מיקי גולדנברג, אחיו של הבדרן המנוח דודו טופז ז"ל, הגיש הבוקר תביעת נזיקים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין רשלנות והפרת חוק כנגד משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית, העומד בראשו פרופ' יהודה היס, בית החולים אסף הרופא וד"ר בני דוידזון, מנהל המרכז הרפואי.
בכתב התביעה מאשים גולדנברג, באמצעות בא כוחו עו"ד אפי נווה את הנתבעים "בהתנהלות חמורה מאין כמוה והנהגת שיטות עבודה פסולות באופן מזעזע ושיטתי זה שנים, לפיהן מוחזקים בין כותלי המכון לרפואה משפטית איברי גוף, חלקי איברים ורקמות של אלפי נפטרים".
בכתב התביעה טוען גולדנברג כי "איברי אדם נערמים ומצטברים במכון לרפואה משפטית, במקום שרק למעטים היתר כניסה אליו, רחוק מעיני הציבור, רחוק מעיני משפחות הנפטרים וללא כל פיקוח, ביקורת מקצועית, תוך עצימת עיניים ובניגוד לכל חוק".
"בדרך מזעזעת זו", מוסיף גולדנברג, "שמרו הנתבעים במרתף המכון לרפואה משפטית, בצנצנת, על מדף, באופן המשפיל ומבזה את כבוד המת, חלקים מגופתו - את ליבו השלם וחלק מראותיו, כל זאת ללא ידיעת משפחתו, מבלי שניתנה לכך הסכמת המשפחה".
לדברי אחיו של טופז ז"ל, הדבר גרם לו לזעזוע עמוק והוא סובל מאז ועד היום מנזקים נפשיים חמורים. יש לציין כי גולדנברג ציין בעבר כי כל סכום שייפסק לטובתו של ידי בית המשפט ייתרם לעמותת גלגל לחיים, הפועלת למען נכים.
לבו של טופז לא נקבר עמו
בתחילת החודש, כמעט שלוש שנים אחרי שטופז שם קץ לחייו, התברר כי במהלך נתיחת גופתו במכון לרפואה משפטית באבו כביר נשמרו לא רק רקמות מגופו, אלא הלב שלו במלואו, וזאת ללא שום סיבה ברורה ומבלי שבני משפחתו עודכנו על כך.
במסגרת "פרשת האיברים" שעלתה בחודשים האחרונים לכותרות, התברר כי בשנים האחרונות נאספו במכון הפתולוגי באבו כביר רקמות מגופות של אלפי נפטרים, בהם בין היתר אנשים מוכרים כטופז, שוש עטרי ואחרים. האיברים שנלקחו מהגופות לא הובאו לקבורה ונשמרו בפורמלין לצרכי מחקר במכון.
בעקבות פרסום הפרשה בכלי התקשורת, ערך משרד הבריאות בדיקה מיוחדת ובסופה הודיע על נוהל חדש, במסגרתו יועברו חלקי הגופות לקבורה מחודשת. בעקבות ההחלטה החלו אנשי המכון הפתולוגי לזמן את משפחות הנפטרים כדי שאלה יחליטו מה לעשות בחלקי הגופות.
"הרופאים הכו על חטא"
אחיו של טופז, שהגיע בתחילת החודש למכון הפתולוגי כדי לקבל את הידיעה אמר אז בריאיון לערוץ החדשות: "מדהים לקבל שהחלק הבכיר באופיו של דוד - לבו, לא טמון יחד איתו". גולדנברג סיפר על הרגע שבו נודע לו שלבו של אחיו לא נקבר: "הגעתי למכון הפתולוגי, ושם ישבו מולי שלושה רופאים נחמדים וטובי לב, שאמרו לי כי הם מכים על חטא, על כך שטעו, ונקטו ברשלנות".
גולדנברג המשיך וסיפר כי: "הרגשתי שנפל על הרופאים הללו עולמם. הם הסבירו לי כי הפרוצדורה של ניתוח הגופה לאחר המוות, מתועדת על ידי הקלטות ותמלול ההקלטות. במקרה הזה זה פשוט לא נעשה, ואיש לא ידע להסביר למה. על פי התקנון, יש לתעד פעולה, אך במקרה הזה לא נאמר במהלך הניתוח שהם מוציאים את לבו, ובדוח הנתיחה לא צוין הדבר הזה".