לפני כשלושה חודשים אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב, לרשום את הסופר יורם קניוק כ"חסר דת" במרשם האוכלוסין. אבל, קניוק לא התרשם מהאישור וביקש כי כל אדם שירצה לעמוד בסטטוס הזה בעיני משרד הפנים, יוכל לעשות כן מבלי להמציא "תעודה ציבורית", אלא רק אישור מעורך דין. לשם כך עתר קניוק לבג"ץ.
בתגובה אמרה המדינה כי עניינו של העותר נפתר ומשאלתו התגשמה כאשר נרשם כחסר דת. "על כן יש לדחות את העתירה", גרסו באי-כוחה של המדינה, "עוד טוענים המשיבים כי העותר מבקש לעקוף את הוראות החוק, הדורשות במפורש 'תעודה ציבורית' - דרישה שאין לה אחיזה בחוק; לפיכך העתירה גם אינה מגלה עילה".
הבוקר דחו השופטים ריבלין, גרוניס וג'ובראן את העתירה. "העותר בא על סיפוקו כאשר ניתן פסק הדין בעניינו ותוקן רישומו. עתירתו של קניוק היא כללית וכוללנית, שאינה מתייחסת לאדם מסוים או לקושי מסויים ולא ניתן לדון בה באופן יעיל", לשון הכרעת הדין.
קניוק, בן 81, מעולם לא הגדיר עצמו כיהודי דתי ולא הקפיד לשמור על מצוות. עקב נישואיו לנוצרייה, הוגדר נכדו כ"חסר דת". בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי "אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ'חסר דת', כאשר הסוגיה הינה סוגית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד. השאלה היחידה הטעונה הכרה היא האם הוכיח התובע את רצינות כוונותיו", נכתב אז.