מבית הנשיא לבית הכלא: שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב גזרו הבוקר שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ותשלום פיצויים על סך 125 אלף שקלים, על נשיא המדינה לשעבר משה קצב. כחמש שנים לאחר שהתפוצצה הפרשה שהסעירה את מדינת ישראל, הגיע לסיומו משפטו של קצב.
רוצים לקבל את כל העדכונים בזמן אמת? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השופטים ג'ורג' קרא, יהודית שבח ומרים סוקולוב גזרו את דינו של קצב, שהורשע באונס ושורת עבירות מין חמורות בשלוש נשים שעבדו תחתיו, וקבעו לראשונה בתולדות המדינה: נשיא יישלח אל מאחורי סורג ובריח. ראש הממשלה נתניהו אמר לאחר גזר הדין: "זהו יום של עצב וכלימה, אבל גם של הערכה עמוקה וגאווה במערכת הצדק הישראלית. איש אינו עומד מעל החוק, גם אם מדובר בנשיא רם".
מספר דקות לאחר מתן גזר הדין התרחשה בתוך האולם דרמה של ממש. בניו ניגשו אליו בבכי וגם קצב עצמו דמע. "זה שקר", צעקו בניו. קצב התפרץ, "טעיתם, האם היה עוד מקרה כזה בהיסטוריה? טעיתם בפסק הדין, זה פסק דין שקרי, זה ניצחון השקר, השקר ניצח היום". הוא צעק לשופט קרא: "אל תחייך מתחת לשפם". "הבחורות, אתם יודעים שהן שיקרו", המשיך קצב. קרא ניסה להרגיעו ואמר שהוא יכול לערער, אך קצב ענה: "אדוני יישב בשקט". "סתמתם לי את הפה", הוסיף קצב.
השופט קרא הסביר כי ההחלטה על גזר הדין התקבלה בדעת רוב. השופטת יהודית שבח הייתה בדעת מיעוט, וסברה כי ניתן היה להסתפק בגזר דין קצר יותר של ארבע שנים בלבד. היא ביקרה את התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ולדבריו לפיהם "קצב הוא עבריין מין סדרתי" - עוד לפני ההרשעה.
"המקרה שלפנינו נדיר ויוצא דופן", אמר השופט קרא בגזר הדין, "אך נדירותו וחריגותו אינם נובעים מסוג ואופי המעשים, אלא ממיהותו של עושה המעשים - שר בישראל ונשיא המדינה". הוא ציטט מתוך פסק דין אחר ואמר: "עבירת האונס היא החמורה בעבירות המין, היא פוגעת בגוף הנאנסת, פוגעת בנפש כבודו של קרבנה... הנפש נחתכת, נגרע החופש, בשל חומרתה הרבה של העבירה, העונש צריך להיות חד וברור".
"מדובר במי שכיהן כנשיא המדינה, כאשר פער הכוחות בינו לבין אלו בהן ביצע את המעשים, היה עצום", המשיך קרא. "העבירה נעברה על ידי הנאשם במשכן נשיאי ישראל, משל היה הנאשם אחרון העבריינים ולא נשיאה של מדינת ישראל שבתפקידו סימל יותר מכל את סדרי השלטון", אמר - בעוד קצב מניד בראשו לשלילה. "יש לזקוף לזכותו את מעשיו החיוביים לצד השליליים, אך אין בפעילות זו כדי להוות משקל נגד למעשים שנעשו", אמר השופט והתייחס לטיעונים להגנתו של קצב.
קרא המשיך וגילה כי אות קלון יוטל על קצב בעקבות מעשיו. "בעבירות בהן הורשע הנאשם, בפרט עבירות האונס, דבק קלון", אמר השופט והוסיף בחריפות: "הנאשם איננו הקורבן".
פרקליטיו של קצב ביקשו מבית המשפט את דחיית ביצוע העונש עד לקבלת החלטת בית המשפט העליון בנוגע לערעור. בית המשפט החליט לדחות את הביצוע העונש ב-45 ימים: קצב ירצה את העונש החל מ-8 במאי, לאחר חג הפסח. עוד ביקש עו"ד ציון אמיר להתיר לפרסם בתקשורת את מכלול הפרוטוקולים והעדויות של המשפט.
