחר שהחברות נקלעו לקשיים כלכליים עד שקרסו. אביו פנה אף הוא להליך פשיטת רגל וקיבל הפטר מחובותיו. לאחר קריסת החברות הועסק כשכיר בחברת בנייה, אך כיום נמצא בחל"ת ומקבל דמי אבטלה חודשיים בסכום של כ-5,000 שקלים. אשתו מועסקת כמנהלת לשכה בחברה גדולה, ומשלמת מדי חודש סכום של כ-2,500 שקלים עבור הלוואה משותפת שלקחו.
במסגרת הדיונים בסוגיית ההפטר, קבע הנאמן כי מחצית מהחוב הגדול שלו נוצר כחמש שנים לפני שהחל הליך פשיטת הרגל, כאשר הזמין סחורה באמצעות עסקו והעביר אותה לחברה אחרת, כל זאת מבלי לשלם עליה. מלבד זאת טען הנאמן כי החייב משך כספים בסכום של 113 אלף שקלים מהחברה לפני קריסתה, מבלי לספק הסבר הגיוני לכך ומבלי שיסביר לאיזה צורך.
מעבר לכך, הנאמן תיאר כי החייב ומשפחתו גרים בדירה גדולה ומשלמים שכירות גבוהה שאינה מתאימה למצבם הכלכלי. עם זאת, הנאמן החליט לתמוך במתן ההפטר, אם כי ביקש להתנות זאת בהעברת סכום של 463 אלף שקלים, לאור הנקודות שהצביע עליהן. כונס הנכסים הרשמי שלקח אף הוא חלק בבקשה להפטר, הצטרף לעמדתו של הנאמן.
בית המשפט: אין עוד טעם להמשיך בהליך פשיטת הרגל
תחילה הבהיר השופט שהליך פשיטת הרגל אשר במסגרתו ניתן צו לכינוס כל נכסיו של החייב והם מומשו לצורך העברת התשלומים לנושים - מיצה עצמו. זאת מכיוון שלא נותרו ברשותו של החייב עוד נכסים או רכוש. על כן, ציין השופט, הגיע הזמן להכריע האם לבטל את ההליך או להעניק לחייב הפטר.
עם זאת, לדברי השופט, דרישתו של הנאמן להפקדת סכום של 463 אלף שקלים בפרק זמן של חמש שנים אינה ריאלית. משמעות קבלת דרישה זו היא למעשה להותיר את החייב בתוך הליך פשיטת הרגל למשך שנים ארוכות מאוד, ללא יכולת לסיימו.
השופט אמנם העביר ביקורת על התנהלותו של החייב אשר הובילה ליצירת החובות, אולם הוא התחשב בזמן הרב שחלף מאז - כתשע שנים, ואף סבר כי לא מדובר בחוסר תום לב ברמה גבוהה.
מסקנתו של השופט הייתה כי יש להחיל הפטר במקרה זה, כדי שהחייב יוכל לפתוח דף חדש בחייו. זאת תוך דרישה להוסיף כספים לקופת פשיטת הרגל שיבטאו הן את גובה החובות שצבר והן את העובדה שחלקם נצברו בחוסר תום לב מסוים.
כדי שיוכל לעמוד ביתרת התשלום, החליט השופט להעמיד את הסכום שעליו להעביר לצורך מתן ההפטר על סך של 126 אלף שקלים, אשר יחולק ל-84 תשלומים. כלומר, החייב ימשיך לשלם לקופת פשיטת הרגל מדי חודש במשך שבע שנים. לאחר שיעביר את מלוא הסכום הנדרש, יהפוך ההפטר המותנה להפטר חלוט, והוא יוכל להתחיל בדרך חדשה.
פש"ר 6970-08-17
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין להוצאה לפועל ופשיטת רגל LawGuide
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.