קצב בחר שלא לדבר לפני גזר הדין, בנו העביר מכתב לשופטים
בשעה מוקדמת ערך קצב תפילת שחרית בביתו בקריית מלאכי, בניגוד למנהגו לערוך את התפילה בבית הכנסת. כשיצא מביתו לכיוון בית המשפט, בשעה 7:30, סירב לדבר עם עיתונאים. רעייתו גילה נשארה בבית ולא הצטרפה לבעלה לשמוע את גזר הדין במשפטו.
לפני כניסתו לבית המשפט, הגיע קצב למשרדו של עורך דינו ציון אמיר, הסמוך למקום. הוא הגיע מלווה באחיו ליאור ובבנו אריאל. הנשיא לשעבר קצב החליט שלא להגיד דבר לפני הקראת גזר הדין והסתפק בהעברת מכתב לבית המשפט. "עם כל האמפטיה וההבנה שבאחת חרב עליו עולמו, אין בכוונתנו לזקוף זאת לטובת הנאשם", התייחס לכך השופט קרא.
קצב למקורביו: אלחם על האמת שלי עד הסוף
למרות האווירה הקשה בעקבות גזר הדין, קצב עצמו מסרב להרים ידיים והוא מתכוון לערער על עצם הרשעתו ועל העונש. הוא ובני משפחתו נמנעים מלהתראיין בתקופה האחרונה, אך בסעודת חג הפורים שערך בחברת בני משפחה וחברים אמר למקורביו: "אני מתכוון לערער. אני נלחם על האמת שלי עד הסוף, הן על עצם ההרשעה והן על העונש שאקבל. בניגוד לפרקליטות ולנציגי המדינה, אני לא שיניתי את גרסתי מהיום הראשון. לא זגזגתי", הוא שטח לפניהם – והסביר: "זו הסיבה שלא יכולתי לחיות עם עסקת הטיעון, פשוט לא יכולתי לחתום. מצער אותי שאפילו ביטול עסקת הטיעון משחק נגדי. הרי רציתי לברר את האמת".
קצב גם סבור כי משפטו היה משחק מכור. "לצערי, התחושה בפסק הדין הייתה של כוונת זדון, שרצו להרשיע אותי. השופטים מלכתחילה היו נגדי ובעד המתלוננות, בכל סוגיה וסוגיה לאורך הדרך, גדולה כקטנה", אמר למקורביו. "מהרגע שהמשפט החל, ובעצם עוד לפני שהחל, היחס כלפי היה מחמיר, במערכת המשפט ובתקשורת. אווירה כאילו אני ועורכי הדין רק מפריעים להם להגיע להרשעה. החל ממיקום המשפט, דרך קצב הדיונים האינטנסיבי, ההחלטה מה לפרסם ולא לפרסם מתוך הפרוטוקולים. אני מקווה שהקו הנוקשה הזה לא ינחה את השופטים גם בגזירת העונש", הוא הביע תקווה.
שב"ס יכריע איפה ירצה קצב את עונשו
בשב"ס יכריעו בשאלת בית הסוהר שבו ירצה הנשיא לשעבר את עונשו, החל מ-8 במאי. בשלב הראשון הוא יישלח לתקופת הסתגלות באגף הפרדה קטן ומבודד, או בכלא איילון שברמלה או בכלא שיקמה שבאשקלון. רק לאחר מכן הוא יועבר לכלא שבו ישהה עד לתום תקופת עונשו. כאן עומדות על הפרק כמה אפשרויות: הוא עשוי להיכלא בבית הסוהר חרמון בצפון, לצד שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ולצד מנהל רשות המסים לשעבר ג'קי מצא, שיישלח לשם בסוף השבוע.
אפשרות נוספת הוא שקצב יישלח לכלא מעשיהו, וירצה את עונשו לצד השר לשעבר שלמה בניזרי. נוסף על כך, ייתכן שיוחלט כי הוא ייכלא בבית הסוהר רימונים או בכלא שיקמה באשקלון, קרוב לביתו בקריית מלאכי. בכל מקרה, הוא יוחזק בתא עם אסיר אחד לפחות, וייתכן שאף בחברת שניים. לפחות בתקופת מאסרו הראשונה, יהיה קצב נתון לפיקוח מלא אחר מעשיו - כדי לוודא שאין בכוונתו לפגוע בעצמו.
הכרעת הדין המלאה בתיק האונס של משה קצב
בית המשפט קבע: אנס, מטרידן ושקרן
ב-30 בדצמבר הרשיע בית המשפט פה אחד את קצב בשני מעשי אונס ומעשה מגונה ב-א' ממשרד התיירות, מעשה מגונה והטרדה מינית של ל' מבית הנשיא, הטרדה מינית של ה' מבית הנשיא ובשיבוש הליכי משפט. הוא זוכה מאשמת הטרדת עד.
במהלך המשפט נחשפו העדויות הקשות של קורבנותיו של קצב והשיטתיות בה פעל במהלך המפגשים עם הנשים שעבדו תחתיו. בהכרעת הדין דחו השופטים בזו אחר זו את טענותיו של נשיא המדינה לשעבר, קיבלו את גרסאותיהן של המתלוננות נגדו ופרסמו את מסכת השקרים שלו בכל אחת מהפרשיות:
האונס של א' ממשרד התיירות: על פי כתב האישום, במהלך אפריל 98' הגיע קצב לדירתה של א'. כשנכנסו יחד לדירה, נצמד קצב אל גופה אך היא עצרה אותו. באותו החודש בלשכתו של קצב, על פי כתב האישום, נגע קצב בחזה של א', הפשיט אותה בכוח מבגדיה, משך אותה לרצפה ואנס אותה. ביוני 98', כך על פי האישום, קצב אנס אותה שוב בפגישה במלון פלאזה בירושלים.
קצב, כך חשפו השופטים, טען במשפטו כי כלל לא היה במלון פלאזה - ולא בדירת המתלוננת. השופט קרא אמר: "הנאשם הכחיש וציין כי מדובר בנקמה אישית. אין להחשיד את א' בעלילה". הוא הוסיף, "אנחנו מקבלים את גרסתה של א'".
לגבי השאלה מדוע מסרה באיחור רב את התלונה על האונס אמר השופט כי א' חששה מהדלפות מפני שבעלה לא ידע על המקרה. "העדויות של א' שוללות את טענת הנאשם", אמר קרא. "כל הטענות של המתלוננת סותרות את האפשרות כי אלו דברים שהמציאה מאוחר יותר ,וכל התבטאותיה נוגדות את טענת הנאשם כי הייתה זו עלילה", הוסיף וציין, "הנאשם נטע בליבה של א' כי היא מלכה ואז השפיל אותה. נסיונותיו של הנאשם להוכיח כי תפקודה של א' היה לקוי התגלו כמשענת קנה רצוץ".
לגבי מקרה האונס השני עליו העידה א', אמר קרא כי "היעדר ההסכמה של המתלוננת הוכח גם הוכח. נחה דעתנו מביטויי אי ההסכמה של א', לפי דרישות החוק". בהכרעת הדין נחשפו גם חלקים מעדותה של א', אותה קיבל במלואה בית המשפט. "אני לא רוצה, אני לא מעוניינת", העידה א' כי אמרה לקצב. "ניסיתי להתנגד עם הגוף שלי", הוסיפה. לאחר הצגת הציטוטים אמר השופט קרא כי "נפסק שכשאישה אומרת 'לא!' מדובר באי הסכמה".
מכתבי אהבה? קצב לחץ
לאורך המשפט הציגו פרקליטיו של קצב בפני בית המשפט "מכתב אהבה" שכתבה, כביכול, א' לקצב. אך השופט קרא סתר את הדברים: "המכתב אותו כתבה א' בנוגע לרצונה להערכתה לנאשם נכתב בלחצו של הנאשם. עדותה של א' מהימנה עלינו לחלוטין, תשובותיה היו ספונטניות. עדות קצב זרועה בשקרים".
קרא תקף את קצב בחריפות כמעט חסרת תקדים. "לשיא הגיע כשעשה שימוש ציני באביו המנוח", אמר. "הנאשם העלים מסמכים שהתגלו רק בחקירה הנגדית. גרסת הנאשם הייתה שקרית!".
שינה את היחס למתלוננת - ופיטר
חודש לאחר הכרעת הדין, פורסמו עדויות נוספות מהמשפט וגרמו לזעזוע ומבוכה רבה בקרב הציבור כולו. "הנאשם ביקש כי היא תעמוד לצדו, סמוך לספריה שבמשרדו, כך שאם ייתפס בקלקלתו יוכל להעמיד פנים שהשניים מחפשים ספר בספריה", נכתב בהכרעת הדין. "במספר הזדמנויות נגע הנאשם בחזה של המתלוננת, לעיתים מעל חולצתה ולעיתים תחב ידו מתחתיה. במספר הזדמנויות, בעת נסיעתם במכונית השרד של הנאשם, שישב במושב הסמוך לנהג, הוא נהג להושיט את ידו אל עבר המושב האחורי שבו ישבה המתלוננת וללטף את רגליה".
"באפריל 1998, האירוע בלשכת הנאשם בת"א: הנאשם היה מודע לכך שהמתלוננת אינה מוכנה לקיים עימו יחסי מין, אן רק משהמשיכה לבטא באורח פיזי ומילולי את התנגדותה לשתף עימו פעולה בקיום הקשר המיני, חדל הנאשם ממעשיו בטרם הגיע לפורקן.
"האירוע במלון פלאז'ה בירושלים, יוני 1998: הנאשם קרב למתלוננת, הדף אותה על המיטה, ולמרות התנגדותה, פשט את מכנסיה ותחתוניה במשיכה. המתלוננת התגגדה לקיים עם הנאשם יחסי מין, אולם הנאשם לא שעה לבקשותיה ולניסיונותיה להדפו, בהם ביקש הלהביא ומלחדול ממעשיו. המתלוננת חשה חוסר אונים, והתקשתה להיחלץ מהאירוע שנכפה עליה. הנאשם נשכב מעל המתלוננת כשהוא אוחז בה, ולמרות ניסיונה להדוף אותו בידיה מעליה.
"משנוכח הנאשם כי המתלוננת אינה נענית לחיזוריו ולנסיונותיו ומשהבין כי המתלוננת חוזרת ומציבה בפניו גבולות לפיהם לא תיאות לקיים עימו יחסי מין, פסק בהדרגה העניין המיני שביטא הנאשם כלפי המתלוננת, הוא שינה גישתו ויחסו אליה, ואורחות העבודה בין השניים השתנו לחלוטין. מכאן ואילך החל הנאשם מצידו להתנכל לה, להעליב אותה, לפגוע במעמדה בלשכה וליטול ממנה את סמכויותיה.
"לאחר שמעמדה של המתלוננת נפגע קשות בלשכה, ובעקבות עימותים שנתגלעו בין הגאשם ואחרים בסביבתו לבינה, פוטרה המתלוננת בחודש פברואר 1999 מעבודתה".
בהכנת הידיעה השתתפו כתבינו גיא פלג, סיוון רהב-מאיר, משה נוסבאום, תמיר סטיינמן, עזרי עמרם, יוסי זילברמן, דנה סומברג ועמית ולדמן
נשיא בכלא - סיקור מיוחד:
7 שנות מאסר: הנשיא לשעבר נשלח לכלא
פרקליטו של קצב: "זה עונש לכל החברה בישראל"
צפו: דחיפות ומהומה מחוץ לביהמ"ש
פרקליטו של קצב: "עונש לכל החברה הישראלית"
נתניהו על גזר הדין: "יום של עצב לצד גאווה"
כך נערך השב"ס לקליטת האסיר קצב
רגע האמת הגיע: משה קצב בדרך לכלא
התובעת לשעבר של קצב: "שיילך לכלא"
מיוחד: הקלטת השיחה בין קצב לא'
מסיבת העיתונאים הבלתי נשכחת של א': "משה קצב הוא סוטה"
זוכרים? נאום האימים של משה קצב